התקבלה ייצוגית נגד עיריית ת"א וחברת המים
תושב חד עין שם לב שמכתבי ההתרעה שהוא מקבל כוללים גביית סכום על "אגרת אכיפה". בית המשפט הסכים איתו שהגבייה נעשתה שלא כדין
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה ותאגיד המים שלה, וקבע כי הם גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. העירייה וחברת "מי אביבים" חויבו להחזיר את הכסף לתושבים,
ולשלם כמיליון שקל לתובע ולבאי כוחו.
ליבוביץ הגיש לבית המשפט שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- חופש בברצלונה השתבש – אופיר טורס תפצה
- רשות המסים טעתה בגבייה? הצטרפו לייצוגית
- נהג הורשע בתקיפת פקח של עיריית תל אביב
- פשרה: שילמתם לחברת ההשכרה על הדלק?
עדי ליבוביץ, תושב תל אביב, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מהעירייה ומ"מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור אגרת אכיפה. כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דו"ח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.
תביעה
תאגיד המים אשקלון התעלם מתושבים - וישלם
עו"ד גיא פרבמן
בני זוג שנדרשו לשלם חשבונות גבוהים התלוננו שמד המים בביתם מקולקל. רק בית המשפט הביא לכך שהתאגיד יחזיר להם את הסכומים ששילמו
ליבוביץ טען כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע על פי הרף המרבי שבתקנות המסים (גביה), שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקל, אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל - שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.
לשיטתו, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן היא משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסוימת.
הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.
הנתבעות טענו מנגד כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן הוצאות ישירות שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה, כולל שכר הפקידים, נע בין 30 ל-45 שקל, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.
הנתבעות הוסיפו כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסוימים. לבסוף הן הפנו להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.
שכר הפקידים לא נחשב
השופטת יהודית שיצר ציינה כי פקודת המסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות" שהוצאו בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.
לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד, ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.
השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11 במאי 2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.
בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים עריריים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק". עיריית תל אביב ומי אביבים חויבו לשלם 250 אלף שקל לתובע המייצג ו-750 אלף שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
- ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר
- עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
