מותק, ההורים ביקשו שתחתמי על הסכם ממון
לא קל לעבור מנעלי האישה או הגבר הצעירים והמאוהבים לנעלי החשדן, הנערך ליום סגריר. אבל אם אין ברירה ועליכם לערוך הסכם ממון, חשוב שתדעו איך לדבר על הנושא הזה בצורה שתמנע משקעים עתידיים בזוגיות שלכם או חלילה פרידה
במציאות הישראלית, כשמחירי הדירות מאמירים בהתמדה וגם שיעורי הגירושין עולים משנה לשנה, הורים רבים מתלבטים. מצד אחד, הם רוצים לעזור לילדיהם לרכוש דירה, ומצד שני, הם דואגים פן הנישואים יעלו על שרטון. במקרה כזה העזרה הכלכלית תתחלק בין הילד שלהם לבין בן הזוג, שיהפוך לבן הזוג לשעבר. הפתרון המשפטי לקונפליקט הזה הוא חתימה על הסכם יחסי ממון לפני החתונה.
עכשיו בערוץ יחסים:
למה יש הסכם ממון ואין הסכם תנאים של אהבה?
אין מנוס: 7 דרכים לשוחח על כסף עם בן הזוג
ואז, בין מדידת השמלה, בחירת המכנסיים, הפגישה עם הצלם, הדיון על הפרחים בזר הכלה, קביעת התפריט והמוזמנים, צריך פתאום לדבר גם על הדבר הלא נוח – על הכסף. לא קל לעבור מנעלי האישה או הגבר הצעירים והמאוהבים לנעלי החשדן, הנערך ליום סגריר. באופן בריא, בני הזוג חדורים באופטימיות שהם יחיו בטוב שנים רבות ביחד, שהם יוצאים לדרך חדשה ולבנייה משותפת. קשה להם לחשוב על בן הזוג שלהם כמישהו שעשוי להיות נוטר או נוקם, מישהו שעשוי להתנהג בחוסר הגינות כלפיהם ולנסות להיבנות על חשבונם מבחינה כלכלית.
על כן יוצא שמי שלוקח על עצמו, לא פעם, את תפקיד "הרע" שמטיל ספק הם ההורים. במקרים של חוסר שוויון משמעותי ביכולות הכלכליות של המשפחות, ההורים בעלי היכולת הגבוהה יותר הם אלה שעומדים על המשמר. הם רוצים להבטיח שהסיוע הכלכלי שהם נותנים יישאר תמיד של הילד שלהם, שבן הזוג ייהנה ממנו, רק כל עוד הוא בן הזוג.
בינינו? אפשר להבין אותם. ייתכן שמדובר בסכומים גבוהים שההורים עמלו שנים כדי להגיע אליהם. לעתים מקור הכספים הוא ירושה משפחתית, שאף אחד לא רוצה לחלק מחוץ למשפחה. במרבית המקרים יודעים ההורים שהם יוכלו לעזור בצורה כזו רק פעם אחת, ואם תקרה תקלה, הם לא יוכלו לגייס סכומי כסף כאלה לטובת הילד שלהם פעם נוספת.
עריכת הסכם מתוך כפייה
נוצרת אם כן, בעיה, מאחר שהסכם יחסי ממון עלול להשבית שמחה ולהכניס את בני הזוג הצעירים לאי נוחות ולקונפליקט. כך, זה שמקבל עזרה כספית משמעותית מהוריו עומד בפני הצורך לבחור בין שמירת האינטרסים של משפחת המוצא שלו לבין הרצון ליצור את השיתוף בתא המשפחתי החדש. ומנגד, הצד השני עלול להרגיש כאילו הוא תויג כקבצן המסתפח למשפחה מבוססת. הוא גם קרוב לוודאי מרגיש שמטילים ספק במניעיו בתוך המערכת הזוגית, והתחושות האלה עלולות לייצר צורך תמידי להוכיח למשפחה שהוא "בסדר", ולצמצם את היכולת שלו להתנהג באופן אותנטי, או להביע עמדה בנושאים כלכליים או אחרים.
תחושת העלבון, שנוצרה אצלו במהלך עריכת ההסכם, תלווה אותו לאורך כל חיי הנישואים. היא תצוף במריבות העתידיות עם בן הזוג. זה יהיה הזמן להזכיר שבעצם, כבר מההתחלה, בן הזוג התייחס אליו כסוג ב', כנחות, כאחד ששווה פחות ממנו. קיימת גם הסכנה שההורים, שהצליחו לכפות הסכם יחסי ממון, יתערבו בהחלטות בני הזוג באופן שוטף, בבחינת "בעל המאה הוא בעל הדעה". במצב בו בני הזוג יגלו שהם חלק ממשפחה מורחבת, שאינם נחשבים בוגרים ואוטונומיים, הדבר עשוי ליצור קונפליקטים בינם לבין עצמם ולחבל בזוגיות, עד כדי פרידה. אז איך נמנעים מכך מבעוד מועד?
הסכם הממון כבסיס לנישואין טובים
כדי שהסכם יחסי ממון יהיה חלק מאבני היסוד של נישואים טובים, חשוב לשמור על כמה כללים: ראשית, ההורים צריכים להבין שהעזרה הכלכלית, שהיא משמעותית וראויה להערכה, אינה מקנה שליטה על חייהם של בני הזוג הצעיר. אדרבא, הנישואים מסמלים את יציאת בני הזוג הצעיר ממשפחת המוצא לצורך בניית תא משפחתי חדש. כדי שהתא הזה ישגשג, הוא זקוק לברכת הדרך של ההורים, ולשחרור שלהם את בני הזוג לבנות את חייהם.
כמו כן, בני הזוג צריכים לקיים תקשורת פתוחה בנוגע להסכם ולתחושות שהוא מעלה בכל אחד מהצדדים. ללא בירור של הרגשות, ההסכם עלול להשאיר משקע מר בין הצדדים. חשוב לדבר על מה שמפריע, ולנסות למצוא פתרון שמכבד את הצרכים והרצונות של כל הצדדים. בני הזוג צריכים להתוות ביניהם את הדרך להבטיח שיתוף ביניהם, החל מרגע הנישואים. בשלב הזה יש משמעות לחיזוק התחושה שכל אחד מבני הזוג בוחר באחר בתור האדם המשמעותי בחייו ולביטוי המעשי שמקבלת בחירה זו.
מבחינת הדירה, בן הזוג והוריו, שמימנו את רכישת הדירה, צריכים לתת את הדעת לכך שבן הזוג השני לא יוכל לחיות לאורך שנים כאורח בביתו. הרי לא ניתן לצפות מאדם שישקיע, יתחזק ויטפח את ביתו, תוך שהוא יודע שברגע של משבר יזכירו לו שעליו לצאת ממנה ושאין לו כל זכויות (או זכויות מצומצמות בלבד) בה. לכן, בעריכת ההסכם חשוב להתייחס לשאלה עד מתי תחול הפרדה ביחס לנכסים שהגיעו לבני הזוג לפני הנישואים. כמו כן, חשוב שתהיה בו התייחסות לשיתוף של בני הזוג בנכסים שהשניים יצברו החל מיום הנישואים. הסכם יחסי ממון שנותן משקל למערכת היחסים בין הצדדים וקובע שההפרדה הרכושית תצטמצם במהלך השנים, מקטין את הסכנה לעלבון מתמשך, שיעיב על הזוגיות.
כדאי לזכור שהכסף או הרכוש שמביא אתו כל אחד מבני הזוג לנישואים אינו חלק מה"חליפה" האישיותית שלו. קיבוע של אחד מבני הזוג בתפקיד "בעל הממון" והאחר בתפקיד "הדלפון" יזלוג לכל תחומי החיים של בני הזוג. אם אחד מהם ירגיש שהוא נעלה על בן הזוג האחר, אך ורק בזכות הנכסים שהביא לנישואים, יש מקום לחשש שזלזול וחוסר כבוד ביניהם יאפיינו את המערכת הזוגית שלהם.
מערכת יחסים שמהולה בזלזול וחוסר כבוד היא עקרה וסופה גירושין. כך יהפוך החשש של ההורים למקל בגלגלי מרכבת הנישואים. אותו החשש שגורם לאנשים לרצות בחתימה על הסכם יחסי ממון לפני הנישואים יהפוך לנבואה שתגשים את עצמה ויביא, בסופו של תהליך, לפרידה.
במערכון "החתונה", שכתב, יוסי בנאי ז"ל, אומרת יוכבד (תיקי דיין) לזרובבל (אורי זוהר): "אה ואם אנחנו כבר מדברים על מתנות, רציתי להגיד לך שההורים שלך יכלו לשלוח לנו מתנה יותר מוצלחת". כשזרובבל שואל: "מה הם שלחו?", יוכבד עונה: "סוודר". זרובבל מוסיף ושואל: "לשנינו?" ויוכבד עונה: "כן, רק אם נחתוך אותו לשניים".
כשהמתנה של ההורים לחתונה היא סוודר, אפשר לכתוב על זה מערכון אבל כשהמתנה של ההורים היא דירה, כותבים על זה הסכם יחסי ממון. אם ההסכם נערך בחוסר זהירות או בחוסר רגישות, יתכן שבעתיד יתברר שהוא היה הצעד הראשון בדרך לגירושים.
הכותבת הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום הגישור.
לפנייה לכתב/ת 
