הצוק איתן שלהם: צבא המתנדבים האוקראיני
הם עוזבים את עבודתם ומשפחותיהם, מעמיסים על ג'יפים אוכל, בגדים וציוד לחימה ומחלקים אותם בין יחידות הצבא במזרח המדינה. שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" התלווה למתנדבים האוקראינים שנוסעים בין פגזים נופלים, חיילים שקופאים מקור ועיירות רפאים הרוסות, ומסכנים את חייהם
על פי נתונים רשמיים, יותר מ-5,600 בני אדם נהרגו באוקראינה מאז פרץ בשנה שעברה הסכסוך בין הממשלה הפרו-מערבית בקייב לבין הבדלנים הפרו-רוסים במזרח המדינה. אולם המודיעין הגרמני פרסם באחרונה נתון גבוה בהרבה - ולטענת רבים באוקראינה מציאותי יותר - של 50 אלף הרוגים לפחות במזרח המדינה. אף ששני הצדדים חתמו באחרונה על הפסקת אש, לא כל התותחים נדמו והפסקת האש לא נשמרת במלואה.
הפסקת אש על הנייר בלבד. אוקראינה בוערת
עוד חדשות בעולם :
לא רק אנשים: דאעש שרף אלפי ספרים נדירים
מסדר כבוד והצדעה לכלב משטרה לפני הרדמה
מסע ייסורי נפגעי אש"ף תם: "הצדק ניצח"
במשך כל תקופת הלחימה העזה היו תמונות ההרוגים, הפצועים והמשפחות שנעקרו מבתיהן קשות לצפייה, אך בכל המצב הקשה באוקראינה - ביטחוני וכלכלי - אפשר למצוא גם נקודת אור מעודדת: רוח ההתנדבות של העורף.
הנשיא פטרו פורושנקו הכריז על גל גיוס חדש שבמסגרתו אמורים להצטרף לכוחות הצבא 50 אלף לוחמים עד חודש אפריל שיחליפו את עמיתיהם בחזית. בנוסף לסכנת החיים שנשקפת לכל לוחם ולוחם עם כניסתו לחזית הלחימה, המצטרפים החדשים לצבא האוקראיני נאלצים להצטייד בכוחות עצמם - מראה שלא מוכר למשל בישראל, אז מגיע חייל טרי לבסיס הציוד והקליטה ומקבל בגדים, נעליים וציוד לחימה וכן מזון ושתייה על בסיס קבוע ביחידה שלו.
המתנדבים קונים שכפ"צים לחיילים
המצב הכלכלי הקשה באוקראינה, שרק הלך והחמיר בעקבות הלחימה במזרח המדינה, לא מאפשר לחיילים החדשים לרכוש לעצמם שכפ"צים, מעילים ומזון. מי שנכנס לתמונה בתקופה האחרונה ומסייע להם בכל הדרוש הוא צבא של מתנדבים מרחבי אוקראינה הממלאים במקרים רבים את התפקיד של חיל תחזוקה, חיל חימוש, חיל רפואה, אגף כוח אדם ולעתים אף את התפקיד של המטה הכללי.
סרגיי בוקאראנוב, חבר במועצה העירונית של עיירת פרשוטראבנסק, הנמצאת כ-100 קילומטרים מערבית לדונייצק, עומד בראש ארגון המתנדבים בעירו. שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" התלווה אליו בסוף השבוע האחרון לעמדות הקדמיות של צבא אוקראינה להביא מצרכים לחיילים ולבחון כיצד נשמרת הפסקת האש.
נוסעים מזרחה ברכב שטח גדול. "המשימה שלנו להיום היא לבקר חיילים בפרבומייסקויה ובפסקי הסמוכות לשדה התעופה של דונייצק. לפי העדכונים שקט שם היום ואין ירי", מספר נהג הרכב סרגיי. עוד ברכב נמצאים אולג, חבר בצבא המתנדבים וחבר במועצת העיר, ואלכסיי, חייל שנפצע בלחימה בשדה התעופה ונעזר בקביים. רכב השטח מצויד בשכפ"צים ובקסדות ובארגזים עם ציוד לחיילים. "את השכפ"צים והקסדות נשים עלינו כשנעבור את המחסום השני קרלובקה. לאחר מכן יש כבר ירי על הכביש ומאוד מסוכן שם", מזהיר סרגיי.
שלט הכניסה למחוז דונייצק מברך את פני הנוסעים בג'יפ. "אנחנו אלה שצבענו את האותיות בשלט בצבעים של דגל הלאום", מספר סרגיי בגאווה, ומצביע על הכתובת הגדולה "מחוז דונייצק". לדבריו, כשהאביב יגיע בקרוב הוא יתלה כאן דגלים של האיחוד האירופי ושל הימין הקיצוני.
גירשו את הבדלנים ברובים, מקלות - וגרזן
בעיירת קראסנוארמייסק מספרים המתנדבים כי לפני יותר מחצי שנה הוצב במקום לזמן קצר מחסום של "הרפובליקה העממית של דונייצק" - שהוכרזה על ידי הבדלנים הפרו-רוסים כטריטוריה ריבונית שלהם. אך לדבריהם מהר מאוד הגיעו למקום יחידות מיוחדות של צבא אוקראינה והדפו את הבדלנים. "כל כך הרבה תושבים הגיעו אז להילחם בבדלנים!", מספר אולג. "הם באו עם רובי ציד ומקלות. אחד מהם הגיע עם גרזן ועד היום כולם מכנים אותו 'רסקולניקוב' (גיבור הרומן הקלאסי מהמאה ה-19 של דוסטויבסקי 'החטא ועונשו')", מספר אולג.
באחד הצמתים בדרך מצטרף למתנדבים ג'יפ נוסף ובו שני גברים אוקראינים מגודלים. השניים רכשו את רכב השטח המשומש מחוץ לאוקראינה בעבור 1,500 אירו - מחיר זול לאור העובדה שלא עבר את מסלול המכס. מבחינת החוק אסור לנסוע בג'יפ ה"זר" בשטח אוקראינה, אבל באזורי הלחימה במזרח המדינה החוק לא תופס כבכל שטח הפקר אחר בעולם. ובהיעדר חוק, אפשר לנסוע בכלי רכב לא מורשים ללא רישיון נהיגה ורישיון רכב. מטבע הדברים, מספרים המתנדבים, חוקי התנועה לא נאכפים והם בגדר המלצה בלבד.
הנסיעה במחוז דונייצק איששה את הטענות. מצב הכבישים באזור אכן טוב בזכות ההשקעה העצומה בתשתיות באוקראינה לרגל טורניר יורו 2012. בזמן המעבר במחסום סלידובו ולאחר מכן במעבר במחסום קרלובקה, כיוונו חיילים את המאגים (מקלעים בינוניים) שלהם לעבר שני רכבי השטח ועליהם המתנדבים ושליח ynet ו"ידיעות אחרונות". במקום נוכחות גדולה של כוחות צבא.
החיילים הדרוכים מספרים כי למרות הפסקת האש, האזור לא שקט בכלל. באופן לא מפתיע, החיילים כלל לא ביקשו מהיושבים בכלי הרכב תעודות מזהות או כל מסמך אחר - דבר שחזר על עצמו בנקודות ביקורת אחרות.
פה ושם רואים צדי כבישים מרוסקים מפגיעות פגזים ובתים הרוסים. לכל אורך הדרך לא נראה רכב אחד.
עוגיות, לחם וג'יפ לחיילים
שני הג'יפים נכנסים לכפר פרבומייסקויה ונוסעים לאורך בתים כפריים שגגותיהם הופגזו. באחד הבתים הנטושים בכפר מוצבת יחידה צבאית המאבטחת את האזור ומעניקה סיוע למפעילי המרגמות ולתותחנים.
החיילים רואים את המתנדבים שהגיעו לבקר אותם עם מתנה גדולה - רכב השטח שנקנה מחוץ למדינה - מחבקים אותם מרוב שמחה ושרים שירי הלל לאוקראינה. סרגיי פורק את הסחורה שהביאו המתנדבים לחיילים ובה עוגיות, כיכרות לחם, ממתקים, ובקבוקי קרוסין (נפט) שנועדו לתאורה ולחימום. הכול מתנה מהאזרחים האוקראינים. במרחק של קילומטר מהכפר נשמעים פיצוצים של פגזים נופלים מדי שתיים-שלוש דקות. "המרחק מכאן ועד העיר דונייצק הוא כשמונה קילומטרים", מספר מפקד כיתת החיילים אנטולי מיכאליץ' בן ה-60.
כדי להמחיש את גודל הסכנה הנשקפת לסובבים באזור בכל רגע נתון, מצביע מפקד הכיתה על מקום הרוס שעד לא מזמן היה בניין. "תוצאה ישירה של פגיעת פגז ישירה", הוא מסביר. מיכאליץ' שירת 24 שנים בצבא הסובייטי והאוקראיני ובאחרונה גויס שוב לצבא ארצו. "כששומעים שריקה של פגז יש להתרחק ממנו, ואם יש ירי מרגמה צריך ליפול מהר לקרקע", הוא מסביר את הוראות הבטיחות.
בתוך אחת השוחות שנחפרו במקום מוסתר רכב משוריין ועליו תותח המכוון לדונייצק. על גבי המשוריין לוחית שעליה כתוב "שפוטין (נשיא רוסיה) יילך קיבינימט". לדברי מיכאליץ', האוקראיניים לא משיבים אש לירי מצד הבדלנים הפרו-רוסים, אף שגם אלה טוענים להפרות של הפסקת האש מצד הכוחות האוקראיניים באזורים שונים במזרח המדינה.
במבנה שבו מוצבת יחידת החיילים כמה קומות. בקומת המרתף מוצבות 25 מיטות שדה עם מזרנים ושקי שינה. קומות אחרות של המבנה משמשות לאחסון החפצים של החיילים. בחוץ הקימו אנשי היחידה מטבח שדה שבו מבשלים את הארוחות במהלך היום.
14 שעות משמרת: "שקיות החימום לא עוזרות"
במרחק של שני קילומטרים משם, בתוך חורשת עצים למורדות גבעה גבוהה, מוצבת יחידת המרגמות. כשרכב המתנדבים מגיע למקום מתקרבים אליו שני חיילים חמושים - אחד מבוגר והשני צעיר יותר - המאבטחים את היחידה, ומקבלים אותו בשמחה.
החייל המבוגר, מייברודה, מספר ל-ynet כי מאז הפסקת האש בין השלטון בקייב לבין הבדלנים הפרו-רוסים "לא חדלו ההפגזות". החייל הצעיר, נמו, מתערב בשיחה. "הגיע הזמן להכריז על מלחמה ולא על מבצע נגד טרור. איך אפשר לקרוא לזה מבצע נגד טרור כשמופעלת נגדנו אש ארטילרית?", זועם החייל הצעיר. "שהאנשים בעולם לא יחשבו שהם יקריבו את אוקראינה כדי להימנע ממלחמת עולם שלישית", אומר נמו, בהתייחסו למאמצי המערב להביא להפסקת אש במזרח אוקראינה, ומוסיף בלהט: "מלחמת העולם השלישית כבר החלה! יש לנו את הגאווה שלנו, והאוקראינים שבתפוצות יעזרו לנו".
משמרת העבודה של שני החיילים נמשכת 14 שעות, ורוב הזמן הם נמצאים בתוך תעלה חפורה שנמצאת במעלה הגבעה. תנאי החיים שלהם קשים מנשוא. הטמפרטורות באזור נמוכות מאוד, ושקיות החימום לידיים שברשותם התגלו כבר מזמן כלא יעילות. אם ידליקו אש היא תחמם אותם בצורה יעילה יותר, אבל לצערם הרב אסור להם להדליק מדורה כדי שלא לחשוף את מקום יחידת המרגמות. גם השומרים זוכים לקבל ציוד ומצרכים מהמתנדבים, שממשיכים הלאה לעבר סוללת המרגמות.
המרגמות מכוונות לעבר העיר דונייצק. לפי שעה, קסדות החיילים תלויות עליהן, רמז לכך שהן חסרות עבודה - בינתיים. אולם, הדי הפיצוצים נשמעים ממש קרוב לאזור. "הפרובוקציות של הצד השני לא פסקו החל מהיום הראשון של הפסקת האש", מספר דימה, מפקד סוללת המרגמות. "אנו נמנעים מלהשיב אש ומדווחים למטה על כל ירי ועל כל פגז שנופל והם אלה שמקבלים החלטה כיצד להגיב". בכל מקרה, לדבריו, הסוללה שלו מנועה מלהגיב בירי באש עד שהוא מקבל פקודה מפורשת ממטה הפיקוד.
נוצרים אש: "רואים בלפטופ סרטים וחדשות"
כיצד מעבירים החיילים הצעירים את הזמן כשמשימתם העיקרית - ירי מרגמות - נאסרת עליהם בגלל הפסקת האש? כיאה לעידן המודרני שבו אנחנו חיים, הגאדג'טים האלקטרוניים והמחשבים הניידים הם חלק בלתי נפרד מהלחימה. "אנחנו רואים סרטים וצופים בחדשות בלפטופ", מספרים החיילים. יציאה לבילוי באחד היישובים הסמוכים לא עומדת על הפרק מבחינתם. הם מספרים, למשל, על תקרית קשה שלא זכתה לפרסום רב בכלי התקשורת. "שלושה חיילים אוקראינים נכנסו בקיץ האחרון לבית קפה בסמוך לעיר גורלובקה ונרצחו במקום בעקבות סכסוך שפרץ בינם לבין המקומיים", מספרים החיילים. את הבילוי בדיסקוטק, בפאב או במועדון לילה הם ישמרו לסוף הלחימה.
אף שהפסקת האש כבר נכנסה לתוקף בשבוע החולף, החיילים ביחידת המרגמות סקפטיים לגבי הסיכוי שלה לשרוד. "אנחנו לא מאמינים בהפסקת אש", אומר מפקד הסוללה. "חווינו כמה הפסקות אש במשך חצי שנה, אבל הם (הבדלנים) לא חדלו לירות עלינו", אומר גנה, חייל ביחידה.
"פוטין הוא כמו קוסם. יד אחת שלו מסיחה את דעתך, אבל ידו השנייה מבצעת את הקסם. אם הרוסים זקוקים לדרך יבשתית לקרים (חצי האי האוקראיני שסופח על ידי רוסיה בשנה שעברה), אז הם ינסו להשיג אותה בכל דרך. אנחנו לא מעוניינים במלחמה. גייסו אותנו ל-24 שעות ואנחנו נמצאים כאן כבר חצי שנה. יש לנו עבודה ועסקים בבית, אבל אנחנו לא מאמינים בהפסקת האש".
החיילים בסוללת המרגמות מקבלים את ארגזי הציוד שלהם מהמתנדבים, ואלה ממשיכים הלאה בדרכם.
פגזי הבדלנים לא מבחינים בין עני לעשיר
היעד הבא של המתנדבים הוא פסקי. פסקי הייתה בעבר עיירה חביבה בסמוך לדונייצק. לפני כשנה חיו בה כ-2,000 תושבים, ולעשירי המקום היו בתי נופש מפוארים שלא היו מביישים בתי עשירים בכל מקום אחר בעולם. אלא שנכון להיום, קו החזית עובר בפסקי, דבר שגרם לרוב תושבי העיירה לברוח ממנה. לבתים במקום נגרם נזק רב, כולל לבתי העשירים - הפגזים של הבדלניים הפרו-רוסים לא מבחינים בין עשיר לעני.
עד לפני חודש היו בעיירה כמה מאות חיילים, אולם הם הועברו לאזור הלחימה העזה בנמל התעופה של דונייצק. מספר החיילים האוקראינים שאיבדו את חייהם באזור נמל התעופה גדול מאוד, ועל פי הדיווחים, יותר מ-100 גופות של חיילים עדיין שרועות בשדה התעופה ולא פונו ממנו. אחד ההרוגים בלחימה היה יבגני י', יהודי אוקראיני, שביום שישי האחרון הובא למנוחות בקייב.
רכב המתנדבים חייב לעבור בכביש והנהג סרגיי לא לוקח סיכון ולוחץ בכוח על דוושת הגז. רכב השטח עובר במהירות את האזור, שלאורכו בתי פאר שעד לפני שנה היו מושא לקנאה, אך כיום הם לא יותר מאשר עיי חורבות. אם מקודם נשמעו קולות הפגזים בתדירות של דקה-שתי דקות, הרי שבפסקי הירי לא מפסיק לרגע, ופגזים נופלים במרחק של 200-100 מטרים מרכב המתנדבים. התחושה באוויר מתוחה מאוד. בכל מקום עפים רסיסים, בכל פינה זרוקים תרמילי קליעים, תרמילי פגזים וטילי גראד. את התפאורה העגמומית משלימים פסולת רבה והרס שנראים בכל פסקי.
תן וקח: רימונים תמורת תנור חימום
באחד הבתים בעיירה הנטושה התמקמו שלושה חברים ב"פרבי סקטור", ארגון ימין קיצוני חמוש שלא מציית לצבא ולמשטרה האוקראיניים. אנשי המיליציה משתפים פעולה עם חיילי הצבא. סרגיי הביא אליהם חיילים מיחידת הסיוע לסוללת המרגמות, והוא אומר לאנשי המיליציה הימנית שיוכלו להחליף את המזון שיש להם בתמורה לכלי נשק ותחמושת שנמצאים ברשות החיילים.
לאחר סבב החלוקה שערכו בין יחידות הצבא שבים המתנדבים לפרבומייסקויה. מצב הרוח ביחידה הצבאית שמוצבת במקום שמח במיוחד בעקבות הג'יפ שקיבלה במתנה. בהשוואה לירי הבלתי פוסק באזור פסקי, ההפגזות הספורדיות בפרבומייסקויה נראות פתאום כמו משחק ילדים.
בדרך חזרה לפרשוטראבנסק סיפרו המתנדבים על המוטיבציה שלהם לאור האבדות הגדולות שסופג הצבא האוקראיני ובכלל לאור המצב הביטחוני והכלכלי הקשה במדינה. "אני מגיע אל החיילים וחוזר הביתה, אבל כעבור כמה ימים שוב יש בי דחף לחזור אליהם", מספר אולג, המתנדב שחבר במועצת העיירה פרשוטראבנסק. "האנשים כאן לא משקרים, הם יתחלקו אתך בדבר האחרון שיש להם. בעיר לא תפגוש כאלה אנשים, וזאת סיבה נוספת שמושכת אותי לכאן".
למעט כמה תחרויות ירי שעורכים המתנדבים ביניהם - באחת מהן ניצח שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" - הכוחות האוקראיניים, כך הם טוענים, ממשיכים לשמור על הפסקת האש בשעה שהצד השני ממשיך לירות. בכל מקרה, החיילים ביחידות שומרים על דריכות ונהנים מתמיכת צבא המתנדבים שהתגייסו לטובתם על רקע חוסר היכולת של הממשלה הפרו-מערבית לסייע להם.
לפנייה לכתב/ת 
