היוצר שייגע לכם בנשמה היהודית
הוא שואף להגיע ללב המיינסטרים עם המוזיקה היהודית-ישראלית שהוא יוצר, וגם הגמגום שממנו הוא סובל לא עוצר אותו. מתי שריקי מוציא אלבום בכורה עמוס בציפיות, ומדבר בגילוי לב על הקשיים: "הגמגום הוא קונפליקט נפשי בלבד", על היצירה: "תכלית להצדיק את עצמי בעולם", ועל החלום: "להיות חבר של כולם דרך המוזיקה"
"בשערייך באתי צעיר ואוהב/ איתך גדלתי, אלייך חוזר/ שנים חולפות ואת עדיין יפה כמו שחר/ מחשבות יום וליל/ כל עולמי שלך". את שיר האהבה האינטימי הזה, לא כתב מתי שריקי (31) לאשתו, או לפחות לא רק לה - אלא דווקא לשבת היהודית. "זהו שיר האהבה ה'דוסי' הראשון", מחייך שריקי, ומדגיש כי בהופעות הוא נוהג לומר ש"אין שום דבר אסור בשיר אהבה".
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בימים אלה הוא מוציא את אלבום הבכורה שלו, "אור חדש", שהעבודה עליו ארכה שלוש שנים, במהלכן זכה בפרס אקו"ם – כתמיכה להוצאת תקליטו, לאחר שחברי הוועדה שמעו חומרים מתוכו. שריקי מסתמן כיוצר מבטיח בעולם המוסיקה היהודית, המבקש כאחרים בזרם – אודי דוידי והאחים רזאל, למשל – להשתלב בפלייליסט הכללי.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- צפו: "חינוך מיני" - הגירסה הדתית
- אני יהודי חילוני, ואני לא מתנצל על זה/ אמיר גוטפרוינד
- ארה"ב: לראשונה, חרדיות יזמו "צעדה לשחרור האשה"
בראיון ראשון ל-ynet – עם שלושה שירים כאן בבכורה, להתרשמותכם – הוא מספר על הדרך הלא קלה שעשה, כנער הסובל מגמגום, ועד לארץ המובטחת שמצא במוסיקה. כמו יוצרים אחרים (אחד המפורסמים שבהם הוא יהודה פוליקר), לשריקי יש ליקוי בדיבור, שאינו מתבטא כלל בשירה. גם חלק מהראיון הזה נעשה אתו בכתב.
שריקי סבור כי הגמגום, למרבה האירוניה, רק סייע לו במוסיקה הייחודית שיצר: "אני מאמין שאני חייב לו הרבה, לגמגום", הוא אומר. "חיי מלווים בקונפליקט תמידי בין המחשבות הפנימיות שלי, לבין מה שיוצא החוצה. אני שוקל מילים ולא מרשה לעצמי להגיד הכל מיד, בין אם זה מהפחד – ובין אם מהייאוש להילחם במכשול".
איך נעלם הגמגום במוסיקה שלך?
"הגמגום שלי הוא קונפליקט נפשי בלבד, ולא מחסום פיזי אמיתי. לכן ישנם מצבים שהגמגום נעלם לגמרי: אחד מהם, המצב הכי בולט, הוא השירה. הזרימה של המילים, הקצב של המוסיקה, כל אלה מכניסים אותי לעולם אחר שבו אני זורם וחופשי לגמרי".
שר בין הקצוות
אל המוסיקה הגיע שריקי כמעט במקרה. כשהיה בן 8 הגיע "הדוד מאמריקה" והביא לו במתנה אורגנית-צעצוע. בילד הסתתר, מסתבר, "הר געש מוסיקלי", והוא ניגן במשחק יומם וליל, "לא תמיד לטובת האוזניים של בני המשפחה", הוא צוחק, "אבל לאט-לאט מצאתי מנגינות".
ההורים שתפסו כי מתחת לאפם גדל ילד מחונן, החליטו לרכוש לו כלי נגינה מעט יותר רציני – פסנתר, והנער החל
ההופעה בעיר האבות היתה גם השראה לאחד השירים היפים באלבום, "חברון-אלנבי". "השיר הזה נולד אחרי הופעה גדולה בחברון, למרגלות מערת המכפלה, כשבאותו היום ביקרתי גם בתל אביב", הוא מסביר את פשר הקשר, "והקצוות האלה נחרטו עמוק בזכרוני והפכו לשיר".
שריקי טוען כי הוא מנסה מנסה לנהל שיח עם המיינסטרים הישראלי, ולנגוע בכל רבדיו. "אני מתרגש לבקר בחברון ולדמיין שממש כאן קבורים אבות האומה, אבל לא פחות מכך, אני מתרגש גם כשאני בתל אביב, במובן אחר לגמרי. אני מתפעל מהקדמה של המדינה שלי, מהדרך שעברנו עד כה".
"יש לי תפקיד"
שריקי שואף "לגעת באנשים, להיות חבר של כולם דרך המוסיקה". במהלך הראיון הוא אומר באופן נוגע ללב, כי "הרבה רגעים בחיי אני מחפש תכלית כלשהי להצדיק את עצמי בעולם, ואני מוצא את עצמי מקבל תגובות מאנשים על המוסיקה שלי, על הנגינה והשירה. אני מבין שיש לי מה לתת אנשים".
כך למשל, פגשה בו כלה שעמדה להינשא לאחר שנים ארוכות של חיפושים אחר "החצי השני", וביקשה ממנו לנגן את שיר הנושא של האלבום "אור חדש": "התפילה שלי אילמת/ כי העיניים שרות, הידיים כבולות/ אור חדש על ציון תאיר/ זה השביל שמזכיר/ שהאור מעבר לקיר".
"התרגשתי מאוד. אם השיר הזה נוגע לאנשים בנקודות מסויימות שממלאות אותם תקווה, אני מאמין שכל שיר ייגע בנקודות אחרות. יש לי תפקיד, ואני מקבל אותו בשמחה".
בחיים היומיומיים עובד מתי שריקי גם כארט-דיירקטור, ועוסק בעיצוב גרפי לאינטרנט, מדיה, וידאו ארט וכן הלאה. בין לקוחותיו מצויים מספר גופי תקשורת גדולים. "את עטיפת האלבום ואת תוכנו בחרתי לעצב בעצמי. גם בממשק ההדגמה משירי האלבום ביו-טיוב ביצעתי חידוש, כאשר לראשונה, מתאפשר לשמוע קטעים משירי האלבום באופן אינטראקטיבי אישי, החושף טעימות מוסיקליות, ואנימציה המתלווה לשירים".
