פוטר מהפעוטון של אשתו. זכאי לדמי אבטלה?
הביטוח הלאומי דחה גבר שהועסק כסייע בגן שניהלה רעייתו מאחר שלא האמין שבאמת היה שכיר. בית הדין לעבודה בחיפה דווקא חשב אחרת
אדם שפוטר מפעוטון שניהלה אשתו תבע דמי אבטלה ונדחה על ידי הביטוח הלאומי בטענה שהוא מנסה לקבל כסף במרמה. הבעל הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שהאמין לגנן המפוטר והורה לביטוח הלאומי לשלם לו דמי אבטלה.
הבעל הוסיף שבפועל לא היה לפעוטון חשבון בנק עסקי נפרד, כך שחשבון הבנק המשותף שלו ושל אשתו שימש גם כחשבון הפעוטון, ולכן לא בוצעה העברה כספית רשמית של המשכורות ופיצויי הפיטורים - והם פשוט הושארו בחשבון.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- טען שהבת לא שלו. למה נאסרה בדיקת אבהות?
- הפסיכולוג שכב עם מטופלת – והורשע בבעילה
- הגיעה לבית העלמין וגילתה: קבר הבן נעלם
- מי פה החקלאי? הבן המאומץ נגד צוואת אמו
הבעל עבד במשך 13 שנים כסייע בפעוטון שהקימה אשתו ב-1990. לדבריו הוא הועסק כשכיר לצד אשתו וגננת נוספת, אולם כאשר חלה ירידה במספר הנרשמים לפעוטון העדיפה אשתו לפטר אותו משום שאינו גנן מוסמך. לטענתו, הוא כבר פוטר בעבר פעמיים לתקופות קצרות, ושולמו לו דמי אבטלה.
גן סגור
תביעה: גננת שפוטרה לקחה איתה את הילדים
עו"ד שי אדרי
עובדת שפוטרה מגן פרטי בחיפה פתחה עסק מתחרה וההורים עברו איתה. שופטת קבעה כי היא תשלם כ-100 אלף שקל כי לא עמדה בחובת נאמנות
בתביעה שהגיש לאחר שנדחה על ידי הביטוח הלאומי טען הבעל כי אף שלא מדובר במקרה רגיל של עובד ומעביד, אלא בבעל ואישה שמטבע הדברים מתייעצים ביניהם בהחלטות עסקיות או אחרות, הוא לא היה שותף עצמאי בעסק, אלא עובד שכיר ואין סיבה לשלול ממנו את הזכות הסוציאלית לדמי אבטלה.
הביטוח הלאומי טען מנגד ששכרו של התובע היה גבוה משל אשתו וכי הוא לא קיבל משכורות בפועל. במכתב לביטוח הלאומי הוא הודה שעזב את העבודה משום שסבר שיש לצמצם את הוצאות העסק. בנוסף, נטען, התובע נכח בגן גם לאחר שפוטר, וכל אלו מצביעים לכאורה על כך שהתובע לא היה במעמד של עובד שכיר.
שכיר לכל דבר
"המציאות מלמדת כי קיים שוני במאפייני מערכת יחסים של עובד-מעביד כאשר מדובר בבני זוג לבין כאשר מדובר באנשים שאין ביניהם קשר", כתבה השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין בפסק הדין. היא קבעה שהעובדה שהתובע ואשתו החליטו ביחד בחלק מענייני העסק אינה הופכת אותו למנהל.
השופטת ציינה שאם התובע לא היה עובד בפעוטון, היה צריך לשכור סייע אחר, ששכרו היה מופחת מחשבון הבנק של הפעוטון. כך שבפועל ניתן לומר שהשכר שקיבל התובע היה עבור עבודתו, ולא כרווחים או החזר השקעה.
לבסוף קבעה השופטת כי שוכנעה שהתובע אכן עבד בעסק כשכיר, וכי לא מדובר בשקר שנועד לרמות את ביטוח לאומי. לפיכך היא קיבלה את התביעה וקבעה כי התובע וזכאי לדמי אבטלה. הביטוח הלאומי חויב לשלם לעובד הוצאות משפט בסך 3,500 שקל.
צדקה השופטת שלא שללה מהתובע את זכאותו לדמי אבטלה רק מכיוון שעבד בעסק שניהלה אשתו. רוב הממצאים מלמדים כי התובע היה שכיר בעסק, הוא ראה עצמו כשכיר וכך ראו אותו גם אחרים. טוב יעשה בעתיד פקיד התביעות אם יבדוק עוד לפני דחייה אוטומטית את התנאים המפורטים בפסק הדין להכרה באדם כעובד, אפילו אצל אשתו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד שחר גולן
- ב"כ הנתבע: עו"ד רויטל בורשטיין
- עו"ד ומגשרת אביבה בורנובסקי עוסקת בדיני עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
