בנק ישראל: כרטיס דביט לכל לקוח, תוך שנה
המפקח על הבנקים מפרסם את סיכום ההמלצות לקידום השימוש בכרטיסי חיוב מיידי בישראל: עמלת הסליקה תוזל, הבנקים יחוייבו להנפיק כרטיס לכל לקוח ויונפקו רק כרטיסים "חכמים"
שלב נוסף בדרך להרחבת השימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט): בנק ישראל פרסם היום (ג') את המלצותיו להרחבת התפוצה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי, שצפויים להביא לצמצום השימוש במזומן ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב.
- כרטיסי אשראי: הרכישות ב-2014 גדלו ב-6.2%
על פי ההמלצות, העמלה הצולבת (חלק מהעמלה הנגבית מבית העסק, אותה מעביר הגוף הסולק לבנק או לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס) לעסקאות בכרטיסי חיוב מיידי ובכרטיסים נטענים, תוכרז כברת פיקוח ומחירה יקבע בשיעור מרבי של 0.3%, לתקופה של שנה. זאת לעומת עמלה של 0.7% בממוצע, הנהוגה כיום בכרטיסי האשראי הרגילים.
לקוחות שברשותם כרטיס אשראי בנקאי יוכלו לקבל את כרטיס החיוב המיידי ללא דמי כרטיס נוספים, לכל הפחות בתקופת ההחזקה הראשונה של הכרטיס (3-4 שנים ראשונות). כמו כן, תוך שנה מפרסום ההוראה, הבנקים ידרשו להציע את כרטיס החיוב המיידי לכל לקוח הפותח חשבון עו"ש. יש לציין כי טיוטה בנושא כבר פורסמה על ידי המפקח.
טיוטת הוראה נוספת שפורסמה, ועתידה להיכנס לתוקף בחודש מאי השנה, מסדירה את מועדי העברת הכספים בעסקאות חיוב מיידי, כך שכל שרשרת התשלום, מחיוב מחזיק הכרטיס ועד לזיכוי בית העסק תתבצע בסמוך למועד ביצוע העסקה, ולא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר הצגת העסקה.
יש לציין כי ההמלצות מגיעות למעשה כסיכום של מסקנות דומות שפרסמו הן ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הן חברי ועדת לוקר – לצמצום השימוש במזומן ולמלחמה בהון השחור והן הממונה על ההגבלים העסקיים.
כזכור, באפריל 2014 קיבלה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הריכוזיות והתחרותיות במשק, בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, החלטה לפנות לבנק ישראל על מנת שיבחן שורת פעולות בתחום כרטיסי החיוב, ובפרט בנוגע להגברת השימוש בעסקאות חיוב מיידי. בנוסף, נציגי בנק ישראל היו חברים בוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן.
כרטיס מאובטח יותר
במקביל להמלצות, מקדם בנק ישראל את האבטחה בתחום כרטיסי החיוב בכלל ובהם קידום הטמעת השימוש בתקן EMV (Europay MasterCard Visa). מדובר בתקן של פרוטוקול הצפנה הקיים בכרטיסים המכילים שבב אלקטרוני. כך המידע הנמצא בכרטיס עובר באופן מאובטח הרבה יותר למסוף בית העסק, כאשר הלקוח נדרש גם להקליד בעת העסקה את הקוד הסודי שלו. התוספת הזו קיימת כבר מספר שנים באירופה, ומן הסתם ישראלים רבים נתקלו בכך בעת רכישות שביצעו ביבשת האירופית.
נכון להיום, רק כ-30% מהכרטיסים בארץ מכילים שבב חכם. אך זה צד אחד של הבעיה, הצד השני הוא המסופים הנמצאים בבתי העסק ואמורים לדעת לקרוא צ'יפ כזה . כיום רוב המכשירים בבתי העסק בישראל אינם תומכים בכך, לא מבחינת החומרה ולא מבחינת התוכנה.
בהתאם פורסמה טיוטת הוראה להטמעת תקן זה, כך מחודש יולי השנה כל כרטיס חדש שיונפק, יעמוד בתקן הבינלאומי. בבנק ישראל מציינים גם כי על החברות הסולקות את כרטיסי החיוב, לסייע לבתי העסק במימון המסופים החדשים.
המפקח על הבנקים דודו זקן ציין עוד כי בכוונתו לקדם בהמשך גם את טכנולוגית ה-NFC לתשלומים מתקדמים ללא צורך ב"גיהוץ" כרטיס חיוב.