לא ריאלים: תלמידי הממ"ד הרחק מאחור, ואיפה ההורים?
מעט מדי שעות לימוד במתמטיקה ומדעים מביאות לפערים שקשה להשלים, למיעוט תלמידים במקצועות הריאליים - והרבה פחות נבחנים בחמש יחידות מתמטיקה במגזר. ועוד לא דיברנו על הציונים הנמוכים. החינוך הממ"ד מפגר אחרי החינוך הממלכתי והערבי. נחרדתם? ובכן, התמונה שמציגה הלמ"ס עוד מייפה את המצב
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הסקר הקודם שנערך בשנת תשע"א (2011) מצא כי בחינוך היסודי הממלכתי-דתי עמד מספר שעות ההוראה השבועיות לכיתה במתמטיקה, על 6.2 שעות - לעומת 6.5 בחינוך הממלכתי ו-7.3 בחינוך הערבי. והנה הסקר החדש מוצא כי הפערים העמיקו מאוד:
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- החיות נבראו לתועלת האדם/ הרב ד"ר רונן לוביץ'
- סופר-קלאסיקו: מרוקאים נגד תוניסאים. צפו
צפו: החרדים חסמו כביש - הנחסמת התערטלה
בחינוך היסודי הממ"ד עומד מספר שעות ההוראה השבועיות לכיתה במתמטיקה, על 5.5 שעות בלבד - זאת לעומת 6.8 בחינוך הממלכתי, ו-7.2 בחינוך הערבי. גם בחטיבת הביניים מצב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי אינו מרשים, בלשון המעטה: 3.6 שעות שבועיות לכיתה לעומת 4.1 שעות בחינוך הממלכתי, ו-4.6 בחינוך הערבי.
את הפערים קשה להשלים
בחטיבה העליונה הפערים כבר מצטמצמים, ומספר שעות הוראת המתמטיקה בחינוך הממ"ד כמעט משתווה לזה
שבחינוך הממלכתי, אך מסתבר שאת הפערים בחומר קשה להשלים: נתוני בחינות הבגרות לשנת תשע"ג מלמדים, כי בעוד כמות הניגשים לבחינת בגרות של 5 יחידות במתמטיקה בחינוך הממלכתי, עומדת על 11.9% - בחינוך הממלכתי-דתי עמד האחוז המקביל על 9.4% בלבד. הציון של תלמידי החינוך הממלכתי גם גבוה ב-1.5 נקודות מזה של הממ"ד.
גם בתחום המדעים מעלה סקר הלמ"ס ממצאים מדאיגים: בכל אחד משלוש המקצועות המדעיים - פיזיקה, כימיה וביולוגיה – שיעור הלומדים בחינוך הממ"ד נמוך יותר: בכימיה הפער עומד על 8.2% מול 12.2%, בפיזיקה: 17.7% לעומת 20.3%, ובביולוגיה 29.1% לעומת 30.2%.
הורים בממ"ד, נחרדתם? ובכן, דעו לכם שהתמונה שמציגה הלמ"ס עוד מייפה את המצב, בכך שהיא בוחרת למקד את המבט בכלל החטיבה העליונה, כולל כיתות י'. לעומת זאת, כאשר בוחנים רק את הניגשים לבחינות הבגרות במקצועות המדעיים, מתגלה תמונה עגומה עוד יותר:
על פי נתוני בחינות הבגרות לשנת תשע"ג, רק 2.5% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ניגשו לבגרות במגמת כימיה, זאת לעומת 7.5% בחינוך הממלכתי. בפיזיקה ההבדל הוא בין 7.6% בחינוך הממלכתי-דתי לעומת 9.6% בחינוך הממלכתי, ובמדעי המחשב - רק 6.1% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי, לעומת 7.6% בחינוך הממלכתי.
רק בביולוגיה כמות הנבחנים בחינוך הממ"ד גבוהה מאשר בחינוך הממלכתי, אך גם זה בפער מזערי: 14% לעומת 13.1%. בכל המקצועות הללו, הציון של תלמידי החינוך הממלכתי גם גבוה יותר, בדרך כלל בפער של נקודה או שתיים.
המצב הסוציו-אקונומי הוא רק תירוץ
יש הנוהגים לתלות את הממצאים בכך שבחינוך הממלכתי-דתי ישנה כמות גבוהה יותר של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
אך כאשר מכניסים לתמונה את תלמידי החינוך הערבי, נראה כי טענה זו נופלת: אחוז התלמידים בחינוך הערבי שלמד למגמה בכל אחד משלושת המקצועות המדעיים – פיזיקה, כימיה וביולוגיה – גבוה לא רק מהאחוז המקביל בחינוך הממ"ד, אלא גם מהאחוז המקביל בחינוך הממלכתי! זאת, על אף שהרקע הסוציו-אקונומי של תלמידי החינוך הערבי נופל בהרבה מזה של התלמידים היהודים. ניתן ללמוד מכך שההשוואה לחינוך הממלכתי אפילו עושה חסד עם החינוך הממ"ד, שכן גם בו המצב לא מזהיר במיוחד.
אין צורך להכביר מילים על חשיבות מקצועות המתמטיקה והמדעים. נראה שגם במינהל החינוך הדתי למדו את הבעיות הקיימות, ועמלו על מנת לשפרן. תוצאות מבחני המיצ"ב במדעים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי-דתי השתפרו בשנים האחרונות, והפערים מתלמידי החינוך הממלכתי הצטמצמו באופן משמעותי, וזאת מבלי לפגוע במקצועות הקודש.
עם זאת, כל עוד לא תתבצע שימת דגש על לימודי המתמטיקה והמקצועות המדעיים גם בבחינות הבגרות, המהלך יהיה רחוק מלהגיע לסיומו. במינהל החינוך הדתי כבר עושים מאמצים, אך נראה שהדבר מצריך התגייסות רחבה של הנהגת הציבור הדתי-לאומי.
- אריאל פינקלשטיין הוא רכז מחקר בתחום החינוך בתנועת "נאמני תורה ועבודה"
לפנייה לכתב/ת 
