חומות של תקווה: הרב שמציל יתומים באודסה
ילדה בחולצה דקיקה בקור של אוקראינה, ילד שאמו זרקה אותו מקומה שלישית, תינוק שקיבל בקבוק וודקה כדי שלא יפריע - וילד שאמא שלו שלחה אותו לישון במלונה. הרב שלמה בקשט אסף 300 ילדים יהודים מרחבי אוקראינה, לבית יתומים שהקים באודסה: "שכחנו מה זה לישון בלילה"
ילדים נטושים שקופאים מקור, ומבוגרים שמנצלים אותם בדרכים חולניות: זה לא פרק מרומן דיקנסי, אלא תמונת המצב העגומה במזרח אירופה דהיום. "אחרי השואה, ילדים יתומים זה מה שמעניין אותי", אמר יו"ר הכנסת המנוח דב שילנסקי, לרב שלמה בקשט. "האם יש כאן ילדים יתומים?"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
זה היה לפני מעלה מעשרים שנה, באוגוסט 94, כשהרב בקשט – אז רב ישראלי צעיר, בשליחות ראשונה במזרח אירופה – חשב שבית הספר היהודי המקומי הוא המשמעותי העומד לפתחו באודסה, אוקראינה. הדברים של שילנסקי ניצול השואה, לא הרפו מהרב בקשט, שהחל לאסוף ילדים יתומים מהרחוב, פשוטו כמשמעו, לבית שקרא לו "תקווה".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- האזיקים הוסרו, ג' עוד עצורה: "התעללות בחסרי ישע"
- בניגוד להחלטת השופט: בי"ד רבני שלח למעצר אם לילד נכה
- רוקר פרוע, פנאט ליטאי, נחמניסט: עידן דוד מלא מנגינות
הערב (ה') ישודר בערוץ השני ("המערכת" ב"רשת") הסרט המרגש "ילדים של תקווה", שיספק הצצה אל קורותיו המופלאות של המקום, והטרגדיות שהופכות שם לתקווה.
בתי יתומים כמו לפני מאתיים שנה
מאחורי 300 היתומים היהודים החוסים בבית המהמם, פשוטו כמשמעו, באודסה המחולק לבנים, בנות ותינוקות – עומדים שני רבנים: הרב בקשט ושותפו לחזון ולמעשה ב-14 השנים האחרונות, הרב רפאל קרוקסל. ויש גם פסיכולוגים וצוות מקצועי שמלווה כל ילד. אבל מי שהיה שם ראשון, בקו החזית, לאתר את ברי המזל שנשלפים מהרחוב - הוא בחור בשם סשה זצ'ב, המכונה "המאתר".
"סשה הגיע אלי לפגישה", מספר ל-ynet הרב בקשט. "הוא עבד אז בבית יתומים ממלכתי, וסיפר לי מה שקורה שם. התיאורים היו מזעזעים ובלתי נסבלים. הוא תיאר לי כיצד ילדים מקבלים שם ארוחה אחת ביום, אבל גם אותה המדריכים גונבים. הם היו לוקחים את הבשר בשביל הכלבים שלהם, והילדים נשארים רעבים. שום דבר מצרכיהם הבסיסיים ביותר לא סופק.
"זה היה באמצע החורף, ולא ידעתי מה לעשות. סשה אמר לי: לפחות תביא אותם לשבתות. אני זוכר ששאלתי אותו, אם הוא מצפה שאני אפתח בתחרות עם המיסיון שניסה לקחת את אותם הילדים תחת חסותו. אמרתי שאעשה מה שאני יכול".
אך כבר באותו הקיץ הוקם בית היתומים היהודי באודסה, עם כ-50 ילדים מאושרים שזכו בהתחלה חדשה, ובתקווה.
מינוס 18 מעלות בשוק של אודסה, בחולצה דקה
מאז מגיעים ל"תקווה" כמאתיים ילדים יהודים מדי שנה, החל מתינוקות בני יומם. "הרקע שממנו מגיעים ילדים, קשה ביותר", נאנח הרב בקשט. "כשמדברים על ישראל ועל 'מצב סוציו-אקונומי נמוך', זה גן עדן לעומת מה שקורה כאן".
"יש פה ילדה שסשה איתר בשוק של אודסה במינוס 18 מעלות, כשהיא לובשת רק חולצה דקה. זו ילדה שלא דיברה אחר כך שלושה חודשים, בשל חוסר אימון מוחלט במבוגרים". והוא מפרט עוד רשימה ארוכה: "ילדים שהאמא שלהם חלתה באיידס, אמהות שהגיעו לכלא, אלימות משפחתית איומה, טרגדיות על גבי טרגדיות.
"ילד שאמא שלו זרקה אותו מקומה שלישית, תינוק שאמא שלו השקתה אותו בוודקה,
"ויש גם ילדים של נערות צעירות מאוד שהידרדרו לזנות, סמים ואלכוהול, ונכנסו להריון לא רצוי. ויש מציאות כלכלית קשה מאוד שלא מאפשרת גם למי שרוצה, לגדל את ילד בצורה סבירה, כמו אימו של קוליה מרדכי שמופיעה אתו בסרט, שהעוני המחפיר שבו היא חיה לא מאפשר לה לגדל אותו".
איך חיים עם המציאות הזו?
"שכחנו מה זה לישון בלילה, בשקט, זה דבר ראשון. ברור לי שלא הייתי יכול לעשות כלום אלמלא אשתי. היא מקור הכוח שלי להכל. אנחנו כל הזמן במרוץ נגד הזמן, לצד הסיפוק האדיר שיש לנו, לראות אותם פורחים וגדלים ומשתקמים. יש לחץ נוראי: מצד אחד, לסייע למי שכבר אצלנו, ובמקביל לחשוב על הילד הבא שעדיין מסתובב אי-שם, ועוד לא הגענו אליו".
אם לא בית חם, לפחות מוסד חם
האתגר הגדול של הרב בקשט, היה לקבל את אמונם של רשויות החוק החשדניות באוקראינה. "הם חששו שאני הולך 'למכור' את הילדים באימוץ", הוא מספר, "או כל מני אינטרסים זרים כאלה ואחרים. לקח להם זמן להשתכנע שהמטרה שלנו היא רק לעזור לילדים. אבל כשהם ראו בסופו של דבר את התוצאות, ואיך הילדים שלנו פורחים, השתנה המצב לחלוטין.
"כשהתחלנו לפני 20 שנה, סיכויי השרידות של הילדים שלא הגיעו לבית יתומים ראוי, היו נמוכים מאוד. אחוז גבוה מהם היה פשוט מתאבד בשלב מסוים. מי שלא, הידרדר באחוזים גבוהים לזנות סמים ואלכוהול. היום הממשלה כבר מברכת על העזרה".
למה לא אימוץ?
"הנהלים כאן מאוד חמורים. ילד צריך להיות, למשל, שנה בבית יתומים ממלכתי בשביל אימוץ, וגם אז אין דרך לדעת מי יקבל אותו. אין שום מצב שאני אאפשר לשים ילד שם, לא אם זה תלוי בי. זו טראומה איומה. ועוד לא דיברנו בכלל על אימוץ מחוץ למדינה, שזה כמעט בלתי אפשרי. הבחירה שלי הייתה להתנהל בתוך מה שאפשר, על מנת לשפר את חיי הילדים עד כמה שאני יכול, וזה מה שעשיתי".
הילדים הקטנים שמצולמים לסרט, הם הילדים הכי עצובים שראיתי מימיי. עצב קיומי, שנשקף מהעיניים ולא עוזב. הסרט פוגש את הילדים ביום הראשון ללימודים. יום חג מקומי, שבו המשפחה כולה מלווה את הילד אל בית הספר.
"אין מי ש'יזייף' את יהדותם"
ארבע נשים מישראל הביא הרב בקשט, כדי שיהיו "אמהות מאמצות" ליום אחד, לאותם רגעים מרגשים ביום הראשון בכיתה. "זו השנה הראשונה שעשינו משהו כזה", אומר הרב בקשט.
"פנינו לאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, וביקשנו ממנה לבוא - השב"כ לא אישר לה,
"הן היו מדהימות, והייתה לי חוויה אישית מיוחדת להכיר כל אחת מהן. והן אלה שילוו את הילדים לבית הספר. מיקי (חיימוביץ') הגיעה לגמרי עבור זה. הכתבה המצולמת זו תוצאה בלתי צפויה שנוצרה בהמשך, כשהיא נחשפה למקום ולילדים".
המקום קיים כבר 20 שנה, למה החלטת לפתוח אותו למצלמות דווקא עכשיו?
"בדרך כלל, אני עובד מתחת לרדאר, מתוך עיקרון. לא מחפש פרסום בשום צורה. אבל היו שתי סיבות שבגללן החלטתי לשתף פעולה: הראשונה, שאנחנו פועלים גם בישראל, ויש לנו מאות בוגרים שחיים כאן. אנשים שהקימו בתים לתפארת. אנשים שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהם. יש לנו בישראל מרכז קליטה וליווי שמלווה את הצעירים שמגיעים לכאן, ורציתי שזה ייכנס לתודעה של הישראלים, כדי שאנשים יבינו מה הילדים האלה עברו, ומאיפה הם הגיעו.
"הסיבה הנוספת היא שהילדים האלה, ברובם, לא מתקבלים לתוכניות 'עליית נוער' שונות. הם לא עוברים מאת המיונים הקפדניים, כי איזה פסיכולוג שטס מישראל, קבע שהם לא יעמדו בעומס, או שמי שאין לו את הציונים הכי טובים לא מתאים, וזה עצוב לי".
איך אתם יודעים לאתר יתומים יהודים ברחבי אודסה הגדולה?
"מי שאחראי על בירורי היהדות של הילדים המגיעים לבית היתומים הוא סשה, שנחשב לאחד ממבררי היהדות הטובים במזרח-אירופה. עוד תחת עידן הברזל, לימד את סשה יהודי מבוגר ששימש כפקיד ממשלתי, כיצד לאתר שורשים יהודיים בארכיוני המשטר הקומוניסטי. הוא לימד אותו את התורה כולה במשך שלושה ימים, ואז נפטר. יש לנו גם ניסיונות זיוף, אבל הם נדירים. לרוב הילדים אין מי שיתאמץ 'לזייף' בשבילם".
לרב בקשט יש חלום עבור הילדים שלו: "אני רוצה שהם יגיעו ויבנו את החיים
שלהם בישראל, ואני מאמין שאם הם עברו את מה שעברו, ושרדו - הם יצליחו כאן בגדול. מאות הבוגרים שלנו הם העדות הכי טובה לכך".
הצלם ישראל ברדוגו, שפועל רבות בתחום הצילום בעולם היהודי, מכיר כבר קרוב לשש שנים את בית היתומים וצילם בו רבות. "ההתרשמות שלי שמדובר במקום שמרים מאשפתות את הילדים האלה", אומר ברדוגו. "הם באים מבתים שיש בהם אלכוהוליזם וזנות, ראיתי שם דירות שאתה לא יכול להבין איך אנשים חיים ככה".
- הסרט "ילדים של תקווה" ישודר הערב (ה') בערוץ 2, בשעה 21:00, במסגרת "המערכת" עם מיקי חיימוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
