בידוק ביטחוני בשדה התעופה: איפה הגבול?

כולנו יודעים שהבדיקות הבטחוניות בשדה התעופה הן חובה. אבל מה קורה אם מפשיטים אתכם שלא לצורך, שואלים אתכם שאלות על יחסים אינטימיים, מבצעים בכם בדיקות מוגזמות שגורמות לפספס טיסה או גורמים נזק לחפציכם? עו"ד אהוד פאי עם כל השאלות והתשובות בעניין

עו"ד אהוד פאיפורסם: 29.04.15 , 09:37

כל נוסע שמגיע לשדה התעופה מחויב לעבור בידוק ביטחוני טרם עלייתו למטוס. התהליך כולל בדיקות גופניות ובדיקות של המטען, ומטרתן להבטיח את שלומם וביטחונם של הנוסעים ושל הטיסה. עם זאת, קיימים מקרים בהם הנוסעים נתקלים בבדיקות לא נעימות שעשויות אף להיות פולשניות, ולעתים העניין מגיע עד לתביעות על העלבון, המבוכה וההשפלה שלטענתם הנוסעים חוו במהלך הבדיקות. במקרים אלה, עולה לרוב השאלה - באיזה שלב עובר הגבול בין הצורך בהבטחת ביטחון הנוסעים לבין הצורך שלא לפגוע בכבודם ובפרטיותם.

(צילום: רויטרס)

מה אומרים על כך בתי המשפט, מה קורה במקרים בהם הנוסעים מחמיצים את הטיסה בגלל הבדיקות הבטחוניות, ומה עושים אם הכבודה ניזוקה במהלכן? עו"ד לענייני תעופה אהוד פאי מסביר.

מי מוסמך לבצע את הבדיקות והאם חייבים לעשות אותן?

רשות שדות התעופה והמוביל האווירי הם הגורמים המוסמכים לבצע בישראל בידוק בטחוני לצורך בטחונם של מתקני התעופה וכל הבאים בהם. בדיקות אלה מבוצעות בהתאם לנוהלי ביטחון וקריטריונים הנקבעים על ידי שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל.

כל נוסע המעוניין לעלות לטיסה מחויב לעבור את הבדיקות הבטחוניות הנדרשות. גם בתנאי החוזה שבין חברת התעופה לנוסע המהווים חלק בלתי נפרד מכרטיס הטיסה, מצוין לרוב כי הנוסע חייב לעבור בדיקות טרם עלייתו למטוס.

מה עושים אם הבדיקות היו משפילות ומה בית המשפט אומר על כך?

רוב התביעות המוגשות לבית המשפט במקרים כאלה, מוגשות על ידי נוסעים שהרגישו שהבדיקות הביטחוניות גרמו להם להשפלה ממשית ולפגיעה בכבודם. בתביעות כאלה, בוחן בית המשפט את החלטותיהם ופעולותיהם של הבודקים לפי אמות מידה אובייקטיביות ועל בסיס הנתונים והמידע שהיה ברשותם בזמן אמת ותוך כדי תהליך הבידוק.

שדה התעופה באילת. השפלות בטחוניות(צילום: יוסי דוס-סנטוס)

ככל ובית המשפט יימצא כי התנהלות הבודקים כלפי הנוסע שתבע הייתה סבירה ועניינית (למשל אם הוא עורר אצלם חשד ולכן בוצעו לו בדיקות נוספות), הוא ייטה לדחות את התביעה. לעומת זאת, ככל ויוכח באמצעות ראויות ועדויות כי התנהלות הבודקים הייתה משפילה ומופרזת וחרגה מתחום הסביר, עשוי בית המשפט לזכות את הנוסע בפיצוי. בכל מקרה מדובר בתביעות המצריכות מבית המשפט לערוך איזון בין האינטרס הציבורי המצוי בתהליך הבידוק לבין זכויותיו של הנוסע כנבדק.

עמדה עירומה במשך כשעה וחצי - ותקבל 7,500 שקל פיצוי

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דן בתביעה שהגישו בני זוג מהמגזר הערבי נגד רשות שדות התעופה, בה דרשו לקבל פיצוי על השפלה ועוגמת נפש שנגרמה להם לטענתם, במסגרת תשאול ובדיקות בטחוניות בטיסתם מאילת.

בתביעה טענו בני הזוג כי כשהגיעו לשדה התעופה באילת, הם התבקשו לעבור בדיקות ביטחוניות במהלכם הופנו אל האישה שאלות שחדרו לצנעת הפרט כגון: האם הם ישנו באותו חדר, והאם הם קיימו יחסי אישות, ולאחר מכן שפכו את תכולת תיקם ארצה. עוד הם טענו בין היתר, כי בשלב מסוים נדרשה האישה להיכנס לחדר צדדי עם בודקת שהורתה לה להתפשט מבגדיה, פרט לתחתוניה, ובמשך כשעה וחצי היא עמדה עירומה כמעט לחלוטין.

מנגד הכחישה הרשות את טענות בני הזוג וטענה בין היתר כי הבדיקה הביטחונית שבוצעה לבני הזוג, נעשתה בהתאם לנוהלי שירות הביטחון הכללי, תוך שמירה על צנעת הפרט, וכי הבודקים עשו את כל המאמצים כדי לסיים את הבדיקה מהר, אך לצערם בני הזוג לא הספיקו להגיע לטיסתם.

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הרשות לשלם לבני הזוג פיצוי בסך של 7,500 ש"ח, לאחר שקבע בין השאר כי הוכח שבמקרה זה חרגו הבודקים מהסמכויות שניתנו להם וביצעו פעולות שלא נדרשו לצורך ביצוע תפקידים, ושלא היה

"בהם ובין צרכים בטחוניים אמיתיים ולא כלום".

מרצה טענה שהבידוק רמס את כבודה - וקיבלה 7,500 שקל פיצוי

בית משפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגישה אזרחית ישראלית ממזרח ירושלים נגד רשות שדות התעופה ומדינת ישראל, בה היא טענה כי כאשר היא הגיע לנתב"ג עוכבה במשך שעות לצורך חקירה ותשאול ביטחוני, במסגרתן יחסם של הבודקים הביטחוניים כלפיה, היה מבזה, משפיל ומתנשא, מה שגרם לה לבסוף לעזוב את השדה מבלי שעלתה על הטיסה.

(צילום: רויטרס)

עוד טענה האישה בתביעה שהוגשה על סך 75 אלף שקל, כי הבידוק הבטחוני שבוצע לה רמס את כבודה ופגע באופן בלתי צודק בפרטיותה, במהלכו התייחסו אליה הבודקים בגסות ובחוסר נימוס, הוציאו את תכולת מזוודתה ושמו אותה על דלפק "בצורה מבולגנת ובלתי מכובדת", ארנקה רוקן מכל הפריטים, והבודקים לעגו והתלוצצו על תמונה משפחתית שמצאו בין חפציה של קולגה שלה.

מנגד טענו הרשות והמדינה בין היתר, כי לא נפל כל דופי בהתנהלות אנשי הביטחון במהלך הבידוק, שנעשה על ידם כמתחייב מתפקידם תוך שמירה כל כבודה ופרטיותה של האישה, ולטענתן דווקא האישה היא שנהגה בתוקפנות כלפי הבודקים, והתייחסה אליהם באופן מתנשא ומזלזל.

בית המשפט קיבל את התביעה חלקית, וחייב את הרשות והמדינה לשלם לאישה פיצוי בסך 7,500 שקל, וסך של 2,500 שקל הוצאות, וציין כי הסמכות לבצע בידוק לנוסעים בשדה היא אמנם חוקית, אך צריכה להיעשות בזהירות ובמידתיות, בעוד שבמקרה זה למרות שהוכח כי הבודקים לא האריכו שלא לצורך את הבידוק, חלקם התנהגו באופן שאינו הולם ומשרת את צרכי הביטחון.

עוד קבע בית המשפט כי היה "קיים גרעין של אמת בדברי התובעת וסיפור שיש בו כדי לתאר את ההשפלה שעברה, מעבר לבדיקה הביטחונית עצמה, ממנו גם ניתן להסיק כי הנתבעות הפרו חובתן לכבד ולשמור על פרטיות התובעת". עוד צויין כי היה מצופה מהבודקים לגלות יותר התחשבות במהלך הבדיקה, בעוד שהם "לא עשו די על מנת להבטיח את כבודה ופרטיותה" של האישה.

החמיצו בגלל בדיקות ביטחוניות את הקונקשן - וקיבלו 5,687 אירו

בית משפט השלום בתל-אביב דן בתביעה שהגישה משפחה נגד חברת תעופה וסוכנות נסיעות, מהן רכשו כרטיסים לטיסה לארגנטינה עם קונקשן במדריד. בתביעה הם טענו כי כשירדו מהמטוס בטיסה מתל-אביב אל מדריד ועשו דרכם לעבר טיסת ההמשך לארגנטינה, היה עליהם לעבור בידוק ביטחוני, ולמרות שעשו כל שביכולתם על מנת לזרז את אנשי הביטחון, הם רצו בסיומו לשער העלייה למטוס, שם נתקלו בדייל שהודיע שהטיסה נסגרה, דבר שגרם להם להחמיץ את טיסת ההמשך שנקבעה בהפרש של שעה אחת בלבד, ולהעברת לילה על ספסלי שדה התעופה.

הקונקשן ברח לכם? אולי תפוצו(צילום: עמית קוטלר)

מנגד טענה חברת התעופה כי אין לה אחריות או שליטה על הבידוק הביטחוני שעיכב את עליית המשפחה למטוס שבוצע על-ידי רשויות שדה התעופה בספרד, וכי היא נהגה במקרה זה כפי שכל חברת תעופה סבירה הייתה נוהגת. עוד טענה החברה כי המינימום המותר בין טיסת המשך אחת לשנייה הינו 45 דקות, ואילו הפרש הזמן שעמד למשפחה היה 60 דקות, בעוד שהבידוק הבטחוני ארך 30 דקות, ולכן היה על המשפחה ועל סוכנות הנסיעות לבחור מסלול טיסה עם הפרשי זמן ארוכים יותר. בנוסף, סוכנות הנסיעות טענה כי אין לה כל אחריות למקרה.

בית המשפט החליט לקבל את התביעה חלקית, וחייב את חברת התעופה וסוכנות הנסיעות לשלם ביחד למשפחה סך של 5,687 אירו, שכללו גם פיצוי עבור עוגמת נפש. בית המשפט קבע כי במקרה זה חברת התעופה הפרה את התחייבויותיה כלפי המשפחה בין היתר, משום שלא סיפקה את שירותי הטיסה שהוזמנו ממנה, ואילו סוכנות הנסיעות התרשלה בכך כשלא ידעה את המשפחה על הבידוק הביטחוני בין הטיסות, ועל שלא יידעה אותם על משך הזמן שיעמוד לרשות בני המשפחה בין הטיסות.

מה קורה אם הכבודה ניזוקה במהלך הבידוק הביטחוני?

לעיתים נדרשים הנוסעים להוציא את כל תכולת מזוודותיהם ולשים אותה על איזשהו דלפק על מנת שהבודקים הביטחוניים יוכלו לבדוק אותה. מטבע הדברים, יכולים חלק מהחפצים להיהרס או להתקלקל, היות והבידוק מבוצע לרוב במהירות ולא תמיד בעדינות. במקרים כאלה נשאלת השאלה מהי האחריות של הבודקים לנזק שנגרם לתכולה של המזוודה, ככל ונגרם כזה.

(צילום: AP)

במקרים כאלה יש להבחין אם הנזק שנגרם לכבודה, נגרם במהלך בדיקה שבוצעה על-ידי גורמי חברת התעופה, בהם ניתן לדרוש מחברת התעופה פיצוי עד לגובה מסוים, לעומת מקרים שהנזק נגרם על-ידי גורמי רשות שדות התעופה, בהם בדרך כלל תחול חסינות, אלא אם כן יצליח הנוסע להוכיח כי הפעולות בוצעו בזדון או בשל רשלנות.

מה מומלץ לעשות כדי להימנע ממצבים כאלה?

ראשית לא בכדי מנחים את הנוסעים להגיע לשדה שלוש שעות לפני הטיסה, היות ולוקחים בחשבון גם את הבדיקות הביטחוניות שעליהם לבצע. לכן, ככל שתגיעו מאוחר יותר ותתחילו להיות לחוצים ועצבניים שמא תפספסו את הטיסה, הרי שהדבר עשוי להקרין על תשובותיכם במהלך התשאול הביטחוני של אנשי הבידוק שלא ימהרו לבצע את הבדיקות בלחץ, היות ומדובר בבדיקות שצריכות להיות יסודיות.

תגיעו מוקדם, ואל תהיו לחוצים(צילום: יואב זיתון)

שנית, יש לזכור כי הבידוק כולל גם שיקוף מזוודות ובדיקות של תיקי היד של הנוסעים, וככל וקיימים בהם חפצים שעשויים להתריע במערכת הבידוק הטכנולוגי, יידרש הנוסע לפתוח את התיק או המזוודה, דבר שעשוי להאריך משמעותית את כל שלב הבידוק ולגרום למתח. לכן, מומלץ להימנע ככל הניתן מלהטיס חפצים שעשויים לעורר חשד כלשהו.

שלישית, גם אם נדרשתם במהלך הבידוק הביטחוני לבצע פעולה כזו או אחרת, כגון פתיחת מזוודה או חיפוש גופני בחדר צדדי, עדיין עדיף לשמור על איפוק ולהימנע מוויכוחים עם גורמי הביטחון, שבמקרה הזה, ידם על העליונה ויש להם סמכויות רבות לפעול במקרים כאלה.