קורבן תמים של ניסיון התנקשות? לא זכאי לפיצוי
אחרי שנפצע מירי של אלמוני, הכיר הביטוח הלאומי בש' כנפגע עבודה. אולם כשביקש לממש גם את פוליסת ביטוח התאונות שלו, טענו בחברת הביטוח כי שם הפוליסה מעיד שזו תקפה רק במקרה של תאונה ואינה מכסה ירי מכוון. האמנם? גם השופט לא קנה את הטריק המתוחכם
ש' עבד בפיצרייה. באחד הלילות בעת שעסק בטאטוא הרצפה, הופיע בפתח החנות אלמוני עם קסקט ומשקפי שמש. לפתע נשמעו יריות. ש' ונער בן 15 שעבד יחד עמו בחנות נפצעו. המתנקש נעלם מיד לאחר הירי.
- ביטחת מחסן? לא תקבל פיצוי על גניבה
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והעניק לש' 34 אחוזי נכות. לש' הייתה גם פוליסת ביטוח תאונות בחברת הביטוח AIG. הוא פנה לחברה וביקש לממש את זכויותיו על פי הפוליסה.
למה אתה מטריד אותנו בתביעת שווא, רטנו מסלקי התביעות בחברת הביטוח והפנו את ש' אל שמה של הפוליסה: "ביטוח תאונות". לפי השם, הסבירו לו, הפוליסה מכסה רק תאונות. אתה לא עברת תאונה אלא ירי מכוון. היורה ירה אל תוך הפיצרייה כאזהרה על אי תשלום דמי חסות.
ש' עיין בפוליסה וגילה כי יש בה גם פרק הגדרות. שם תאונה מוגדרת כ"אירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש אשר נגרם למבוטח במישרין על ידי אמצעי אלימות חיצוני וגלוי לעין". זה בדיוק מה שקרה לי חשב ש' בינו לבינו. הירי הוא בוודאי אמצעי אלימות חיצוני.
מה אתה בוחר: הגדרות או שם?
כאן נעצור לרגע ונתעכב על טריק ישן של חברות הביטוח. לפי שמה, פוליסת ביטוח תאונות אישיות מכסה תאונות. אולם מבוטח שייפגע בתאונה, יופנה על ידי חברת הביטוח אל פרק ההגדרות שבפוליסה. שם בפרק ההגדרות המבוטח יגלה להפתעתו כי התאונה שעבר, לפי פרשנות חברת הביטוח, אינה נחשבת לתאונה. לעומת זאת אם המבוטח ייפגע באירוע שלפי פרק ההגדרות נחשב לתאונה, חברת הביטוח תפנה אותו אל שם הפוליסה ותטען כי הפוליסה על פי שמה לא נועדה לכסות את האירוע שעבר.
ש' הבין את הטריק. הוא לא השלים עם דחיית תביעתו ופנה אל בית-משפט השלום בהרצליה. מדובר בסכסוך בין עבריינים, טענו כך סתם ללא בסיס נציגי חברת הביטוח בפני הרשם הבכיר אדי לכנר.
ש' עלה על דוכן העדים והעיד כי אין לו עבר פלילי. הוא לא נסחט מעולם על ידי אף אחד, לא שילם דמי חסות ולא קיבל איומים מאיש. ש' הפריך את האפשרות שהירי היה מכוון אליו אישית. הוא סיפר כי המתנקש אפילו לא צעק לעברו. העדויות בתיק המשטרה הוגשו לבית המשפט ואישרו את עדותו של ש'.
זה לא משנה שהירי לא היה מכוון אל המבוטח באופן אישי, ניסו נציגי חברת הביטוח לטעון. העיקר שהמתנקש התכוון לירות על מישהו או לתוך החנות. אין חשיבות למניע של היורה, הוסיפו, גם אין משמעות לכך שהמבוטח נקלע בתמימות למעשה פלילי. העובדה שהמתנקש התכוון לירות על מישהו שוללת מהאירוע את אופיו התאונתי.
לא ציפה לירי
הרשם הבכיר אדי לכנר קרא את הפוליסה וגילה כי לטענות חברת הביטוח אין כל בסיס בהגדרות הפוליסה. הפוליסה מגדירה תאונה מנקודת מבטו של המבוטח ולא מנקודת מבטו של המתנקש. לכן כל אירוע בו מופעל אמצעי אלימות נגד המבוטח באופן פתאומי ובלתי צפוי מראש מכוסה.
זה בדיוק מה שקרה לש', קבע הרשם. "בזמן שהוא עסק בטאטוא העסק ועיניו היו עסוקות בכך, לא ציפה כי יחלוף האלמוני וירה לעברו". מעבר לכך, קבע הרשם, על פי ההגדרה לתאונה בפוליסה גם אם הירי היה מתבצע לאחר ויכוח או סכסוך קודם בין המתנקש למבוטח, הוא היה מכוסה בפוליסה שכן לא כל ויכוח מסתיים בירי.
"אין ספק כי ש' לא ציפה שהיורה יירה בו שהרי ההגיון הפשוט אומר שאילו היה צופה את בואו של המתנקש עם כלי ירייה היה מתחפר תחת מחסה עד יעבור זעם. משלא עשה כן, ונשאר במקום נראה כי הניח כי לא נשקפה לו סכנה כהוא זה".
בסופו של יום הרשם פסק כי AIG חייבת לשלם למבוטח את כל תגמולי הביטוח בנוסף להוצאות בסך 4,500 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
