הדתיים בתחתית המיצ"ב: "בסוף עוקפים את כולם"
האינטגרציה, המורים הלא מקצועיים ותגבור מקצועות קודש: רוב המוסדות בתחתית המיצ"ב שייכים לחינוך הממ"ד. יש מי שהחלו בחשבון נפש, ורואים את הכישלון החמור ביותר באקלים הבית-ספרי: "המחנכים מכתיבים, כי חושבים שהאמת נמצאת רק אצלנו"
אם לשפוט על פי נתוני בחינות המיצ"ב , ראשי החינוך הדתי צריכים להיות מודאגים: רק 1 מבין 18 בתי הספר המצטיינים, בדירוג שנחשף הבוקר ב-ynet, שייך לזרם הממלכתי-דתי, ואילו בתחתית הטבלה ישנם 11 מוסדות דתיים מתוך ה-16 הנועלים את הרשימה. איך קורה שדווקא בתחום החינוך, שהוא גאוות המגזר, מפגרת הציונות הדתית אחרי החילונים?
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
- איפה הכסף? מסתבר שלא אצל החרדים
/ טלי פרקש
הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) - הגוף המייעץ למשרד החינוך בכל הקשור לזרם זה - מצביע על גורמים משפיעים שלא נלקחים בחשבון בדירוג כמו זה שערכה חברת "מדלן", על פי נתוני המיצ"ב - למשל האינטגרציה הקיימת בבתי הספר הללו יותר מאשר באחרים, ופנייתם לאוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, הבאות לידי ביטוי בממוצע ההישגים הלימודיים.
סיבות אובייקטיביות נוספות שמזכיר הרב גיסר, הן תשומת לב מירבית הניתנת במוסדות החינוך הדתי
למקצועות הקודש (אותה הוא מציין לחיוב, על אף המחיר שהיא גובה) ותופעת המורים המלמדים מקצועות שלא הוכשרו בהם (עליה הצביע גם מבקר המדינה בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר). "הליקוי הזה הוא בעיקר בחמ"ד, והוא קורה יותר מדי", אמר.
לצד זאת, גיסר מצביע גם על החצי המלא של הכוס – ואולי אף יותר מזה: "אני רואה את שנות הלימוד כמו מרתון. בשלבים המוקדמים שלו התוצאות בהחלט לא מלבבות, והן מדרבנות אותנו לבדיקה עצמית, אבל השאלה היא מה קורה בקו הסיום, בפוטו פיניש, ושם – בבחינות הבגרות – אנחנו עוברים את הממוצע הארצי כמעט בכל המקצועות, באופן מתמיד".
ראש מועצת החמ"ד אומר כי הוא וחבריו בהחלט לוקחים לתשומת לבם את הנתונים, וכבר לפני שנתיים הביעו דאגה מתוצאות דומות שהיו אז למבחני המיצ"ב. "אנחנו לא מתחמקים, והמשימה שלנו עכשיו היא לצמצם פערים ולהתקדם. נעשות פעולות נמרצות וממוקדות מאוד כדי להעלות את הרמה – למשל בהשתלמויות מתוגברות למורים".
ציון נכשל באקלים הבית-ספרי
לעומתו, ראש רשת החינוך הדתית נועם-צביה, הרב איתן אייזמן, דווקא סבור כי הגורם העיקרי לפיגור במיצ"ב הוא הציון בנושא "האקלים הבית-ספרי" ולאו דווקא ההישגים הלימודיים באנגלית, חשבון ומדעים. "זה הנושא הכאוב יותר, והוא בהחלט טעון שיפור - השיח של בתי הספר מול התלמידים", אמר, "בזה הממלכתיים הקדימו אותנו".
לדבריו, בתחילה היה קשה לאנשי החמ"ד לספוג את הביקורת הזו, והיו שפקפקו באמינות המבדקים. ככל שחלף הזמן הייתה הפנמה של הדברים, והוא מעיד כי הליקויים כבר מתוקנים: "היה שיח שגרם לילדים להיפגע, וזה הזיק וגרם לפחדים. אבל אני חושב שהגל הזה כבר חלף, ואנחנו נראה שיפור בנתונים הבאים שיפורסמו. לקחנו את זה מאוד ברצינות וחל שינוי גדול לטובה".
אייזמן מתקשה לשים את האצבע על הסיבות להבדלים בין דתיים לחילוניים בתחום זה, אבל יש לו סברה מעניינת: "אצלנו המחנכים יותר מכתיבים, כי חושבים שהאמת נמצאת רק אצלנו. מדברים כביכול בשם התורה – ולכן אולי היחס יותר נוקשה. זה לא אמור להיות כך. עם הילדים צריכים לשוחח, ולא רק להכתיב. כמובן שצריך שתהיה משמעת, אבל אפשר להגיע לזה גם בעדינות ובנחמדות".
בכל הקשור להישגים הלימודיים טוען ראש רשת נועם-צביה כי חל שיפור בשנים האחרונות, והחמ"ד מדביק את הפער מול הזרם הממלכתי. "ראיתי בתי ספר שעבדו קשה והשתפרו בעשרות אחוזים", אמר. "אני אמנם לא מכיר לעומק את הנתונים מכל הארץ, אבל שומע על דברים מדהימים במקצועות שלא חלמנו עליהם - אווירונאוטיקה, פיתוח תערוכות רפואיות ועוד. יש טיפוס משמעותי בתחום הלימודי".
"אי אפשר להתייחס ברצינות לנתונים"
אריאל פינקלשטיין, מנהל המחקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה" על החינוך הדתי, מצביע על הישגים נמוכים למוסדות החמ"ד במקצועות המיצ"ב בכלל ובאנגלית בפרט – מגמה שקיימת כבר שנים רבות. לעומת זאת, במבדקים בינלאומיים ובבחינות הבגרות הפער בין זרמי החינוך כמעט שנעלם, ובמקרים רבים המוסדות הדתיים אף עוקפים את הממלכתיים החילוניים – חוץ מאשר באנגלית.
פינקלשטיין סבור, כמו הרב גיסר, שלא ניתן להתייחס ברצינות לנתונים שפורסמו הבוקר, שכן הם אינם מביאים בחשבון משתנים רבים המשפיעים עליהם לרעת החמ"ד, כמו אינטגרציה מול סלקציה, רמה סוציו-אקונומית של התלמידים, תגבור לימודים מחוץ לבית הספר ועוד. ועם זאת, הוא מודה כי גם כאשר מתחשבים בהם, נחשפים הישגים נמוכים של החינוך הדתי – כפי שנמצא במחקר שפרסם בעצמו לאחרונה.
על הסיבות לכך, אומר פינקלשטיין, הצביע מבקר המדינה בכמה דו"חות שפרסם בשנים האחרונות: עדיפות
ללימודי קודש (על חשבון מקצועות החול), איכות המורים (שרבים מהם לא הוכשרו כיאות), היעדר חשיפה לאנגלית (משפחות רבות - אין ברשותן מכשיר טלוויזיה), ועוד.
ככלל, "נאמני תורה ועבודה" לא אוהבים את הדירוג של חברת מדלן, שלטענתם מעודד אליטיזם וגורם להדרת תלמידים מרקע חלש. בתנועה סבורים כי "את מבחני המיצ"ב נכון לנתח בפומבי רק במבט רוחבי על מערכת החינוך כולה, ועל פי פילוח סוגי הפיקוח השונים".
ומה לגבי ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר היסודי? איזו השפעה יש לה על ההישגים הלימודיים? שלושת הדוברים תמימי דעים כי לא ניתן לקבוע האם היא בכלל קיימת או כיצד פועלת: "יש הרבה מאוד מיתוסים, אבל אף לא מחקר רציני אחד שבדק את העניין ופתר את החידה".
- אחותי החרדית, ברחבת הכותל פגשת את האמת/
אריאנה מלמד