המילה האחרונה של הפסיקה היהודית

בהלוויתו של רבי יהודה הנשיא, המכונה "רבינו הקדוש", יצאה בת קול ואמרה: כל המלווים מזומנים לחיי עולם הבא. אותו כובס שהיה דר בשכנותו של הרבי ונבצר ממנו להשתתף בהלוויה, השליך עצמו מרוב צער ויגון מגג הבית. שוב יצאה בת קול ואמרה: הכובס מזומן לחיי עולם הבא.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

עם ישראל התאחד אמש בהלוויתו הגדולה והכואבת של ענק התורה הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל. בפטירתו בליל הסדר נעקרה הדמות המרכזית של הציבור החרדי, האישיות המגשרת בין כלל האוכלוסיות ובעיקר המילה האחרונה של הפסיקה היהודית, התורנית וההלכתית.

אבל האקורד המסיים של ההלוויה הוא לא פחות קשה: אברך מתלמידיו בגיל 27 נדרס לרגלי ההמון, נפצע אנושות ונפטר בבית החולים. זהו שבר בלתי נתפס, שתלמיד מגיע לכבד את רבו וללוותו בדרכו האחרונה ואף הוא מזומן עמו לחיי עולם הבא.

קראו עוד בערוץ היהדות :

אסון בלוויית "פוסק הדור": אברך נמחץ למוות

"כוס של אליהו" - הגירסה הפמיניסטית

כל מה שרציתם לדעת על פסח

לא רבים יודעים שישיבת "חכמי לובלין" בבני ברק הוקמה כזכר וגלעד לישיבה אחרת שנשאה את אותו שם. באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, ייסד הגאון רבי מאיר שפירא את אם הישיבות בפולין, ואליה נקבצו נערים שידעו את התלמוד כולו. אחד מהם היה התלמיד הווינאי שמואל וואזנר. כאן, לאורו של רבו, החלה אישיותו לפרוח.

עם פרוץ מלחמת העולם והעתקת יהודי פולין לארץ ישראל, נמנה הרב וואזנר עם דור מחדשי היהדות בארץ, לצידו של מרן רבי אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל, המוכר בכינוי "חזון איש". הרב וואזנר ייסד את שכונת זכרון מאיר בבני ברק על שם מורו ורבו מפולין, ואת ישיבת חכמי לובלין - לזכר הישיבה שהיתה ונחרבה.

(צילום: שלומי כהן, "כיכר השבת")

מאז עמד הרב וואזנר בכל צומת בחיי הציבור היהודי: בית דינו היווה המקום הראשון, העליון, בהיררכיה השיפוטית היהודית, שאליו מתנקזות השאלות הקשות בכל העולם היהודי - מוות מוחי, העתקת קברים, נישואים וגירושים, אימוץ ועוד שאלות הרות גורל שבאו מכל ריכוזי היהדות בעולם. מארה"ב ועד אוסטרליה הרחוקה הכירו כולם בכוח הפסיקה ההלכתית שאין אחריה עוררין.

גם בארץ, אישי הציבור והממשלה, חילוניים כדתיים, ידעו להעריך נכונה את הפוסק האשכנזי המקובל על כל חלקי העם והיו נועצים עמו בכל שאלה מהותית שעלתה לסדר היום הציבורי. בפוליטיקה מיעט להתערב, אם כי דעותיו בענייני שלום והחזרת שטחים ידועות היו לאנשי סודו ולסרים למשמעתו.

איבדנו מקור השראה

היה בו שילוב של צדקות, גאונות, פקחות, חכמה, יראה וכל מידה טובה. לא בכדי התחבב על הכול וכולם הרגישו עמו קירבה וחיבה, מכל החוגים והעדות, הקהילות והשבטים. ליוויתי אותו כמה פעמים בביקוריו אצל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל וראיתי ביניהם את החיבה וההערכה ההדדיים, תלמידי חכמים המכבדים זה את זה.

אבדתו היא לא רק לציבור החרדי שאיבד מנהיג ופוסק, אלא לכל עם ישראל שאיבד מקור השראה הלכתי בן 102 שנים, שגישר בין דורות, בין אסכולות ובין קהלים. יהי זכרו הגדול ברוך.

הרב יצחק דוד גרוסמן הוא חתן פרס ישראל - רב מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית וראש מוסדות "מגדל אור"