משיכה קטלנית: מי ידאג יותר טוב לפנסיה שלנו?
בעקבות הכתבה על הנזק שבמשיכת כספי הפיצויים, שאלתם איך אפשר להסתדר בלי כספים אלה? מי ישיג תשואה טובה יותר על הכסף - אתם או קרן הפנסיה והאם הפיתרון הוא בכלל השקעת כספי החסכונות בנדל"ן? התשובות לשאלות הקשות
האם למשוך את כספי הפיצויים? הכתבה "משיכה קטלנית", שפרסמנו לאחרונה, עוררה תגובות רבות ושלל פניות למערכת, מצד הגולשים.
האם באמת השארת כספי הפיצויים היא הדבר הנכון? החלטנו להביא כאן חלק מהטענות המרכזיות שהעלתם ולהתייחס אליהם בהרחבה.
"הפיצויים נועדו כדי לאפשר למפוטר להתקיים עד שימצא עבודה חדשה. זאת הסיבה שהפיצויים נקראים בשם זה. מה צריך לעשות מפוטר עד שיימצא עבודה ? מניסיון, אני נאלץ לומר שתגמולי האבטלה מהביטוח הלאומי לחלוטין אינם מספיקים"
מי שזקוק למחיה בסיסית, ברור שאין לו ברירה אלא להשתמש בכספי הפיצויים, שגם פטורים ממס (עד תקרה). הבעיה אותה הצגנו נוגעת לאותם עובדים שמצליחים למצוא עבודה במהירות יחסית או שיש להם ממה להתקיים, או במילים אחרות יצליחו להסתדר גם בלי משיכת הפיצויים – מהלך שיפחית להם את קצבת הפנסיה באופן ניכר.
"גם אם משכתי פיצויים, החלק הארי של הפנסיה נשאר ואני נהנה היום מסכום לא מבוטל להחליף דירה, לקנות רכב, לשלם שכר לימוד לי או לילידים. לא חסר מה לעשות עם הכסף. מי יודע מה יהיה מחר? החוכמה היא למצוא את ה"באלאנס" הנכון לחיות טוב היום וגם לשמור משהו לתקופת הפנסיה".
אכן צריך למצוא איזון בחיים. הבעיה היא שלמרות ש"החלק הארי" נשאר בחיסכון, אתה תקבל הרבה פחות בעת הפרישה. במצב זה כשכבר לא יהיו מקורות נוספים (למעט קצבת הזקנה הנמוכה גם כך), היכולת שלך "לחיות טוב", לא תתאפשר לאורך זמן, מה גם שעל פי מיטב ההערכות, אתה תחיה עוד הרבה שנים אחרי גיל הפרישה ותצטרך הרבה יותר כסף מההערכות שלך כיום בכדי להתקיים, כך שהכסף שחסכת (וקיצצת בו) יצטרך להספיק ליותר זמן.
החוכמה היא לנהל את מקורות הכסף שלנו בצורה נבונה לאורך זמן. וכן, אם צריך לוותר על כמה פינוקים, בהווה כדי להתקיים במצב סביר בעתיד- אז אין ברירה.
מי יודע יותר טוב?
"אני אנהל יותר טוב את הכסף. דמי הניהול חותכים בחיסכון, קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות שודדים אותנו, טייקונים עושים תספורות, חברות הביטוח מחליטות פתאום לשנות מקדמים לרעת החוסך. בסוף מה יישאר? הכי טוב לשמור את הכסף צמוד אלינו".
ראשית נציין כי משיכת כספי הפיצויים פטורה ממס עד לתקרת שכר של 12,340 שקל בגין כל שנת עבודה. במידה והשכר נמוך מהתקרה, ניתן להגדיל את הפטור המגיע עד משכורת וחצי עבור כל שנת עבודה עד להשלמת התקרה של 12,340 שקל לכל שנת עבודה.
כל שקל מעבר לכך שתמשוך ולא תשאיר בחיסכון הפנסיוני, מחוייב במס שולי (המס הנקבע בהתאם להכנסה שלך), בוודאי כספי התגמולים המחוייבים מהשקל הראשון במס של 35%.
אין ספק כי התנהלות בתי ההשקעות מעוררת לא פעם כעס גדול - מלבד דמי הניהול שחותכים בחיסכון, לא פעם היינו עדים ממש להתנפלות של מנהלי ההשקעות על אגרות חוב של טייקונים דוגמת תשובה, מימן, דנקנר, בן דב, לבייב ואחרים, כשבסופו של דבר אותם טייקונים שנטלו את ההלוואות מכספי הפנסיה שלנו, החליטו לעשות לנו תספורת והחזירו רק חצי ואף פחות מכך.
הכעס גם מופנה כלפי הרגולטורים במשרד האוצר שאמונים לשמור על החיסכון שלנו אך מאפשרים את המחדל הזה פעם אחר פעם, כמו גם שערוריות נוספות בהתנהלות הגופים המוסדיים.
למרות כל הרעות החולות, הנתונים מראים כי לאורך השנים קרנות הפנסיה עושות תשואה חיובית לא רעה של כ-6% בממוצע מדי שנה, במהלך ה-5 שנים האחרונות. (תחשבו לאיזו תשואה היינו מגיעים אילולא השערוריות הללו).
עכשיו צריך לשאול את עצמנו האם אנחנו מסוגלים להשיג תשואה חיובית יפה, נטו לאחר תשלום מס רווחי הון בגובה 25% מהרווחים, עודפת לאורך זמן (כספים הנחסכים בתכניות פנסיונית פטורים ממס רווחי הון ואילו רווחים הנובעים מהשקעות אחרות חייבים במס רווחי הון ).
"ההשקעה בנדל"ן מוכחת בשנים האחרונות כדבר הנכון ביותר. גם יש לך נכס מוחשי וגם התשואה גבוהה בהרבה, אז למה להשאיר את הפיצויים?
האם שווה למשוך כספי פיצויים ולהשקיע אותם בנדל"ן? לשאלה הזו נתייחס בהרחבה, בעזרת בדיקה שערכה עבורנו שלומית יהב, מנכ"ל מכללת עדיף לביטוח ופיננסים.
אכן הבורסה מציגה טלטלה בעוד מחירי הדיור רק עולים בקצב מסחרר. שוק הדיור שמצוי כרגע בשיא יכול להמשיך ולשבור שיאים ולהניב לנו תשואה נהדרת על ההשקעה, אך מנגד אם סוף סוף תהיה תכנית רצינית להפחתת מחירי הדיור, ייתכן ופתאום נאבד אחוזים ניכרים ממחיר הנכס ויותר מכל אנו עלולים למצא את עצמנו עם נכס פנוי שלא רק שאינו מניב לנו הכנסה, אלא גם מייצר הוצאה (תרחיש שנראה כרגע רחוק, אך יכול בהחלט לקרות).
באותה מידה הבורסה יכולה לדהור ולהציג תשואה גבוהה, ובעיון בתשואות הממוצעות שהבורסה מניבה נמצא שהתרחשויות כאלה אינן בדיוניות.
חשוב לזכור שאנו לא מדברים על שנים בודדות כי אם על השקעות ארוכות טווח ועל הצורך בהכנסה לאחר גיל פרישה.
משכנתא או קצבת הפנסיה
לשם המחשה, נערוך השוואה בין השקעה בדירה לבין השארת כספי הפיצויים בחיסכון הפנסיוני, בהסתכלות לטווח של 20-30 שנה.
נציין כי בהשוואה כזו יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים בהם: מיסוי, גובה ההשקעה הנחוצה ליצירת הנכס,, סיכונים בדרך, התשואה המוערכת לנכס, תוחלת חיים וההשקעה בתחזוקת הנכס.
נזכיר כאמור, כי משיכת כספי הפיצויים פטורה ממס עד לתקרת שכר של 12,340 שקל בגין כל שנת עבודה. כל סכום מעבר לכך יחוייב במס שולי של המושך, אלא אם יישמר לטובת תשלום קצבה בגיל פרישה, ובוודאי שמשיכה של כספי התגמולים תחוייב במס בגובה 35% .
נניח כי מחיר הדירה הוא 1,000,000 שקל, מתוכם הצלחנו להביא 300,000 שקל מהון עצמי המבוסס בעיקר על כספי הפיצויים, אך כדי להיות ריאליים, נאמר שהכסף גם ממקורות נוספים – פיקדונות חסכונות וכו'.
אנו זקוקים למשכנתא של 700 אלף שקל (החישוב הוא תיאורטי בלבד, הואיל ובדוגמה זו שיעור המימון הנדרש מגיע ל-70% ובהנחה שמדובר בדירה להשקעה, הוראות בנק ישראל קובעות כי לא ניתן לקבל משכנתא של יותר מ-50% מהנכס להשקעה, אך לא אחת הרוכשים מגדילים את השעבוד על דירת המגורים בכדי להתגבר על המגבלה).
אל תשכחו את ההוצאות הנלוות
על הסכומים הנובעים מהמשכנתא משולמת ריבית-דריבית לאורך שנות ההלוואה, בהנחה שהריבית היא רק 3.43% (ריבית ממוצעת לתקופה של 15-20 שנה לפי בנק ישראל) לאורך 20 שנה, הרי שסך הריבית שתשולם בערכים נומינלאיים תעמוד על כ- 268,300 שקל ועל כך יש להוסיף עלויות נוספות (כגון פתיחת תיק, רישום וכו') כך שבפועל הסך הכולל עומד על כ-271,000 שקל.
מכיוון שאנו דנים כאן בדירה להשקעה, הרי שיש לחשב את מס הרכישה בגין דירה נוספת – כך שמס הרכישה על דירה בסך מליון שקל עומד על 5% - ומכך שהתשלום הנוסף עומד על 50,000 שקל.
יש להוסיף גם תשלום לעורך דין ואולי גם למתווך סך של כ- 15,000 שקל נוספים.
ומה זה נותן לנו ברמת התוצאה? דירה במחיר מליון שקל שבפועל עולה לנו מליון ו- 336 אלף שקל, (בהנחה שלא שילמנו מס בעת משיכת הכספים מהתכנית הפנסיונית), תניב לנו שכירות בין 3,000-4,000 שקל בחודש (תלוי במיקום ובתקופה) כנגד תשלום משכנתא בסך כ- 4,050 שקל בחודש לאורך 20 שנה (לא ודאי לכל התקופה, תלוי בסוג ההלוואה שלקחנו) + תשלום בעבור ביטוח כנגד המשכנתא כ- 100 שקל בגילאים צעירים ועד כ-300 שקל בגילאים בוגרים יותר.
ומה האלטרנטיבה? ביטוח פנסיוני בעל צבירה של 365,000 שקל (סכום ההון ששולם כמחיר הדירה), ללא הפקדות נוספות, יהיה שווה לאחר 20 שנה בתשואה נטו של 5% לשנה (הממוצע לאורך 5 שנים אחרונות עולה על כך ועומד על כ - 6.1% לאחר דמי ניהול) יעמוד ע"ס 990,113 שקל. סכום אשר אמור להעמיד לנו פנסיה חודשית בסך של כ 4,950 שקל אשר תשולם מגיל פרישה לכל החיים (ללא תוספת התשואה בגין השנים מחלוף 20 שנה ועד גיל הפרישה).
ואם נוסיף הפקדה חודשית בסך 600 שקל (הפרש בין שכירות ממוצעת למשכנתא + ביטוח), הרי שהסכום יעמוד ע"ס 1,216,000 שקל (לאחר ניכוי דמי ניהול שוטפים 3% מהתשלום החודשי והן מהצבירה 0.5%, למרות שניתן להתמקח ולהפחית עלויות אלה), ואלה יניבו לנו פנסיה בסך כ- 6,080 שקל בחודש החל מגיל פרישה לכל החיים.
מה אתם מבינים בהשקעות?
בראיה ראשונית נראה שאכן ההשקעה בדירה, (בתנאי שמדובר בכספים פטורים ממס) תניב לנו הכנסה נטו כבר בעוד 20 שנה ולעומת זאת השארת הכספים בפנסיה גם אם תעניק לנו הכנסה טובה יותר הרי שעלינו להמתין לגיל הפרישה.
אולם, צריך להיזהר. יש לקחת בחשבון את גיל המשקיע, את השינויים הרגולרטוריים, את השלכות המס על כספי הפנסיה שלנו לאחר שמשכנו את כספי הפיצויים הפטורים ועוד.
בטרם נקבל החלטה עלינו לבחון מספר היבטים ביחס ליכולות הכלכליות שלנו לאורך זמן ולטעמנו האישי בהשקעות כגון :
1. הריבית על המשכנתא במסלולי הריבית משתנה, צפויה לעלול ולהגדיל את ההוצאה שלנו במהלך השנים, בעיקר בשל הריביות הנמוכות הקיימות כיום – האם נהיה מסוגלים לעמוד בהגדלת ההוצאה?
2. אחזקת הדירה טומנת לא מעט סיכונים שלא שקללנו אותם: הוצאות אחזקה ותיקונים, סיכון של חודשים שבהם הדירה תעמוד ריקה או שוכרים בעיתיים. חשש למיסוי על הכנסה משכירות גם בסכומים נמוכים מהתקרה כיום (5,070 שקל).
3. האם נשלם יותר מס בפנסיה בשל המשיכה?
אז מה המסקנה? לדברי יהב, אין ודאות לגבי כל מסלול השקעתי מכל סוג שהוא או מצב השוק, לא בהקשר לביטוח פנסיוני, או ריבית במשק, או מחירי הדיור והשכירות, או המיסוי בגין השקעות אלה או התשואות בגינן ולכן כל המלצה גורפת תהיה חסרת אחריות. בסופו של דבר, כל אחד צריך לשקול את מכלול הסיכונים והסיכויים בהתאם למצבו.