אחרי לידה? מזל טוב - רק תשכחי מקידום
גם ב-2015, אמהות טריות רבות מגלות בתום חופשת הלידה כי עליהן להתפשר על ירידה במעמד ובשכר במקום העבודה. ירדן שמואלי, אמא טריה: "קידום דורש ממני לעבוד במשרה מלאה, וזה לא משהו שאני יכולה לעשות כאמא". צפו בראיון איתה ועם יו"ר נעמת לרגל יום האישה
אפליית נשים בשוק העבודה בישראל לא מסתכמת בפערי השכר, כפי ששבו ונחשפו השבוע . "נשים מתחילות להרגיש את החסם הראשוני בשוק העבודה כאשר הן מתחילות להיות אמהות", מספרת גליה וולך, יו"ר נעמת. "כשהן יורדות באחוזי המשרה, באופן טבעי נעצר גם הקידום. אנחנו יודעות שיש גם נורמות חברתיות שמצפות מנשים להתפשר. פחות מצופה מהאבא להשאר עם תינוק שנולד".
לכתבות נוספות בנושא - בערוץ קריירה
המלחמה בפערי השכר - ישראל מדשדשת
פער של 32% בשכר בין נשים לגברים
השכר בהוראה זינק; מורים מרוויחים יותר ממורות
ירדן שמואלי היא אמא טריה, שהיתה אמורה לחזור בשבוע הבא לעבודה, אבל החליטה להאריך את חופשת הלידה שלה בחצי שנה. כבר עכשיו ברור לה, שהיא עתידה לשלם מחירים. "יש לי אופציות קידום במקום העבודה שלי אבל הן דורשות ממני לעבוד במשרה מלאה וזה משהו שאני לא יכולה לעשות כאמא", היא אומרת. לרגל יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר (א'), שוחחנו עם וולך ושמואלי באולפן ynet. צפו בראיון בהנחייתה של אלכסנדרה לוקש:
אורכה של חופשת הלידה בישראל עומד על 14 שבועות עבורן מקבלות האמהות תשלום מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר ניתן לקחת עוד 12 שבועות ללא תשלום. "בהשוואה בינלאומית, אורכה של חופשת הלידה בתשלום בישראל קצר יחסית - לעומת 18 שבועות בממוצע במדינות ה-OECD", מציינת מירב פרץ, חוקרת בנעמת.
יולדות רבות מעדיפות להאריך את החופשה מעבר לתקופה שבתשלום - אך מלבד ויתור על הכנסה למשך תקופה ארוכה - פרץ מציינת כי הן גם משלמות מחיר בבואן לחזור לשוק העבודה. "הארכה ממושכת של חופשת הלידה מקשה מאוד על האפשרות של נשים להשתלב מחדש בעולם העבודה", היא מסבירה. "רובן לא יכולות לשמור לאורך זמן על מקום העבודה או על התפקיד שמילאו לפני הלידה ונאלצות בחזרתן להתפשר על ירידה במעמד, בזכויות, וברמת השכר".
כ-45% שוקלים לא לחזור לעבודה
לפי מחקר שערך המוסד לביטוח לאומי, כ-39% מהנשים שיצאו לחופשת לידה בשנת 2010 האריכו את החופשה מעבר לתקופה שעליה שילמו להן, כ-19% חזרו לעבודה עד חצי שנה אחרי הלידה, כ-12% חזרו לעבודה בין חצי שנה לשנה, והשאר (כ-7%) לא חזרו לעבוד במהלך השנה הראשונה שאחרי הלידה.
בין הגורמים המרכזיים שמשפיעים על ההחלטה על החזרה מחופשת הלידה - פרץ מציינת את ההכנסה הכלכלית. "בניגוד לתפיסה המייחסת את הארכת חופשת הלידה לפריבילגיות כלכליות מהן נהנות נשים מהמעמד הבינוני-גבוה - מדובר בתופעה שמאפיינת בעיקר נשים בעלות שכר נמוך", היא מסבירה. "ככל שנשים מרוויחות יותר, כך הן ממהרות לחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה".
ואכן, על פי המחקר של הביטוח הלאומי - בקרב נשים שמשתכרות 5,000 שקל ומעלה בחודש, 30% מאריכות את חופשת הלידה בתשלום לעומת 70% שחוזרות לעבוד מיד עם סיומה. בקרב מועסקות בשכר נמוך (של עד 2,000 שקל בחודש) לעומת זאת, כמחצית מהנשים מאריכות את חופשת הלידה, ואינן חוזרות לעבוד בתום התקופה בתשלום.
בסקר שערך לאחרונה מכון אדלר בקרב 400 הורים, עלה כי כמחצית (45%) מהמשפחות שאחד מההורים היה בחופשת לידה ב-3 השנים האחרונות, שקלו שלא לחזור לעבודה מחופשת לידה עקב העלויות הגבוהות של המסגרות השונות לילדים עד גיל 3.
| קרה לכם ב-3 השנים האחרונות שאחד ההורים שקל שלא לחזור לעבודה מחופשת לידה עקב עלויות גבוהות של מסגרות החינוך לילדים עד גיל 3? | סכ"ה | בקרב משיבים רלוונטיים (37%) |
| כן, קרה | 17% | 45% |
| אחד מההורים היה בחופשת לידה אך לא שקל שלא לחזור לעבודה |
20% |
55% |
| לא רלוונטי (לא הייתם בחופשת לידה, לא עבדתם וכדומה) | 63% |
"רוב הנשים שמאריכות את חופשת לידה נאלצות ולא בוחרות לעשות זאת - מאחר ששכרן הנמוך, לצד עלויות הטיפול הגבוהות בתינוקות, הופכים את חזרתן לעבודה לבלתי משתלמת כלכלית", אומרת פרץ. "הפגיעה בנשים אלה כפולה - הן נפגעות גם מרמת שכר נמוכה, שמקשה על עצמאותן ועל תנאי המחיה שלהן, וגם מ'הפסקה' ארוכה יותר בעבודה ובהכנסה אחרי שילדו".
קונפליקט עבודה-קריירה
אבל גם מועסקות בעלות שכר ממוצע או גבוה מתמודדות עם קשיים לא פשוטים אחרי הלידה - בהם נורמות וציפיות חברתיות - שעדיין כורכות אמהות טובה עם הישארות האם בבית לצורך טיפול בתינוק. קושי נוסף הוא השילוב בין הטיפול בילד לבין המחויבויות לעבודה - בעיקר כשמדובר בעבודה תובענית עם שעות ארוכות.
| שיקול כלכלי |
במקרים רבים, עלות הטיפול בילד גבוהה (או קרובה מאוד) לשכרה של האם וחזרה לעבודה אינה משתלמת כלכלית |
| קונפליקט עבודה-משפחה | התנגשות יומיומית בין המחויבויות כמועסקות (בעיקר בעבודות תובעניות עם שעות מרובות) לבין מחויבויות כאימהות (כשהן הנושאות העיקריות בנטל הטיפול בילדים) |
| נורמות וציפיות חברתיות | רבים כורכים אימהות טובה עם הישארות האם בבית לצורך טיפול ברך הנולד |
"אמנם קל יותר לנשים אלה, מבחינה כלכלית, לחזור לעבוד אחרי תום חופשת הלידה ולשאת בעלויות הטיפול בילדם הרך בהתאם", אומרת פרץ, "אבל אלו שמעדיפות לצאת לחופשת לידה ארוכה מ-14 שבועות, יודעות שמהלך כזה צפוי לגבות מהן מחיר כבד ולסכן את המעמד, הוותק, הזכויות, השכר – ובכלל, את מקום העבודה שהשיגו ב"גלגול" הקודם שלהן - לפני הלידה".
גם כשהאם שבה מחופשת הלידה - כאשר היא הנושאת העיקרית בטיפול בילדים - רבות מגלות כי קשה הרבה יותר לעבוד במשרה מלאה סביב השעון - דבר שגם פוגע באפשרויות הקידום ומעכב את התפתחות שלהן בקריירה. "שוק העבודה היום מאוד תחרותי ותובעני ורוב המעסיקים לא יקבלו בהבנה היעדרות של שנה מהעבודה", מסבירה פרץ.
לדבריה, "הבעיה היא שעולם העבודה עדיין מתבסס על מודל שמותאם לגברים שנשותיהם מטפלות בילדים, או לנשים בלי ילדים - כלומר עובדים ללא מחויבויות אחרות, שמחויבים טוטאלית לעבודה ושמים אותה בראש סדר העדיפויות. עובדים שמטפלים בילדים - וזה תובעני לא פחות - נחשבים לעובדים סוג ב' מבחינת המעסיקים וזה רק הולך ומחמיר, כי שוק העבודה נהיה יותר ויותר תובעני, השעות מתארכות ויש ציפייה לזמינות כל הזמן".
"כל עוד המודל הוא אותו מודל ישן, שמצפה שלא תהיה מחויבות לילדים - מעסיקים יתקשו לקבל את זה שאמהות נעדרות למספר חודשים. אבל מה האפשרות החלופית, שלא יביאו ילדים לעולם? הפתרון הוא נטל שווה יותר בטיפול של שני ההורים בילדים בבית - מה שיאפשר לשנות גם את שוק העבודה ולהשאיר לעובדים גם זמן לדברים אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
