עיריית ר"ג נזכרה: לא שילם ארנונה 30 שנה
אחרי עשרות שנים התבקש בעל נכס בשטח 1,700 מ"ר לשלם 250 אלף שקל. בתום הליך משפטי סבוך קבע העליון שדרישת העירייה מוצדקת
במשך כשלושה עשורים "שכחה" עיריית רמת גן לגבות ארנונה מבעל נכס בעיר, וכשהתבררה טעותה היא ביקשה לחייב אותו רטרואקטיבית על השנתיים האחרונות בלבד, ודרשה ממנו 250 אלף שקל. בתום הליך משפטי שעבר בין שתי ערכאות קבע בית המשפט העליון שבעל הנכס יחויב לשלם את הסכום,
אך במקביל מתח ביקורת נוקבת על התנהלותה הרשלנית של העירייה.
מדובר בנכס בשטח של כ-1,700 מ"ר בקריית קריניצי, שבחלק מהתקופה פעל בו עסק מסחרי. לאורך כל השנים לא נשלחו דרישות תשלום ארנונה, עד שב-2011 התגלה המחדל לעירייה, והיא דרשה ממנו 250 אלף שקל על השנתיים האחרונות בלבד.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מאבק ירושה טראגי: הדודה נגד אחיין בן 14
- קבלן זוכה מהעלמת מס: "סבל מליקויי למידה"
- מעשן כבד מת מסרטן ריאות והוכר כחלל צה"ל
- חרף חשד לפגיעה מינית: יפגוש בתו ללא פיקוח
השופטים הסכימו כי מדובר היה באופן התנהלות בעייתי ומטריד, וכתבו: "ראוי כי העירייה תקיים חקירה מקיפה של הנסיבות שבמסגרתן לא חויב המשיב בארנונה במשך תקופה כה ארוכה".
היזהרו
גרים עם ההורים? אולי תחויבו לשלם ארנונה
עו"ד טל אזרואל ועדי מוסקוביץ
בני זוג שהתגוררו עם בנם אצל הורי הבעל חויבו על ידי עיריית נתניה לשלם עבור חלקם בדירה. בית המשפט המחוזי בלוד אישר את החיוב
עתירה מנהלית שהגיש נגד העירייה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב התקבלה והחיוב בוטל. בית המשפט סבר כי יש לנקוט מדיניות "יד קפוצה" ולא לחייב רטרואקטיבית אלא במקרים חריגים.
עיריית רמת גן הגישה ערעור לעליון וטענה שבהחלטתו הכשיר בית המשפט לעניינים מנהליים התנהלות חסרת תום לב מצד בעל הנכס, ונתן לגיטימציה לאי תשלום ארנונה במשך שנים רבות.
בעל הנכס טען מנגד שלא מדובר בטעות טכנית אלא במדיניות שנמשכה שנים רבות. הוא הוסיף שכלכל את צעדיו בהתאם למדיניות זו, ואילו ידע שיחויב בארנונה עבור השנים האלה, היה מתנהל באופן שונה. בנוסף, טען כי כשניהל משא ומתן עם העירייה בקשר לפינויו מהנכס, היא לא הודיעה לו על חוב הארנונה.
חוטא יוצא נשכר
השופטים יורם דנציגר, דפנה ברק-ארז ומני מזוז היו חלוקים בדעותיהם. השופטים ברק-ארז ומזוז קיבלו את טענת העירייה, וציינו שבעל הנכס ידע גם ידע שאינו משלם, ואף לא טען שיש לו פטור מארנונה או שהעירייה קיבלה החלטה מודעת לפטור אותו. לדבריהם, אי אפשר להכיר בכך שהמשיב סמך על אי גבייה שנעשתה בניגוד לחוק, שכן אז "חוטא יוצא נשכר".
השופטים ברק-ארז ומזוז הבהירו כי העירייה התרשלה, אך רשלנותה לא הזיקה למשיב, אלא לציבור תושבי העיר שהיו צריכים ליהנות מהכסף. הם הוסיפו שהעירייה ממילא הלכה כברת דרך כלפי בעל הנכס בכך שחייבה אותו רק שנתיים רטרואקטיבית.
בדעת מיעוט היה השופט דנציגר, שגרס כי יש לדחות את העתירה. לעמדתו, הוצאת החיוב בארנונה מן הכוח אל הפועל מוטלת עליה העירייה ולא על האזרח.
בסיכומו של דבר התקבל הערעור של העירייה ונקבע כי בעל הנכס יחויב בארנונה בסך כ-250 אלף שקל, וכן בהוצאות משפט בסך 60 אלף שקל. כמו כן הורה בית המשפט להעביר עותק מפסק הדין לעיונו של היועץ המשפטי של משרד הפנים, כדי שיבדוק מדוע לא נגבתה הארנונה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערות: עו"ד טל שטיין אלבר ועו"ד נטלי יונסוף
- ב"כ המשיב: עו"ד טל קדש
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
