פרשת הדגים: נדחתה תביעת מיליונים נגד כלבוטק

בעקבות תחקיר על תוספות שהכניסה "דלידג" למוצריה, הוגשה תביעת לשון הרע נגד התוכנית. השופטת קבעה: "מוטב להרכין ראש ולהודות בתקלה"

עו"ד גיא אבידןפורסם: 21.04.15 , 13:57

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע תביעה של חברת פ.ד.א.ן, יבואנית הדגים "דלידג", נגד תוכנית הטלוויזיה "כלבוטק", שיוצגה על ידי עו"ד פז מוזר, שהוגשה בעקבות שידור תחקיר על תוספות שהוכנסו לדגים על מנת להגדיל את המחיר שלהם. השופטת יהודית שבח קבעה כי הפרסומים מהווים "אמת לאמיתה", ואמרה לתובעת: לעתים מוטב להרכין ראש ולהודות בתקלה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2010 שודרה בתוכנית כתבה שעסקה בייבוא דגים קפואים מסין, ועסקה בין היתר במוצרי "דלידג". בכתבה נצפה תהליך עיבוד הדגים במפעלים בסין - מהוספת חומרים כימיים ועד הכנתם למשלוח, ונטען שהדגים עוברים תהליך שבעקבותיו הם מכילים כמויות מים עודפים, וזאת במטרה להרוויח יותר על חשבון הצרכן, שמשלם עבור יותר מים ופחות דג.

במסגרת התחקיר נבדקו במעבדה אחוזי הקרח שהוספו לדגים וכן אחוזי המים והחומרים הכימיים ("פוספטים"), המאפשרים לדגים לספוח אליהם נוזלים. בהקשר זה יש לציין כי בשונה מציפוי הקרח, אחוז המים המוספים בדגים לא מוסדר בארץ בשום תקן מחייב.

עו"ד פז מוזר(צילום: שדרין ורובי צלמים בע"מ)

בעקבות השידור הגישה חברת פ.ד.א.ןיבואנית "דלידג", תביעת לשון הרע נגד מפיקי התוכנית, ובמסגרתה תבעה 25 מיליון שקל על נזקים שלכאורה נגרמו לה. לטענתה הכתבה הייתה שקרית, שכן בדגים המיובאים אין פוספטים או מים מוספים, והבדיקות בוצעו על ידי מעבדה לא מוסמכת. עוד נטען כי מערכת כלבוטק נמנעה מלציין בדיקות אחרות שנעשו על ידי משרד החקלאות, שבהן לא נמצאו פוספטים.

התובעת הוסיפה ששידור הכתבה המיט עליה אסון וגרמה לה להפסיק לייבא דגים, שכן מוצרי דלידג הוסרו מהמרכולים. היא לא חלקה על ממצאי הקרח, אלא התמקדה בחלק המייחס למוצרי דלידג הימצאותם של מים ופוספטים.

מנגד טענו הנתבעים, שיוצגו על ידי עו"ד פז מוזר, כי הפרסום הוא אמת או לפחות שהנתבעים האמינו שהוא אמת ובעל עניין לציבור. הם הוסיפו שהמעבדה "לא מוסמכת" לביצוע הבדיקה הספציפית רק באופן פורמלי, וזאת רק בשל היעדרו של תקן מחייב, ולא מפני שיש מניעה כלשהי שמקורה במעבדה עצמה, מה גם שבבדיקת משרד החקלאות נמצאו פוספטים בדגים המיובאים.

אמת לאמיתה

השופטת שבח הבהירה כי שתיקתה של התובעת לעניין נתוני הקרח שהוצגו בכתבה מצביעה על כך שהם כנראה נכונים. לעניין המים, היא דחתה את הטענות שלפיהן המעבדה אינה מוסמכת לבצע את הבדיקה, כיוון שלא מדובר במעבדה שלא טרחה לקבל היתרים מגורמים רשמיים.

השופטת הסבירה שמובן מאליו שבהיעדר תקן מחייב אין גם הסמכה, ואין בארץ מעבדה כלשהי שמחזיקה בהסכמה לבדיקת מים מוספים בדגים. עם זאת, עובדה זו לא אומרת שאין תועלת במדידת המים, והיעדר הסמכה אינו פוגע בהכרח באמינות הבדיקה.

לנוכח עדותה של מנהלת תחום המזון במעבדה, שאישרה את טענות "כלבוטק" ולא נסתרה על ידי התובעים, השופטת קיבלה את "הגנת האמת" של הנתבעים. על סמך עדותם של חוקרי המעבדה ותוצאות הבדיקה, כמו גם העובדה שלא הוגשה חוות דעת נגדית, קבעה השופטת שמסקנת התחקיר בדבר הוספת מים לדגים על מנת להגדיל את משקלם ומחירם היא אמת לאמיתה.

בסיכומו של דבר התביעה נדחתה והיבואנית חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל. השופטת ראתה לנכון לציין שלא תמיד צריך "לרוץ" לבית המשפט בעקבות תחקירים המצביעים על פגיעה בצרכן. לעתים עדיף להרכין ראש, להודות בתקלה ולתקן אותה.