הרבנות הראשית נגד היועמ"ש: "מחסל את הכשרות הממלכתית"
32 שנה אחרי שנחקק, ניסח משרד המשפטים לראשונה פרשנות מקלה ושנויה במחלוקת לחוק איסור ההונאה בכשרות. המשמעות: כל מסעדה תוכל להציג עצמה ככשרה ללא צורך בפיקוח חיצוני. ברבנות הראשית זועמים: "הטעיה חמורה של הצרכנים". ח"כים לנתניהו: "תקן את החקיקה"
התנגשות חזיתית בין הרבנות הראשית למשרד המשפטים: שני בעלי עסקים שעתרו לבג"צ נגד איסור ההונאה בכשרות, הביאו את בכירי המשרד לגבש לראשונה פרשנות חדשה, מקלה ומרחיקת לכת, לחוק משנות השמונים, שמשמעותה היתר לכל עסק להציג עצמו ככשר - ללא כל פיקוח. ברבנות הראשית זועמים על הטעיית הציבור ו"חיסול הכשרות הממלכתית", ובמפלגות הדתיות והחרדיות דורשים מנתניהו לתקן זאת בחקיקה, כך שלא תותיר מקום לפרשנות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הדיון בנושא התעורר בעקבות עתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, אשר טענו כי המזון המוגש בהם כשר על אף שהם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית – ולכן הם רשאים להציג עצמם ככאלה.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
• "נייעס": כך מנציחים את השואה בעולם הישיבות
• "הכחשת השואה בעולם הערבי - בדרגים הבכירים ביותר"
• ילדות נשכחת: הילדה היהודייה ששנאה יהודים
פנייתם לבית המשפט באה לאחר שיחידת האכיפה של החוק הטילה עליהם קנסות כספיים, זאת בהתאם לפרשנות המקובלת לו שלפיה בית עסק לא יוצג בכתב ככשר אם הוא אינו מפוקח על ידי הרבנות. באת כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, טענה לפגיעה בחופש העיסוק שלהם, וביקשה לבטל את החוק או להעניק לו פרשנות חדשה שתכשיר את מעשיהם.
לקראת הדיון בעתירה קיימה בחודש שעבר מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים דיונים על מנת לגבש את תשובת המדינה לבג"צ. בסיומם הכריעו בכירי המשרד כי יש לקבל את טענות העותרים.
אף שלשון החוק היא "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", המליצו במשרד המשפטים כי יש להתיר זאת. לשיטתם, רק מצג שווא כאילו המקום כשר ונמצא תחת השגחה – הוא ההונאה האסורה, ואילו על עמדת הרבנות, המבקשת לשמר את הפרשנות הקיימת, יהיה קשה להגן בבג"צ.
"מרוקנים את החוק מתוכן"
ברבנות הראשית זעמו על שינוי הססטוס-קוו והסבירו כי יש בכך משום הטעייה הצרכן שומר הכשרות.
היועץ המשפטי של הרבנות, עו"ד הראל גולדברג, ערער על חוות הדעת, ודרש דיון חוזר בעניין בפני היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין – שייערך מחר.
גולדברג, שעד לא מכבר היה בעצמו איש מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, כתב כי לפרשנות החדשה "אין נקודת אחיזה בלשון החוק", משום שזה "אוסר כל מצג כשרותי שעשוי להוביל את האדם הסביר לחשוב כי המקום כשר, אם לא ניתנה לגביו תעודת הכשר של הגורם המוסמך". הוא הוסיף כי פרשנות זו "מאיינת לחלוטין את חוק איסור הונאה בכשרות ומרוקנת אותו מתוכן".
"קבלת עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה עשויה להביא לפגיעה באחת מאבני היסוד שעליהן מושתת מערך הכשרות הממלכתי ועלולה להוות פגיעה של ממש בציבור שומרי הכשרות בישראל", העיר גולדברג, וביקש כי היועמ"ש יורה להגן על עמדת הרבנות הראשית במסגרת העתירה.
"בעלי העסקים נמצאים בניגוד עניינים ועלולים לרמות"
היועץ המשפטי לרבנות הסביר כי שמירה על כשרות בבית עסק מושכת לקוחות נוספים אך עלויותיה גבוהות, ולכן בעלי העסקים נמצאים בניגוד עניינים. בהיעדר השגחה חיצונית, אמר, הם עומדים בפני פיתוי להציגם ככשרים בלא שיהיו כן – מה גם שהם אינם אנשי מקצוע בתחום ולכן לא בהכרח בקיאים בכל הלכות הכשרות.
בהתייחס לטענה כי הפרשנות המקובלת כיום לחוק איסור ההונאה בכשרות פוגעת בזכויותיהם של בעלי העסקים, אמר: "החוק הוא בעל מאפיינים צרכניים ונועד להגן על ציבור שומרי הכשרות מפני הונאה בכשרות. מטבע הדברים, רגולציה בתחומים שונים פוגעת, לעיתים קרובות, בחופש העיסוק".
החשש למעמדה של הכשרות הממלכתית הצליח לגבש באופן חריג את כלל המפלגות הדתיות והחרדיות – הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה – סביב עמדה אחת בנושאי דת ומדינה. במסגרת המשא ומתן הקואליציוני הן דורשות מראש הממשלה נתניהו להבטיח את שימור המצב הקיים באמצעות תיקון לחקיקה שלא ישאיר מקום לפרשנות מקלה.
משרד המשפטים: "טרם גיבשנו עמדה"
עמדת משרד המשפטים, אם תתקבל לבסוף, עלולה להביא גם לפגיעה כלכלית משמעותית במועצות הדתיות וברבנויות המקומית - זאת במידה שרבים יוותרו על תעודות ההשגחה הממלכתית ויפסיקו את ההתקשרות עמן.
על פי הפרשנות לחוק המקובלת כיום, אסור להציג ככשרים בתי עסק ללא תעודה מהרבנות - אף אם הם מושגחים על ידי גופים פרטיים ("בד"צים"), שבמקרים רבים נחשבים למהודרים יותר (ובמקרים אחרים לקקיוניים). אם היועמ"ש וינשטיין יכריע כעמדת מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרדו, עשויים אותם בתי מזון להתנתק מהרבנות הממלכתית.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "נוכח עתירה שהוגשה לבג"צ בענין, עוסקים משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בגיבוש עמדת המדינה לעתירה. במסגרת זו נבחנו טענות שונות שהעלו העותרים ובכלל זה, כי החוק אינו חוקתי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא הכריע מה תהא עמדת המדינה, ובפרט לא קבע כי החוק אינו חוקתי. עמדת המדינה עדיין בשלבי גיבוש".
לפנייה לכתב/ת 
