האם ירידת המחירים מבשרת רעות?
האם ירידת המחירים שנרשמה בשנת 2014 מעידה על היחלשות כוחם של הצרכנים, בדרך למיתון כבד ואבטלה מתרחבת? או שמא היא משקפת התגברות מבורכת של התחרות במשק והמודעות הצרכנית? התשובה לשאלה תתברר במחצית הראשונה של שנת 2015. שאלות ותשובות
לראשונה מאז 2006 ובפעם השלישית מאז קום המדינה, נרשמה בסיכום שנתי ירידת מחירים בישראל . כיצד זה קרה ומהן ההשלכות?
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- אינפלציה שלילית של מינוס 0.2% בשנת 2014
- כל הסימנים מראים: אינפלציה שלילית ב-2014
- מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.2%
5 סיבות לירידת המחירים
ניתן למנות חמישה גורמים עיקריים לירידת המחירים השנתית: הראשון, הוא התנודות של השקל מול מטבעות זרים לאורך השנה. במחצית הראשונה של השנה התחזק השקל מול מטבעות זרים, בעקבות תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר". התחזקות השקל פגעה אמנם ביצואנים הישראלים, שמרוויחים במטבע זר ומשלמים בשקלים, אולם היא תרמה לירידה במחירים של מוצרים שמיובאים לארץ, לאחר שכל שקל שהרוויחו היבואנים בארץ, תורגם ליותר כסף זר שעימו ניתן לקנות סחורות.
גורם גלובלי נוסף לירידת המחירים הוא החולשה הכלכלית בכל העולם, שהביאה לירידות מחירים גם באירופה. בכלכלה גלובלית, שבה מי שמוכר מוצרים לצרכנים ישראלים מוכר בדרך כלל גם לצרכנים באירופה, ירידת מחירים ביבשת הסמוכה משפיעה גם על רמות המחירים אצלנו.
לשלושת הגורמים הללו יש להוסיף שני גורמים מקומיים. הראשון הוא ירידת מחירי המים וסיומו של משבר האנרגיה שהחל בשנת 2012, וגרם לעלייה של עשרות אחוזים במחיר החשמל. השני הוא אווירת המחאה נגד יוקר המחייה שבאה לידי ביטוי בלחץ כבד שהפעיל הציבור על חברות, בעיקר בתחום המזון, להוריד מחירים.
האם מדד שלילי הוא בעיה?
המדד השנתי שלילי, אם כן, הוא במידה רבה תגובה לעליות המחירים החריפות שעימן התמודד הצרכן הישראלי בשנים האחרונות. אם כן, מדוע מדברים עליו כעל בעיה? מדוע בנק ישראל נדרש להגיב ולהתמודד עם העובדה שהאינפלציה נמוכה יותר מ-1%? התשובה היא שירידת מחירים עשויה להיות טובה או רעה לכלכלה ולאזרחים, הכל תלוי בתהליכים הכלכליים שהיא משקפת ובאופן שוב היא מתפתחת.במידה שהירידה במחירים השנה אכן משקפת התגברות של התחרות והמודעות הצרכנית במשק, ופעילות ציבורית עיקשת להפחתה של תמורות כלכליות שגובות קבוצות לחץ – הרי היא מבורכת. במידה שהיא משקפת אווירה פסימית של האזרחים, שחוששים לעתידם הכלכלי ולכן בוחרים לצמצם צריכה וגורמים לירידה בביקושים – אז ירידת מחירים זו היא אות למיתון כלכלי מתקרב, שיבוא לידי ביטוי גם בתופעות פחות משמחות, כמו עלייה בשיעור האבטלה ובהיקף העוני.
מה חושבים הפרשנים?
עוזי לוי, אנליסט ראשי בבית ההשקעות אינפיניטי, אכן סבור כי "שנת 2014 הייתה רק הפרומו לשנת 2015 שבה הכוח הצרכני נחלש ורמת המחירים במשק הולכת ויורדת. בהסתכלות לקראת החודשיים הקרובים, אנו צפויים לראות ירידת מחירי חשמל של כ-9.5%, מים בכ-10%, מזון ותקשורת בעקבות מלחמת מחירים ענפיים והאנרגיה (בעיקר חבית נפט) שהיא אקסוגנית (מושפעת מגורמי חוץ, א.ל) למשק הישראלי".ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, עפר קליין, מסכים כי בחודשיים הראשונים של 2015 נמשיך לראות ירידות מחירים אולם הוא סבור כי בהמשך תתהפך המגמה ובשנה הבאה האינפלציה תהיה נמוכה אך היא תהיה. "להערכתנו, האינפלציה בשנת 2015 צפויה להיות 0.7%". בין הסיבות לכך הוא מונה את "השיפור הצפוי בתחזיות הצמיחה למשקים המובילים בעולם בשל ירידת מחירי האנרגיה, העלייה החדה במחירי הדירות והירידה באבטלה".
מה יקרה לריבית?
שאלה חשובה היא כיצד יגיב בנק ישראל למדד השנתי השלילי? האם נשארו לנגידה עוד צעדים בארגז הכלים שלה גם לאחר שהורידה את הריבית לרמה של 0.25%? כאן יש לזכור כי הנתון השלילי שפורסם היום הוא רק נתון שנתי מסכם, כאשר בנק ישראל מגיב לנתונים חודשיים וכבר הגיב בעצם לירידת המחירים כאשר הוריד את הריבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם.
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית השקעות יצירות, מגדירה זאת כך: "בואו נגיד את האמת, מדד חודש דצמבר לא באמת מעניין אף אחד, למעט את מי שעושה סיכומים שנתיים או שיש לו חוזה שצמוד למדד השנתי. המשקיעים כבר מזמן עסוקים במדדים הנמוכים הצפויים בינואר ופברואר ובירידה הנמשכת במחיר הנפט הגולמי והשפעתו על האינפלציה".
לדבריה, ירידת המחירים הנוכחית אינה אות מבשר רעות. "בסופו של דבר יש לשאול, האם הסיכון הדפלציוני בא לידי ביטוי בנתונים במשק, והתשובה היא לא. אנחנו לא רואים עדויות לכך שירידת המחירים מתגלגלת לשינוי התנהגותי ובכך מזינה את עצמה, כפי שקרה ביפן. ולכן, יש גם לברך על המחירים הנמוכים, משום שהם משפרים את כוח הקניה של הצרכנים ואת רמת החיים שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
