תרגיל הפנסיה: כך העובדים משלמים יותר
האם אנחנו רשאים לבחור את קרן הפנסיה שתלווה אותנו לאורך חיינו? למרות שהחוק מאפשר ואף מעודד בחירה של החוסך, חלק מהמעבידים, בעזרת סוכנויות הביטוח הגדולות, מנטרלים את יכולת הבחירה. בינתיים ציבור החוסכים משלם מיליארדי שקלים בדמי ניהול גבוהים, כדי לממן את הקומבינה
ערב יום העצמאות ה-67, מדינת ישראל מגיעה לגיל הפרישה לפנסיה, אך חלק נכבד מאזרחיה נטולי בחירה עצמאית של החיסכון הכי חשוב בחייהם, זה שאמור לכלכל אותם אחרי גיל הפרישה. אלפי עובדים המבקשים לבחור בחיסכון הפנסיוני שהם חפצים בו, נתקלים בהתנגדות המעסיק - בניגוד לחוק.
מיכל, (שם בדוי. השם המלא שמור במערכת) העובדת בחברת היי-טק גדולה, פנתה למדור השכר במקום עבודתה וביקשה להעביר את החיסכון לקרן פנסיה מסויימת.
"במדור שכר אמרו לי שאני צריכה לפנות לסוכנות הביטוח שמטפלת עבורם בנושאי הפנסיה", היא מספרת ל ynet, "פניתי לאחראי על הנושא בסוכנות הביטוח. אמרתי לו שאני מעוניינת לעבור קופה. הוא שאל אותי למה, ואמרתי לו בגלל דמי הניהול.
"הוא שאל אותי מה דמי הניהול שהציעו לי, וכשהשבתי, הוא הסביר לי שדמי ניהול כאלה לא ייתכנו בשום מצב. הוא הסביר שדמי הניהול היקרים שנגבים כיום מהחיסכון שלי הם תוצאה של חוזה בין המעסיק לבין הסוכן, בו נקבע שאחוזי דמי הניהול יישארו קבועים ללא תלות בסוג הקופה שאליה אני מצטרפת".
מיכל לא ויתרה והחליטה לפנות ישירות לקרן הפנסיה בה היא חוסכת כיום, ולנסות להוריד את דמי הניהול ישירות מולה. "התקשרתי לקופה הנוכחית וביקשתי שיפחיתו את דמי הניהול, אמרתי להם שגם קיבלתי הצעה הרבה יותר זולה. הם השיבו לי שהם כפופים להסכם מול מנהל ההסדרים (סוכנות הביטוח) והם לא יכולים לדבר איתי, ושוב הפנו אותי חזרה למנהל ההסדרים.
"אני משלמת היום דמי ניהול בקרן הפנסיה של 4% מההפקדות החודשיות ו- 0.25% על הצבירה. המעביד באמצעות הסוכן מציע למעשה רק מסלול אחד, בלי שום אפשרות בחירה".
משלמים הרבה יותר
סיפור דומה מתאר לנו משה (גם כן שם בדוי), שעובד באחת החברות הגדולות במשק: "ראיתי אפשרות להצטרף לקרן פנסיה בדמי ניהול אטרקטיביים. מילאתי את הפרטים והייתי בטוח שיעבירו אותי מהחיסכון הנוכחי והכל בסדר".
"אחרי חודש ראיתי שלא חל שום שינוי. התקשרתי למדור כח אדם בחברה ושם אמרו לי שהם לא יכולים להעביר את החיסכון בגלל שסוכנות הביטוח שהם עובדים איתה – לא תומכת בזה. אמרתי: 'אבל יש חוק שאני יכול לבחור איזה חיסכון שאני רוצה'. השיבו לי שיש חוק כזה, אך אין חוק שמאפשר לבחור את הסוכן, ובגלל שהחוק הזה עוד לא אושר אז אין מה לעשות ואני חייב לעבוד מולם. אני חוסך בביטוח מנהלים ומשלם 1.26% על ההפקדות החודשיות ו-1% על הצבירה".
מיכל ומשה, כמו רבים אחרים כמותם, משלמים דמי ניהול גבוהים מהממוצע ולמעשה אין להם באמת אפשרות לבחור את החיסכון בו הם חפצים. במציאות הזו הם עשויים לשלם עשרות אלפי שקלים יותר, בדמי הניהול לאורך השנים.
מאז רפורמת בכר ששינתה את מבנה שוק החיסכון הפנסיוני, המגמה אליה מכוון משרד האוצר היא שהחוסך יבחר בעצמו את החיסכון שלו וגם את נותן השירות – הסוכן או היועץ הפנסיוני שאיתו הוא רוצה לעבוד. אולם בפועל המציאות, כאמור, שונה.
"מצפצפים על החוק"
למרות שלל טיוטות והבטחות בנושא, טרם נחקקה הוראה המאפשרת לעובד לבחור את סוכן הביטוח שבאמצעותו יבוצעו ההפרשות לחיסכון. בשנת 2008 נקבע בחקיקה כי העובד יוכל לבחור את החיסכון הפנסיוני שלו, אולם עד היום, 7 שנים מאז ההוראה, מעסיקים, באמצעות סוכני הביטוח ובעיקר באמצעות מנהלי ההסדרים - שהם למעשה סוכנויות ביטוח גדולות, הנמצאות רובן ככולן בבעלות חברות הביטוח, מציעים "רשימה סגורה" הכוללת מספר מצומצם של תוכניות פנסיה וביטוח מנהלים, ובדמי ניהול הרבה פחות אטרקטיביים.
עובד שמבקש לעבור לחיסכון אחר נתקל בסירוב, או בדמי ניהול גבוהים בהרבה ממה שמציעה הקרן, מה שהופך את המעבר ללא כדאי.
התופעה הזו בולטת במיוחד בקרב עובדי חברות ההייטק. כך לדוגמה "היטקזון", מועדון הצרכנות של אנשי ההייטק, פנה לפני מספר שבועות בהצעה לעובדים להצטרפות לאחת מקרנות הפנסיה בדמי ניהול זולים במיוחד. "תוך זמן קצר קיבלנו עשרות רבות של פניות", מספר ירון בר-און, מנהל תחום פנסיה במועדון. "עובדים מתלוננים שלא מאפשרים להם לעבור לקרן הפנסיה. זה פשוט צפצוף על החוק".
המעביד רוצה לחסוך על חשבון זכויות העובד
מדוע המעסיק מסרב לקבל את בקשת העובד? הפרשה לחיסכון פנסיוני עבור העובד דורשת היבטים תפעוליים שונים שהינם באחריות המעסיק – לחשב את סכום ההפרשה המדוייק עבור העובד, העברת הכסף למנהל החיסכון, בדיקה שאכן הכסף הועבר וכדומה.
המעביד היה מעדיף שמישהו אחר יעשה את זה עבורו, וכך סוכני הביטוח מתלבשים בדיוק על הצורך הזה – הם מציעים למעסיק לעשות עבורו את כל פעולות התפעול ואף לעשות זאת בחינם.
אלא שהחינם הזה לא מדוייק, מישהו משלם עבור השירות הזה שניתן למעסיק. המישהו הזה הוא ציבור העובדים שממנו גובים סוכני הביטוח דמי ניהול גבוהים יותר.
נדגיש כי שירותי התפעול זה חלק מאחריות המעביד, אך הוא כאמור מעדיף שמישהו אחר יעשה זאת עבורו (סוכן הביטוח), ויחסוך לו כסף.
לכן במציאות כזו, כאשר בא עובד ואומר שהוא קיבל הצעה ישירות מקרן פנסיה מסויימת לדמי ניהול מופחתים והוא מבקש מהמעביד שיעביר את הכספים לשם, הוא מפנה אותו לסוכן. הסוכן שלא מוכן לוותר על דמי הניהול ולא מוכן לעשות את השירות הזה בחינם - לא מאפשר לעובד את החיסכון המיוחל.
מה שווה ה"הבהרה" אם לא אוכפים את החוק?
האם זה חוקי? כאמור, בשנת 2008 כבר קבע האוצר שחלה חובה על המעביד לאפשר לעובד לבחור את החיסכון הפנסיוני שלו. כל מה שתיארנו עד כה זה בדיוק הפוך ממה שקובע החוק.
לפני 9 חודשים, ביוני 2014, פרסמה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר הבהרה המתייחסת בדיוק לבעיה הזו.
על פי סעיף 20 לחוק קופות הגמל (הרלוונטי גם לחסכונות פנסיוניים אחרים), העובד – ורק הוא זכאי לבחור את החיסכון הפנסיוני שלו והמעביד חייב לכבד את רצונו.
"תכלית הסעיף האמור היא לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעבידו, מבלי שמעבידו יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו", כתבה סלינגר בהבהרה שנשלחה למנהלי החסכונות.
"מפניות ציבור שהגיעו למשרדנו", ממשיכה סלינגר וכותבת "עולה כי יש מקרים שבהם מעסיק או מנהל ההסדר שפועל בעבורו למתן שירותי סליקת כספים, מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד, הכוללים הטבה בדמי ניהול".
"לנוכח האמור, ולמען הסר ספק מצאתי לנכון להבהיר כי מניעת אפשרות של עובד לממש הצטרפות לקופת גמל מסוימת, לרבות מניעת הצטרפות בהתאם לתנאים שהוסכמו בין העובד לבין הקופה, אינה עומדת בהוראות סעיף 20 לחוק קופות גמל".
כאמור, 9 חודשים אחרי ההבהרה הזו, עדיין חלק מהמעסיקים, בשיתוף סוכנויות הביטוח ממשיכים להערים קשיים על ציבור העובדים, לא מאפשרים להם בחירה על פי חוק ומכריחים אותם הלכה למעשה לשלם דמי ניהול גבוהים יותר.
באגף שוק ההון באוצר אומרים בתגובה לטענות שציינו: "החוק מאפשר את קיום זכותו המלאה של עובד לבחור את המוצר הפנסיוני המתאים ביותר עבורו. הממונה על שוק ההון במשרד האוצר הבהירה כי תמצה את מלוא חומרת הדין עם חברה שתמנע מעובד לבחור את המוצר הפנסיוני המועדף עליו."
ואולם, למרות חשיבות ההבהרה שהוציא הפיקוח והאזהרה למפירי החוק, נראה כי לא נעשה הרבה. אל הפיקוח הגיעו לא מעט תלונות גם אחרי המכתב ששלחה סלינגר, ורבות אחרות כלל לא מגיעות לידיעתם. בינתיים, המעבידים בשיתוף סוכנויות ההסדרים ממשיכים להוליך את העובדים שולל וגורמים להם לשלם עשרות אלפי שקלים יותר, לאורך חיי החיסכון – בדמי ניהול יקרים.
בהקשר זה כדאי לציין עיוות נוסף אליו גם כן התייחס בעבר המפקח על שוק ההון, אך טרם טופל: אותם מנהלי הסדרים שעובדים עבור המעסיקים, נמצאים רובם ככולם בבעלות חברות הביטוח, כך קיים מצידם ניגוד עיניינים נוסף בכך שהם נוטים למכור לעובדים את המוצרים הפנסיוניים של חברת הביטוח שהיא חברת האם שלהם. בנוסף, לחברות הביטוח אין אינטרס לשנות את המצב - הן לא מעוניינות להתעמת עם הסוכנים, שבחלק מהמקרים הם גם עובדים שלהן.
בשורה התחתונה, אינטרסים חזקים מובילים את המעסיקים, בשיתוף סוכנויות הביטוח, לא לאפשר לעובד בחירה של החיסכון, בניגוד לחוק.
עקיבא קלימן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים בישראל, מסר בתגובה: "סוכנויות ההסדרים הפנסיוניים דואגות ומטפלות בעתידם הפנסיוני של כ-1.5 מיליון שכירים במדינה, ומאפשרות להם לקבל את הפתרונות הטובים והמתאימים ביותר, עם דמי ניהול הנמוכים ביותר.
"בכל בדיקה אובייקטיבית נמצא כי אותם דמי ניהול שמציעות סוכנויות ההסדרים הם בפירוש נמוכים משמעותית מממוצע דמי הניהול המשולמים בשוק הפנסיה. ועם זאת, בנושא עלות הטיפול למעסיק, כלומר תפעול חלוקת התשלומים הפנסיוניים לכלל עובדים בקופות החיסכון השונות, מציעות כיום סוכנויות ההסדרים לכל המעסיקים לשלם עבור שירותי התפעול בלבד, כאשר העובד יכול לבחור איזו תוכנית פנסיונית שהוא מעוניין בה, עם דמי ניהול שונים ואולי אף משונים.
"מעסיקים רבים כבר עובדים על-פי שיטה זו ולכן, ולמיטב ידיעתי, הבנתי וניסיוני, מקרים ספורים, אמיתיים ככל שיהיו, הם מקרים יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל".
לפנייה לכתב/ת 
