החשמלאי נפל מסולם. הפיצוי: 1.1 מיליון שקל

במהלך עבודה בחצר מחסן גילה חשמלאי שהסולם שסיפקה לו המעסיקה שלו קצר מדי ולא מתאים. ניסיונו למצוא חלופה עלה לו בפציעה

עו"ד דניאל אדזיאשוילי פורסם: 08.03.15 , 22:55

חשמלאי נפל מסולם במהלך עבודה ותבע את המעסיקה שלו בטענה שציידה אותו בסולם לא מתאים. חרף התעקשותה של החברה שהאשמה תלויה בעובד מאחר שלא פעל בזהירות כפי שהודרך, קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את גרסת החשמלאי והורה לה לפצות אותו בכ-1.1 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש כששני חשמלאים ביצעו עבודה בחצר מחסן. הם העבירו כבל בתעלה ליד תקרה של בית, בגובה של יותר מארבעה מטרים, אך הסולמות של החברה שהעסיקה אותם היו קצרים מדי. אחד מהם מצא בחצר סולם אלומיניום חד-כנפי – ולא דו כנפי כמו זה שבדרך כלל השתמשו בו בעבודה. הוא השעין אותו על קורת הגג וטיפס עליו בעוד חברו לצוות תומך בו. כעבור כמה דקות חברו הרפה מאחיזתו, הסולם החליק והחשמלאי נפל ונחבל.

תביעה

טכנאי מזגנים נפל מסולם. הפיצוי: 909 אלף

עו"ד זייד מנסור

יותר מעשור אחרי ששבר את ברכו בתאונה במפעל בפתח תקווה פסק בית המשפט לטובת הטכנאי. זאת למרות שהנתבעות טענו שהאחריות היא עליו

טכנאי מזגנים נפל מסולם. הפיצוי: 909 אלף

בתביעה שהגיש נגד החברה וחברת הביטוח שלה הוא טען שהנתבעת הפרה את חובות הזהירות כלפיו בכך שלא ציידה אותו בסולם בטיחותי מתאים ולא הבהירה לו שלא לבצע עבודה בסולם שאינו מתאים לכך. לדבריו, באותו יום הביא אותם ראש הצוות אל המקום, הסביר להם את מהות העבודה ונסע לדרכו.

כמו כן, לטענתו, הנתבעת אחראית להתרשלותו של חברו לצוות שהרפה לפתע מתמיכתו בסולם וגרם לנפילתו.

הנתבעת טענה מנגד כי כן הדריכה את עובדיה בעניין העבודה בגובה. לדבריה, לפני התאונה יצא ראש הצוות רק להפסקת צהריים ונסע להביא כריך מביתו. לפני כן הוא הורה לעובדים להפסיק לעבוד, אך התובע המשיך לעבוד בכל זאת, והשתמש על דעת עצמו בסולם שמצא. היא התבססה גם על גרסת העובד השני, שהכחיש את דברי התובע וטען כי לא תמך בסולם בשום שלב.

חובה להדריך

השופט שלמה פרידלנדר קיבל את התביעה ואת גרסתו של התובע, וציין כי לא סביר בעיניו שראש הצוות ביקש שלא יעבדו בהיעדרותו. לעמדתו, כיוון שהתובע היה צפוי לעבוד בגובה ולהזדקק לסולם, הנתבעת התרשלה בכך שלא הדריכה אותו להימנע באופן החלטי משימוש בסולם חד כנפי, אפילו במחיר של עיכוב בעבודה.

לרוב, עובדים נוטים להבין שהמעסיק מעוניין בהספק מרבי בעבודה, ומניחים שכדי להתקדם עליהם לרצות אותו, הסביר השופט. לפיכך, על המעסיק להקפיד ולהזהיר את עובדיו לבצע את עבודתם באופן בטיחותי בלבד.

השופט קבע כי אין לייחס לתובע שום אשמה בתאונה, שכן הנתבעת לא סתרה את גרסתו, שלפיה הסתמך על העובד השני שתמך בסולם ולפתע עזב אותו.

לתובע נקבעה נכות הרפואית בשיעור 28% ונכות תפקודית בשיעור 35%. בסופו של דבר פסק השופט לטובת התובע פיצויים בסך כ-1.1 מיליון שקל: כ-770 אלף שקל בגין הפסדי השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות לעבר ולעתיד, כ-200 אלף שקל בגין כאב וסבל, וכ-130 אלף שקל על עזרה חיצונית. השופט קבע כי מסכום זה ינוכו כ-46% מגמלאות ביטוח לאומי.