בית המשפט: שיקרה לגבר וגנבה ממנו זרע

אישה שכנעה צעיר שהיא עקרה, ואחרי שנולד בנם חויב האב לשלם מזונות. הצעיר החליט לתבוע, ושתי ערכאות משפטיות הסכימו שהיא הונתה אותו

עו"ד נטע כהןפורסם: 08.03.15 , 08:18

שתי ערכאות שיפוטיות דנו לאחרונה בסוגיה מוסרית רגישה העוסקת בשאלה המורכבת סביב המונח "גניבת זרע": בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגיש צעיר נגד אישה שנכנסה ממנו להיריון, וקבע שהיא תפצה אותו ב-110 אלף שקל מאחר שהונתה אותו כשסיפרה לו שהיא עקרה. בערעור שהוגש הסכימו גם שופטי המחוזי: האישה הונתה את הגבר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האב היה סטודנט כבן 24 כשהכיר ב-2002 את האישה, המבוגרת ממנו בכעשור. הזוגיות נמשכה כשנתיים, אולם כשנה לאחר הפרידה, חזרו השניים למפגש אינטימי אחרון שכתוצאה ממנו נולד הילד. לאחר שבית המשפט לענייני משפחה הכיר בצעיר כאבי הילד וחייב אותו לשאת במזונותיו, הוא הגיש נגד האישה תביעה לפיצוי של 900 אלף שקל בבית משפט השלום.

תביעה

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

עו"ד אורנה גלברד

גבר ערך בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי בנותיו אינן שלו. כשביקש לעשות בדיקה דומה גם בארץ הוא נתקל בסירוב של בית המשפט

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

הצעיר טען שחש מרומה ומנוצל ושהאישה גנבה את זרעו. הוא סיפר כי לאורך הזוגיות היא הציגה עצמה בפניו כעקרה ועודדה אותו שלא להשתמש באמצעי מניעה. הוא הוסיף שמאז הלידה היא הטרידה אותו ופגעה חמורות בפרטיותו כשחשפה את היותו אב מחוץ לנישואים בפני בני משפחתו, ובמיוחד בפני אמו וסבתו.

האישה הכחישה שמדובר בגניבת זרע. תחילה טענה שהתובע כפה עצמו עליה. לאחר מכן חזרה בה אולם הכחישה שרימתה אותו, ולגרסתה סיפרה לו יותר מפעם אחת כי הרתה בעבר מטיפולי פוריות אך ההריונות נפלו. מכל מקום, לטענתה, אם תחויב בפיצוי - מי שייפגע מכך הוא הילד שלא תצליח לפרנס.

בית המשפט מצא את עדות התובע אמינה ומשכנעת, וקבע שהאישה הונתה אותו וגזלה את זרעו. עם זאת הוחלט שגם התובע אחראי להיריון, ולאחר שחויב ב-50% אשם, נפסק לטובתו פיצוי של 75 אלף שקל על עילת התרמית. עוד נקבע שהמערערת פגעה חמורות בפרטיותו, אולם הוחלט שלא לפסוק לו את מלוא הפיצוי אלא רק 35 אלף שקל.

התובע והאישה לא היו מרוצים מפסק הדין והגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעוד שהתובע ביקש להגדיל את הפיצוי, האישה ביקשה לבטלו.

השלכות רוחב

השופטת יהודית שבח קבעה כי אין שום סיבה להתערב בממצאים שלפיהם האישה הציגה בפני התובע מצג כוזב בדבר עקרותה. כך גם באשר לפגיעה בפרטיות, שהרי התובע הציג מסרונים מטרידים למכביר ותמך את גרסתו בעדויות. ואולם השופטת שבח מצאה שבית משפט השלום התעלם בפסק דינו משורה של שאלות משפטיות ומוסריות בעלות השלכות רוחב.

לשיטתה, עצם הקביעה שהאישה הונתה את התובע אינה מביאה בהכרח למסקנה שהיא אחראית לנזקיו. לדעתה, בית המשפט לא נתן דעתו לסוגיה המשפטית והמוסרית המורכבת הנובעת מהקביעה שהחיים שהוענקו לילד הם תוצר של תרמית.

"ההכרעה במחלוקת שבין בעלי הדין אינה מתמקדת רק בד' אמות הסכסוך הצר שביניהם, ולהכרעה בשאלות שהופנו לעיל", נכתב בפסק הדין. "יש השלכות רוחב בסוגיות לא מעטות שבחלקן טרם הוכרעו על ידי בית המשפט העליון".

יחד עם סגן הנשיאה יצחק ענבר והשופט שאול שוחט הוחלט להחזיר את התיק לדיון מחודש בבית משפט השלום. יחד עם זאת הובהר כי בעינן עומדות הקביעות שהאישה הונתה את התובע ופגעה בפרטיותו.