צו הריסה בוטל: מהנדסת עיר אינה חותמת גומי

עיריית ר"ג ביקשה להרוס מתחם לפירוק מכוניות באזור מסובים. שופט מתח עליה ביקורת כי הצו נחתם אף שהמהנדסת לא הייתה מעורה בפרטים

עו"ד אסף לאורפורסם: 05.03.15 , 23:31

החלטה נדירה של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן: השופט אילן סלע קיבל את טענותיה חברה לפירוק מכוניות המחזיקה בשטח באזור מסובים, והורה לבטל צו הריסה שהוציאה העירייה למבנים שלה בנימוק שנפלו פגמים חמורים בחוקיותו. נקבע שהצו הוצא מבלי שמהנדסת העיר הייתה מעורה בנסיבות העובדתיות ותוך אכיפה בררנית פסולה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במאי 2014 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית רמת גן את צו ההריסה לכמה מבנים של החברה על השטח: משאית שבתוכה הופעל משרד, שער כניסה ויציקת בטון שאמורה "לאכלס" רכבים המועדים לפירוק.

התחשבות

בגלל הטראומה: נדחה צו הריסה לסככה בת"א

עו"ד אשר נוטוביץ

תושב העיר שעבר תאונה לפני 26 שנה נהג להימלט ברגעיו הקשים למבנה לא חוקי שהקים על גג ביתו. בית המשפט חתם את הפרשה בפסק דין אנושי

בגלל הטראומה: נדחה צו הריסה לסככה בת"א

החברה עתרה לביטול הצו בשל כמה נימוקים. לטענתה כלל אין חובה להוציא היתר בנייה למשאית שאינה מבנה קבע ולמשטח הבטון והשער, שקיימים כבר שנים, והיא בסך הכול שיפצה אותם.

החברה הוסיפה שיש לבטל את הצו גם מחמת פגמים בחוקיותו, שכן לשיטתה, עיריית רמת גן מנסה להפעיל עליה לחץ בשל סכסוך משפטי בנוגע לזכויות בקרקע. לסיכום היא הדגישה שמהנדסת העיר, החתומה על הצו, כלל לא ביקרה במקום, לא בדקה את הנתונים, ולמעשה חתמה על תצהיר שנערך עבורה מבלי שהפעילה שיקול דעת.

העירייה, מנגד, התעקשה שהצו הוצא כחוק. לטענתה, המהנדסת לא הייתה מחויבת לבקר במקום ודי שנסמכה על דו"ח המפקח בליווי תמונות.

לא חותמת גומי

השופט אילן סלע קבע כי לנוכח התקנות החדשות, אכן מדובר בעבודות שלא מצריכות היתר. לטעמו, אף שהתקנות נכנסו לתוקף לאחר הוצאת צו ההריסה, יש לראות במבקשת כמי שההיתר נמצא בהישג ידה.

בכל מקרה, לפי השופט, נפלו בהחלטת הוועדה פגמים חמורים דיים כדי להביא לביטול הצו, בין השאר כיוון שהוועדה עצמה הודתה שבדרך כלל היא לא מורה על הריסת משטחים כאלה אם הם לא משנים את אופי השימוש בקרקע.

הוא הסכים שחתימת המהנדסת על תצהיר שהוכן מראש מהווה פגם חמור, במיוחד כשצו הריסה מנהלי הוא כלי אימתני שיכול לפגוע קשות בזכות הקניין ללא הליך משפטי. לפי השופט, מהנדס אמנם יכול לחתום על תצהיר מבלי לבקר אישית במקום, אך הוא לא יכול לעשות כן מבלי לבחון את המידע, לשקול אותו מול שאר הנתונים ולברר את כל העובדות הרלוונטיות. המהנדס אינו אמור להיות "חותמת גומי" על תצהיר מפקח.

בהצטרף כל הפגמים, כמו גם קיומן של תקנות הפטור, פסק השופט כי זהו מקרה חריג המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטת הוועדה. הצו בוטל והוועדה חויבה בהוצאות של 8,000 שקל.