בנייה ירוקה, לא רק מה שחשבתם

מתברר שלצד הקיטורים והמבטים העגומים אל עבר הגרפים של האו"ם, המצביעים על המשך התחממות כדור הארץ, עשתה " הבניה הירוקה" כברת דרך משמעותית הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום הניהול הסביבתי. כנס "פריצות דרך בבניה ירוקה", שמתקיים היום (ג') במסגרת הוועידה השנתית קלינטק 2015, מהווה הזדמנות להצצה על ההתפתחויות שנעשו בתחום זה בשנים האחרונות.

עוד בכלכלה ירוקה :

בשל בולענים התנועה תופנה לשמורה: "היעלים בסכנה"

סייעו למדינה: מה לעשות ב-20 מיליון טון מלח?

המקומות שבהם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ 

ככלל, סקטור הבנייה והמגורים אחראי בצורה כזו או אחרת על למעלה משליש מצריכת האנרגיה בעולם המערבי. פקטורים של גידול דמוגרפי במדינות מתפתחות ועלייה מתמדת ברמת החיים, בעיקר במדינות המערב כולל ישראל, מאיצים את הצריכה הזו - הן בתהליך הבניה וייצור חומרי הבניה, והן בזמן השימוש במבנים לצרכים ביתיים, ציבוריים, מסחריים ותעשייתיים. פקטור מרכזי בתחום זה הוא צריכת האנרגיה לחימום או קירור, המהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הביתית.

מייצרים אנרגיה על הגג

זו הסיבה שבמרבית מדינות מערב אירופה זנחו בשנים האחרונות את המונח "בנייה ירוקה", ועברו להשתמש במונחים ותקנים מדויקים יותר, "בנייה חוסכת אנרגיה". ההיגיון העומד בבסיס מדיניות זו היא שבכל מקרה

 מרבית האלמנטים של מה שמכונה אצלנו ובארצות הברית "בנייה הירוקה", קשורים בצורה כזו או אחרת לצריכת אנרגיה. בין אם מדובר בחימום, בידוד, תאורה טבעית או מלאכותית, הצללות וכדומה.

זו הסיבה שלמשל בגרמניה קיים דירוג אנרגטי מסודר של בניינים, ממש כמו דירוג אנרגטי של מכשירי חשמל. על פי עיקרון זה, קיימת חובה לבצע מדידה של צריכת האנרגיה במבנים על פי רמת הבידוד והאיטום שלהם, סוג ועובי הזגוגיות בחלונות, כניסה של תאורה טבעית וכדומה. על הבסיס הפרמטרים הללו ניתן לבעלי הבניין תו ואישור פורמאלי לגבי צריכת האנרגיה. דוגמאות לדירוג כזה ניתן למצוא כיום גם בבתי מלון, כגון במלון ויקטוריה בסט ווסטרן בפרייבורג שבגרמניה, ובמבני ציבור נוספים.

מבנים מייצרי אנרגיה

בהקשר הזה ניתן לראות בשנים האחרונות את התרחבות התופעה של הפיכת הבניינים ליצרנים של אנרגיה, ולא רק צרכנים של אנרגיה. הדבר נעשה באמצעות מערכות סולריות, ובחלק מהמקרים גם בהתקנת חדרי מכונות במתחמי מגורים המתרגמים את האנרגיה המיוצרת לאספקת חשמל, חום ואוורור לכל הדירות והמתחמים הציבוריים בבניין.

מפני שהאנרגיה היא מרכיב מרכזי בבנייה הירוקה, תרמו השנה כמה חברות ישראליות פתרונות חכמים להדמיה של הבניינים, כך שהמתכננים והאדריכלים יכולים למדוד מראש כמה אנרגיה יצטרך הבניין וכן כמה יוסיפו או יגרעו צריכה זו שינויים בתכנון.

חלק מטכנולוגיות חדשות אלה הן מבוססות מצלמות אינפרא אדום ובאמצעותן ניתן לאתר כשלים סמויים באיטום בניינים, נזילות וכדומה. דוגמאות לכך ניתן למצוא בעבודה שעשה לאחרונה ד"ר ערן קפטן מאוניברסיטת בן גוריון, שפיתח שיטה ייחודית להדמיה אקלימית ממוחשבת של הבניין.

בהקשר הזה, התרחב בשנים האחרונות מספר החברות הטכנולוגיות הישראליות המתמקדות בהתייעלות אנרגטית באמצעות ניהול חכם של המערכות צורכות אנרגיה בבניין, כולל מכשירי חשמל. אחת החברות פיתחה מערכת ניהול אנרגיה חדשנית, המנטרת את החשמל שצורכים מכשירים שונים ברשת ובכך מסייעת לארגונים ורשתות לנהל בצורה יעילה יותר את החשמל שלהם.

התפתחות מעניינת נוספת בתחום הבנייה הירוקה, המסתמנת בשנים האחרונות, היא שילוב של טכנולוגיות מים ואנרגיה, במטרה לחסוך אנרגיה בבניינים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בטכנולוגיה של חברה ישראלית העושה שימוש בטכנולוגיות אלקטרוליזה לניקוי וטיהור מערכות להולכת מים חמים בבניינים, במיוחד במערכות גדולות במבני ציבור כגון בתי חולים ובתי אבות, ובכך מביאה לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה לחימום מים. דוגמה נוספת לשילוב בין מים ואנרגיה ניתן למצוא בטכנולוגיה החדשה של חברת ישראלית נוספת, שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים והפקת חשמל מהם.

התפתחות נוספת בתחום הבניה הירוקה אינה קשורה למשבר האנרגיה אלא למשבר גלובלי אחר והוא המשבר במזון, בעיקר באזורים מתפתחים.

 תופעה זו מובילה לפיתוח אפשרויות של חקלאות אורבנית על גגות, מרפסות וכדומה. ובכך בני אדם בעולם המערבי השבע מעוניינים לגדל חלק ממזונם בתחומים עירוניים צפופים.. תופעה זו הולכת ומתרחבת במיוחד במזרח כדוגמת יפן וסינגפור ומהווה אתגר לאדריכלים מכל העולם.

בשנים האחרונות זכו מספר אדריכלים ישראלים תגית כלימור ודוד כנפו בפרסים בינלאומיים יוקרתיים על פיתוח מודל לבניית מגורים בני-קיימא המשלבים חקלאות עירונית בסין.

ד"ר אשר וטורי, מרצה במכללת עמק יזרעאל, וראש הוועדה לחדשנות טכנולוגית של ועידת קלינטק

ועידת קלינטק מתקיימת היום ומחר בקריית שדה התעופה. הוועידה מוקדשת בין היתר לטכנולוגיות בנייה ירקוה, טיפול במים ושפכים ואנרגיה נקייה.