בגלל הסופה מוזמנים לא יגיעו לחתונה - מי יפצה?
בעקבות הסערה הצפויה בירושלים, רוב משתתפי החתונה של בני הזוג ח' וג' שתיערך הערב הודיעו שלא יגיעו. האם הם יצטרכו לשאת בעלויות בכל מקרה, מה האחריות של בעל האולם והאם יש ביטוח? וגם: מה עוד כדאי לדעת על הזכויות במקרה שבו נגרמו לכם נזקים ביום חורפי במיוחד? שאלות ותשובות
היום בערב עומד להיות הרגע המאושר בחייהם של ח' וג' שיתחתנו באזור תל אביב. כל ההכנות כבר הושלמו מזמן. ואולם, רוב המוזמנים לאירוע המשמח הם תושבי אזור ירושלים, שם התגוררו השניים חלק נכבד מחייהם.
בימים האחרונים, כשהתברר שסוף השבוע הולך להיות מושלג במיוחד ורבים מהמוזמנים חששו כי הדרכים לבירה ייחסמו וההגעה לחתונה תהיה כרטיס בכיוון אחד, קיבלו השניים שלל ביטולים ממכריהם.
כשהבינו בני הזוג את המצב, יצרו קשר עם בעל האולם בניסיון למזער נזקים, אולם הוא הפגין תמימות ואף אדישות מסויימת תוך שהוא מקפיד להזכיר מספר פעמים במהלך השיחה, כי יש חוזה חתום, והוא נערך והשקיע לא מעט כסף כדי לעמוד בהתחייבויותיו.
האם באמת בני הזוג מחוייבים לשלם את מחיר האירוע המקורי, גם אם בסופו של דבר מספר המוזמנים צומצם באופן ניכר?
חוזה זה לא סוף פסוק
לדברי עו"ד חיים קליר, חוק החוזים מתייחס למקרים שבהם אחד הצדדים נאלץ להפר את החוזה כתוצאה ממצב שלא יכול היה לדעת עליו. "אדם שהזמין אולם וכתוצאה מהשלג המוזמנים לא יכולים לבוא, לא ניתן לחייב את בעל השמחה לשלם על הכל. זה כח עליון ובדיוק בשביל הדבר הזה בעלי העסק עושים ביטוח", אומר קליר ל-ynet.
"גם אם בעל האולם מראה חוזה, זה לא סוף פסוק, כי החוזה כפוף לחוקים, אלו גם הכללים של המשפט העברי".
יש לציין כי בפני בעלי השמחה קיימת אפשרות לתבוע ישירות את חברת הביטוח של בעל האולם. "מהניסיון שלי בעלי האולמות לא מסתירים את העובדה שיש להם ביטוח ולרוב הם מוכנים למסור את המידע הזה ללקוחות".
על בעלי השמחה יהיה להוכיח שהמוזמנים לא הגיעו בגלל תוצאה ישירה של מזג האוויר (הצפה, חסימת דרכים וכו').
גם אם אין הסכמות עם בעל האולם וזה מגיע בסופו של דבר לבית המשפט, השופטים ינסו לאזן ביניהם - מצד אחד לא יחייבו את בני הזוג בכל ההוצאות, מצד שני לא יטילו את כל העלות על בעל האולם.קליר מציין כי לגבי נזק שנגרם לבעל האולם עצמו הוא יכול לבטח את עצמו מאובדן רווחים כתוצאה מכח עליון.
ביטוח נגד אבדן הכנסות
לדברי שלמה בן ארי, סוכן ביטוח בקבוצת יונט, "הישראלים ממעטים לעשות ביטוחים נגד ביטול אירועים, למרות שביטוחים כאלה בהחלט קיימים".
בן ארי מציין כי במקרה של ביטוח כנגד פגעי מזג האוויר, חברות הביטוח דורשות טווח ארוך, כלומר אם צפויה סופה בקרוב - הן פשוט לא יבטחו. "אם תיקח למשל את גמר גביע המדינה בכדורסל, שאמור היה להתקיים ביום חמישי", מדגים בן ארי, "זה אירוע שכדאי לעשות לו ביטוח נגד אובדן הכנסות".
"אני מניח שבאיגוד דאגו לדברים האלה. בכל מקרה, אלה צריכים להיות אירועים בסדר גודל של הרבה מאוד כסף - רווח או הפסד שעומד על הכף".
מתכוננים לסופה
ההכנות הקדחתניות לקראת הסערה המתקרבת בעיצומן, הרשויות כבר בכוננות, ומאז תחילת השבוע נשמעות שלל המלצות לציבור כיצד להיערך. לקראת הסופה, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת לגבי הזכויות שלנו במקרה שנגרם לנו נזק ממזג האוויר:
רבים נוהגים לבטח את רכושם בביטוח דירה, אולם הם אינם מודעים לכך שהביטוח מכסה רק חלק מהנזקים שיכולים להיגרם בשל מזג האוויר החורפי.
ראשית, יש להבחין בין מצב בו יש ברשותכם פוליסת ביטוח פרטית שרכשתם למקרים אלו ובין מצב בו אין ברשותכם כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח וצריך לחפש מי אחראי לנזק על מנת לתבוע פיצוי.
באילו מקרים חברת הביטוח צריכה לפצות ותוך כמה זמן?
במידה ויש לכם פוליסת ביטוח המכסה נזקים לבית או לעסק, צריך להודיע בהקדם לחברת הביטוח אשר אמורה לשלוח שמאי מטעמה לבדיקת הנזק.
על פי חוק חוזה ביטוח, הפיצוי אמור להתקבל תוך 30 יום מהיום שחברת הביטוח קבלה את כל הנתונים.
חשוב לתעד ולנסות לצלם את כל הנזקים ולא לזרוק חפצים שנהרסו, כדי שניתן יהיה להראותם לשמאי.
האם ביטוח הדירה הסטנדרטי מכסה את כל נזקי החורף?
הביטוח התקני אינו מכסה נזקי איטום, כך שאם נכנסים מי גשמים לדוגמא, הנזקים שנגרמים לא מכוסים במסגרת הביטוח התקני.
יש לשים לב גם, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת.
אחריות גם של הרשויות
האם חברות הביטוח הן הכתובת היחידה?
בהחלט לא. רשויות מקומיות, למשל, מחוייבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת.
בתי המשפט דחו כבר בעבר, ניסיונות של רשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, וברוב המקרים לא מדובר בהפתעה בלתי צפוייה.
האחריות לתחזוקה שוטפת, נוגעת גם לתחומים נוספים. כך לדוגמה, עץ שקרס וגרם לנזק. אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה.
על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם.
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה / הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.
יש לציין כי בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך.
כמובן, ענפי עץ שפגעו בכלי רכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
נזקים מחפצים שעפו ברוח
חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד.
לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי.
כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).
דוגמא נוספת, קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
מה לגבי נזקים כתוצאה מהפסקת חשמל?
הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. ואולם, ישנם מקרים בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך, על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע, והתנהלה באופן רשלני.
יש לציין כי על רקע תביעות רבות שהוגשו בעבר כנגד חברת החשמל, כל מקרה של תביעה נגד חברת חשמל – הכריע בית משפט, לנסיבותיו של תיק, ממה בדיוק נגרם הנזק, ובהתאם – האם היה הנזק באחריות חברת החשמל. רק במקרים שהיתה רשלנות מוכחת (לא נערכה כראוי, אי תחזוקה מתאימה וכדומה) של חברת החשמל - היא חויבה בפיצוי
התשובות לשאלות ניתנו בעזרתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און (ממשרד בר-און כהן) ועמיקם חרל"פ (ממשרד עמיקם חרל"פ ושות').