מה קורה כשכל המשפחה סובלת מהפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כתסמונת נוירולוגית התפתחותית ‏המתאפיינת בקשיי קשב, ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות‏. היא מאובחנת אצל קרוב ל-10% מכלל ילדי העולם וחוצה תרבויות ומגדר, ובלמעלה ממחצית המקרים ממשיכה לתת את אותותיה גם בגילאים מבוגרים.

הכתבות האחרונות בסדרה

הגנטיקה אחראית לתופעה

מאז שנות השבעים בוצעו אלפי מחקרים שניסו למצוא את הגורמים להיווצרותה של התופעה. מכלל המחקרים האלמנט התורשתי שוחזר שוב ושוב באופן מובהק וכיום מקובל להאמין כי להפרעת קשב וריכוז יש מידת תורשתיות המוערכת בכ-76%.

אמנם לא נמצא גן ספציפי אחד לו ניתן לייחס את תכונת הקשב והריכוז, אולם יחד עם זאת ידוע על מספר גדול של גנים אשר באינטראקציה עם גורמים סביבתיים כגון משקל לידה נמוך, עישון, שימוש באלכוהול, חשיפה לחומרים מסוימים כגון עופרת ומתכות כבדות במהלך ההריון יש בהם כדי להגביר את הסבירות להתפתחות ההפרעה.

למעשה, ניתן לומר שתכונת קשב וריכוז הינה תכונה גנטית העוברת בתורשה לילדים מהוריהם. קיימים מחקרים שהוכיחו כי במשפחה שבה אחד ההורים סובל מתכונת קשב וריכוז קיים סיכוי של 50%-40% שתכונה זאת תועבר לילד ואילו כאשר שני ההורים סובלים מההפרעה, קיים סיכוי של 80% שילדם יסבול גם הוא מהפרעת קשב וריכוז.

הורה, שכל חייו התמודד עם קשיים של ריכוז, קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות מבלי להיות מודע לכך כי למעשה מדובר בתכונה בעלת מרכיב ביולוגי מובהק, (מי שמע על אבחון או טיפול הפרעת קשב וריכוז בישראל בשנות ה -70 או ה -80) עלול למצוא את עצמו חווה את אותם הקשיים שחווה כילד, הפעם מזווית שונה בתכלית כהורה.  

האם גילוי הקשר הגנטי - מפחיד את ההורים?

האם התסכול, הכעס והאכזבה מכך ש"התפוח לא נפל רחוק מהעץ", יתרמו לשחזור תחושת תת השגיות והערכה עצמית נמוכה המאפיינת את אלה שהתברכו בתכונת קשב וריכוז או שמא הגילוי כי ילדך מתנהג באופן זהה לחלוטין לדרך בה אתם התנהגתם כילדים, רק יעלה ויעצים את החשש לקראת ההתמודדות והאתגרים הניצבים בפניהם?

יחד עם זאת, יש מקום לבדוק גם את האפשרות שהורה בעל תכונת קשב וריכוז ימצא בהורות לילד בעל תכונה זהה, הזדמנות לחוויה מעצימה ומתקנת שתאפשר לו להיות הורה מודע ואחראי יותר לילדיו ובכך תתרום גם להעצמה אישית שלו כאדם בוגר ותהווה קרקע לחיים מאושרים יותר עבור ילדיו.

בהיעדר מודעות לכך שתכונות הקשב והריכוז הינן תכונות תורשתיות, שאינן ניתנות לשליטה או לבחירה, קיים סיכוי גדול לחוויות הוריות מתסכלות לאותם הורים שלא אובחנו או טופלו בילדותם והבטיחו לעצמם "לעשות את זה אחרת".

משפחות עם תכונות של הפרעת קשב וריכוז מתמודדות לעתים עם בית קולני ורועש, העשוי להתאפיין בתגובות רגשיות עזות, ולא צפויות לצד אי סדר, התנהלות לא מאורגנת ועיסוק יומיומי בכיבוי שרפות, חיפוי על מחדלים וטעויות של שכחה וחוסר תשומת לב לפרטים.

תחושות אשמה של הורים צעירים בעלי תכונת קשב וריכוז מועצמות אף יותר כאשר פעם אחר פעם הם מוצאים עצמם עם תינוק בוכה, מבלי שזכרו להביא בקבוק האכלה, בגד מתאים להחלפה או כל פריט, שלכאורה נראה חסר חשיבות ובפועל העדרו עשוי להגביר את תחושת הלחץ ואולי אף את תחושת חוסר האונים ואי המסוגלות שממילא קיימת אצל הורים צעירים.

מה שכחתי? כשגם האבא סובל מהפרעת קשב וריכוז(צילום: shutterstock )

התמודדות משולבת של ההורה והילד

לעתים מתרחש תהליך הפוך בו ההורה לא סומך על עצמו, וחרד לשוב ולהיות במצבים מתסכלים חוזרים ונשנים  של שכחה וחוסר ריכוז, עד שמוצא את עצמו לחוץ ומוטרד גם לפני טיול קצר בגינה השכונתית ולוקח עימו תיק עמוס בפריטים שאינם נחוצים "רק ליתר ביטחון".

התנהלות הורית בעלת מאפייני קשב וריכוז בהעדר מודעות, אבחון או טיפול סופם ליצור אווירה ביתית ומשפחתית כאוטית מרובת מתחים, כעסים, אכזבות, חוסר סיפוק, תחושת ערך עצמי ירודה.

כל זאת במקום שילד המאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז יזכה בחוויה מכילה ומתקנת, ובהורה המסוגל לראות אותו ואת צרכיו ללא שיפוטיות ומתוך אמפטיה והכלה הנובעת מניסיונו האישי.

ללא מודעות וקבלה של ההורה את תכונת הקשב והריכוז הייחודית שלו או של ילדו, עלול להיווצר מצב בו הילד ישחזר שוב את הקשיים והתסכולים שחוו הוריו ובכך תפוספס הזדמנות חד פעמית ללמוד ולקבל הכוונה מהורה למוד ניסיון שכבר פילס לעצמו את מסלול חייו לצד תכונת הקשב והריכוז.

הורים שליוו את ילדיהם בתהליך האבחון של הפרעת הקשב והריכוז מוצאים את עצמם עונים על שאלונים ומקשיבים לשאלות הרופאים המפרטים כמעט אחד לאחד את הסימפטומים - בעיות הקשב, חוסר הארגון, ההתנהלות החברתית והקשיים אותם הם חוו על בשרם. רבים מהם תוהים, האם גם יש לי הפרעת קשב וריכוז? האם יש טעם בגילי לנסות ולטפל בה?

אבחון מוקדם מוביל לטיפול מיטבי

אין ספק שהורה עם הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת ולא מטופלת יתקשה לספק את הטיפול המיטבי עבור ילדיו הסובלים מ-ADHD. מוטיבציה, התמדה, שליטה עצמית, עקביות, ריכוז, ארגון וסדר חיוניים בתהליך ההתמודדות בטיפול בקשב וריכוז.

החל מהשלבים הראשוניים של ההתמודדות עם תכונת הקשב והריכוז, אמירות שנאמרות בתחילה בעדינות וכהמלצה מצד הגננת או המורה בדבר האפשרות לקיומה של תכונה הקשב והריכוז אצל הילד/ה, עלולות לזכות בהתנהלות דחיינית ולא מאורגנת מצד ההורה.

הצורך בקביעת תורים לרופא, מילוי שאלונים, ביצוע מבדקים כאלה ואחרים החיוניים לצורך ביסוס האיבחון והטיפול של הילד והתנהלות לוגיסטית לא מאורגנת בתהליך האבחון והטיפול, יש בם כדי לפגוע פגיעה של ממש בזכותו של הילד להיות מאושר.

ילדים המאובחנים כבעלי תכונת קשב וריכוז צריכים מסגרת ברורה ועקבית ומודל לחיקוי והשראה בהתמודדות עם אספקטים של תכונה זו. ילדים שמטופלים תרופתית צריכים לקבל את התרופה בזמנים קבועים תוך הקפדה על שעות שינה מסודרות ותזונה נכונה.

הורה הסובל מ-ADHD ואינו מאובחן ומטופל עלול לאבד מרשמים, לפספס את תאריכי התוקף שלהם, את הפגישות עם הרופאים והמטפלים.

הורה כזה יעסוק תדיר בכיבוי שריפות ויחוש תיסכול ורגשות אשם לאור חוסר הסדר והארגון שמאפיינים את חייו. קשייו בניהול משאבי הזמן העומדים לרשותו, עיסוק מיותר בשאלות כגון "איפה הכדורים? איפה המרשמים? מתי יש לנו תור? האם שוב פיספתי את המועד לרכישת התרופה? יגרע בהכרח ממשאבי האנרגיה ומהסבלנות והעקביות הנדרשים בהתנהלות נכונה.

גם מאפיינים נוספים של הפרעת קשב וריכוז, כמו קושי בדחיית סיפוקים ושליטה בדחפים של הורה לא מאובחן עלולים להוביל אותו לתחושות אכזבה וכישלון מוקדמים מדי בתהליך החיפוש אחר הטיפול ההולם בתכונת הקשב והריכוז של בנו/ביתו (תהליך שעשוי להמשך זמן מה עד למציאת הטיפול המיטבי).

תכונות אלה עלולות ליצור אכזבה מהירה מדי מהטיפול והאבחון הנדרשים ופנייה אימפולסיבית ומוטעת לטיפולים אלטרנטיביים, המבטיחים לכאורה תוצאות מוכחות, אך בפועל בהעדר גיבוי מחקר יעילותם מוטלת בספק וכישלונם לספק מענה הולם יתרום עוד לתחושות הבלבול הכעס ולפרקים החוסר אונים המוכר בהתמודדות עם האתגרים הניצבים ממילא במשפה עם תכונת קשב ייחודית.

הורים הזוכים לאבחון ולטיפול נכון בהפרעת הקשב וריכוז שלהם יכולים לשמש דוגמא חיובית ומלאת השראה שתעזור לילדם להתמודד עם המציאות, בעבודתי אני נפגש בהורים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת ולא מטופלת, הם מתנהלים בבלבול, לפרקים מוצפים באשמה, בכעס, ובתסכול.

כיצד יוכל ההורה לתת כלים לילדיו בדבר סדר, ארגון וניהול נכון של זמן ומשימות כאשר הוא עצמו כושל בכך שוב ושוב?

קיימת סבירות גדולה ביותר לכך שלילד המאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז יש לפחות הורה אחד בעל תכונת קשב וריכוז ייחודית שחוסר המודעות אליה עלולה לגרום סבל ונזק מיותר, בעוד מודעות, אבחון וטיפול יש בם כדי לאפשר תקשורת טובה וחיים טובים, רגועים, מכילים ומהנים יותר לילד ולהורה החולקים את אותה תכונת קשב וריכוז. 

הכותב הינו פסיכיאטר מומחה למבוגרים, העובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה נלוות להפרעת קשב וריכוז