העובר מת בלידה. "כללית" תשלם 700 אלף ש'
בני זוג שציפו לתאומים תבעו את הקופה ואת ביה"ח קפלן לאחר שאחד מהם מת בלידה והשני סובל מפיגור קשה. בית המשפט קיבל חלק מהתביעה
בני זוג תבעו את בית החולים "קפלן" שבניהולה של שירותי בריאות כללית לאחר שילדו תאומים – האחד ללא רוח חיים והשני עם פיגור שכלי קשה. בית המשפט קיבל חלק מתביעתם לגבי רשלנות בטיפול באם, והורה לנתבעים לפצות אותם ב-700 אלף שקל.
עוד שבוע עבר והאישה הגיעה פעם נוספת לבית החולים. הפעם התגלה בבדיקות שלאחד העוברים אין דופק. בניתוח קיסרי שנערך למחרת יולדו התאומים, אחד מהם ללא רוח חיים. התאום ששרד הוא כיום נער בן 15 שנים וחצי הסובל בין השאר מפיגור שכלי קשה ונזקק לסיעוד מלא ולהשגחה מתמדת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- למה סירבה ה. שטרן לשלם על קמפיין פרסום?
- המזונות הופחתו "כדי שהאב יתקיים בכבוד"
- עזב את הקיבוץ בגירושים. למי שייך הנכס?
- קצין זוכה מביטול 16 דו"חות תנועה למקורבים
ב-1999 הגיעה האישה בשבוע ה-31 להריונה לקופת חולים כללית והתלוננה על דימום קל ורטיבות. היא הופנתה בדחיפות למיון יולדות בבית החולים קפלן שברחובות בחשד לירידת מים ולידה מוקדמת, אך שוחררה לאחר 11 ימי אשפוז כיוון שהצוות הרפואי שלל את הממצא. כעבור שבוע היא חזרה לבית חולים והתלוננה על לחצים והתכווצויות בבטן. נערכו לה בדיקות שונות שנמצאו תקינות והיא שוחררה לביתה באותו יום.
תביעה
לקה בשיתוק מוחין בלידה. הפיצוי: 9 מיליון ש'
עו"ד אייל בן ישי
בית המשפט קבע שהצוות הרפואי בבית החולים איכילוב התרשל כשלא בדק את רמת הפחמן הדו חמצני בגופו של תינוק שנולד ב-2001
ב-2006 הגישו ההורים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים ונגד שירותי בריאות כללית. לטענתם הטיפול באם והמעקב אחר מצבה ומצב התאומים לא התבצע על פי השיטות המקובלות במיילדות בסיכון. בבסיס טענותיהם ניצבה ההנחה שהאם והתאומים סבלו מזיהום רחמי טרום-לידתי שנגרם כתוצאה מזליגה של מי השפיר, שאליה הצוות הרפואי לא התייחס כפי שהיה מצופה ממנו.
התובעים הוסיפו כי החל מהשבוע ה-30 להריון הסתמנה האטה בגדילת העוברים, שלא טופלה כראוי, ולה השפעה על האפשרות להתפתחות הזיהום שלא אובחן וגרם ללידה הטראגית.
בית החולים והקופה טענו מנגד שהאם קיבלה טיפול מסור ומקצועי ונעשו בה כל הבדיקות הדרושות על פי הפרקטיקה המקובלת. יתרה מכך, היא שוחררה מבית החולים רק לאחר שנשלל החשד לזיהום או ירידת מים. הנתבעים עמדו על כך שהמדדים שנבדקו אצלה במהלך אשפוזיה מלמדים שלא מדובר במקרה של זיהום תוך רחמי אלא לכל היותר בדלקת.
לשיטתם, מצבו של הבן נובע מתסמונת גנטית הגורמת לפגיעה בהתפתחות, ואילו מותו של התאום לא היה נמנע, מאחר שנגרם בעקבות תשניק עוברי בעודו ברחם.
הבחין בין המקרים
השופט אריאל ואגו ציין שהבדיקות הרלוונטיות והחשובות אכן בוצעו לתובעת, ובזמן, ובהיבט זה לא הוכח שהנתבעים התרשלו במילוי תפקידם. עם זאת הוא קבע שהנתבעים התרשלו בכך שהאם שוחררה ללא ממצא כאשר בפועל ככל הנראה סבלה מירידת מים, או לפחות מדליפה משק מי השפיר של התאום המת.
מכאן ניגש השופט לשאלת הקשר הסיבתי והבחין בין שני המקרים: בנוגע לתאום ששרד הוא השתכנע שסביר להניח שמדובר בתסמונת שמקורה בפגם גנטי. אולם לגבי העובר שמת ניתן לקבוע כי קיים קשר ישיר בין התרשלות בית החולים לבין הנזק, כלומר בין ירידת המים למצוקה העוברית שהסתיימה במותו, באופן שמגבש הצדקה עקרונית להטלת אחריות נזיקית.
השופט הסביר שקיימת אפשרות סבירה שאילו הייתה התובעת תחת השגחה רפואית קפדנית, ירידת המים הייתה מאותרת בעיתוי שהיה מאפשר את הצלת חיי העובר.
לפיכך נדחתה בתביעה לגבי הנער והתקבלה התביעה לגבי העובר המת. הנתבעים יפצו את ההורים ב-700 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.5% מסכום הפיצוי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד חיים זליכוב, עו"ד ענבל אטיאס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב אבימור, עו"ד שרית בר-אור
- עו"ד ארן אמיר, שותף במשרד גוטמן-אמיר , עוסק ברשלנות רפואית בעיקר בתחום ההיריון והלידה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
