מהפך? זוג גרוש, 3 ילדים ושופטת אחת אמיצה
הורים הגישו תביעות למשמורת על ילדיהם, אולם נתקלו בהחלטה חדשנית של השופטת רותם קודלר עיאש: לאף הורה אין עדיפות, תמצאו סידור הוגן
פסיקה חדשנית וחשובה של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מעמידה באור חדש את המונח "משמורת" על ילדים, שעומד במוקד של סכסוכים בין זוגות גרושים. השופטת רותם קודלר עיאש, שעסקה בתביעה הדדית של בני זוג לשעבר למשמורת על שלושת ילדיהם, קבעה
שלאף אחד מההורים אין עדיפות אוטומטית בגידול הילדים.
ב-2012 הגיעה הזוגיות של שני ההורים לקצה, ולאחר מאבק מר הם החליטו שהאישה תרכוש את חלקו של בעלה לשעבר בבית המגורים. באוקטובר 2014 האב עזב את הבית ועבר להתגורר בדירה שכורה, אלא שהרוחות סערו שוב כאשר שתי הבנות הגדולות החליטו לעבור להתגורר אצלו, בעוד שהבן הקטן נשאר עם האם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פיצוי בהתנחלות? 'החוק הישראלי לא חל עלינו'
- התיעוד הוכיח: הגישה תלונת שווא נגד בעלה
- היה שווה? העו"ד המפוטר יפוצה ב-7 שקלים
- התעלל, הצית - ודרש זיכוי עקב התקף פסיכוטי
היא החליטה לא ללכת בתלם ולא לקבוע משמורת לאחד ההורים – מונח שיש בו, בעיניה, כדי להמעיט מערכו של ההורה ה"לא-משמורן". במקום זאת היא המליצה לפתח מודל של אחריות הורית שיביא לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת של שני בני הזוג על ילדיהם, ולאפשר לאבות מעורבות גדולה יותר בחייהם.
דעה
בית משפט מתקדם: כבר אין מזונות על אוטומט
עו"ד לורית גרון גלבוע
יותר ויותר אבות לוקחים חלק שווה בגידול ילדים. יותר ויותר אמהות מרוויחות כמו בני זוגן. ולכן יותר ויותר שופטים חושבים לפני שהם פוסקים מזונות
כתוצאה מכך הגיש כל אחד מההורים תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה. האם טענה שהבנות החליטו לעבור לגור עם אביהן כתוצאה מהסתה ולא מתוך בחירה חופשית.
האב, מנגד, טען שהבנות רצו לעבור לגור אצלו אחרי שנחשפו למצבה הנפשי של האם, שסובלת מפוסט-טראומה מאז מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009. הוא הסביר שהוא רוצה להעניק לבנותיו בית חם, אולם לא יתנגד אם יבחרו לחזור לאמן. בכל מקרה, הוא ביקש להתראות עם ילדיו באופן יומיומי או לפחות מחצית הזמן.
אולם כאמור, השופטת קודלר עיאש קבעה שהחשיבות שבנוכחות שני ההורים להתפתחות הילדים לא מאפשרת לקבוע שהורה אחד הוא בעל "מעמד בכורה". במקום זאת, יש לפתח מודל של אחריות הורית. לדבריה, זוהי גם רוח המלצות ועדת שניט, שאמנם עוד לא הפכו לחקיקה מחייבת אולם יש לייחס להן משקל רב.
היא הוסיפה שהמונחים "משמורת" או "חזקה" (כמו חזקת הגיל הרך) מביאים פעמים רבות, שלא לצורך, למאבקי כוח וכבוד בין ההורים.
השופטת סיכמה כי לדעתה אין לאף אחד מההורים עדיפות אוטומטית בגידול הילדים, ועל כן, למעט במקרים קיצוניים שבו אחד ההורים אינו מתפקד, יש מקום לקבוע אחריות הורית משותפת ולחלק את זמני השהות של הילדים בצורה שוויונית בין שני ההורים. בהתאם היא חילקה מועדי שהות שווים בין ההורים.
הדיון על משמורת הוא טעון ומורכב, גם בבית המשפט וגם בהליכי גישור. נטרול המילה "משמורת" מהדיון מאפשר למקד את ההורים במציאת פתרונות מעשיים. ניתן לערוך הסדרי גירושים הכוללים תכנית הורות מסודרת ומלאה, גם ללא קביעת משמורת אלא קביעת חלוקת זמנים שוויונית או אחרת. אין ספק שפסק הדין הוא חשוב ומקדם שיח ענייני יותר בין ההורים ובמרכזו – הילדים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד חיה זינגר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שרה זינו-אמוראי
- מגשר ועו"ד ניר בן נון עוסק בגישור משפחתי והורי ומגשר מטעם הנהלת בתי המשפט
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים