העובדים מפחדים מפיטורים: אין ביטחון תעסוקתי
הדרך לקבלת מלוא הזכויות המגיעות כדין לעובדים בישראל עוד ארוכה; מתחילת השנה התקבלו בקו לעובד כ-1000 תלונות, שחושפות תמונה מטרידה של צפצוף על חוקי עבודה והיעדר יציבות תעסוקתית. לאופטימיים שמצפים לשיפור בעתיד כדאי להיזכר בשינויים המהירים בשוק העבודה ולעדכן במהירות את תיק הכישורים האישיים שלהם כדי לשמר לעצמם את הזכות לפרנסה
שוק העבודה עובר שינויים מהירים בשנים האחרונות: מקצועות נעלמים בהדרגה, אופי העבודה משתנה והביטחון התעסוקתי נעלם לטובת מעבר תכוף יותר בין מקומות עבודה.
כבר היום עובדים רבים במשק מדווחים על תחושות של היעדר יציבות וביטחון בפרנסתם, מאבקים להחזיק ברצף העסקה והיעדר מחויבות של המעסיק כלפיהם – כפי שמגלה דו"ח שערכו בעמותת "קו לעובד" לרגל 1 במאי, החג הפועלים - המצוין היום.
הדו"ח, שכולל ניתוח של כאלף תלונות של עובדים שהתקבלו ברבעון הראשון של השנה בקו החם ובמייל שמפעילה העמותה, מגלה כי רבות מהפניות מעלות תחושת חוסר יציבות וחוסר רצף בעבודה, לצד אי מחויבות של מעסיקים כלפי השכר של עובדיהם, לעתים גם אחרי שנות עבודה ממושכות.
מה צפוי לקרות בשנים הקרובות? איילה ראובן-ללונג, מומחית בייעוץ ארגוני, התארחה באולפן ynet לרגל ה-1 במאי - וסיפרה אילו כישורים יש לאמץ כדי שלא נמצא את עצמנו ללא עבודה בתוך שנים ספורות. צפו בראיון שערך איתה עמית קוטלר:
"בתוך 5 שנים יוצף שוק העבודה בכ-212 מיליון מובטלים בעולם, לפי הערכות מעודכנות שפורסמו בשבועון "אקונומיסט". העולם הארגוני צפוי להשתנות בצורה דרמטית בהשוואה ל-10-15 השנים האחרונות", מסבירה ראובן-ללונג. "החוקים להצלחה השתנו - אם פעם היה מספיק להיות אדם מקצועי, היום זה רק תנאי הכרחי וכדי להצליח צריך סט יכולות נוסף".
ראובן-ללונג מסבירה, כי החשש הכבד מפיטורים חוצה מעמדות ועלול לפגוע גם בבני הצווארון הלבן. "אם בעבר עו"ד היה צריך לדעת רק עריכת דין, היום הוא צריך חשיבה גלובאלית, לחבר אליו לקוחות אסטרטגיים, ליזום ולשווק", היא אומרת. "החוקים להצלחה השתנו מאוד".
תמונת מצב מטרידה בשוק העבודה
התלונות שהתקבלו בקו לעובד הגיעו מישראלים בכל רחבי הארץ המועסקים בענפים ועיסוקים שונים. התלונות הבולטות כללו הוצאה לחופשה כפויה ללא תשלום; דרישה למשמרות "סטנד-ביי" ללא תשלום; הורדת מכסת השעות השבועית או המשמרות השבועיות, והפחתת מספר השעות באותה משמרת ללא התראה מוקדמת.
בדו" מצוין כי הסוגיה שמטרידה יותר מכל את העובדים היא פיטורים - עם כמעט 40% מהפניות, שיעור גבוה מזה שנרשם בעבר. עוד מפורט, כי עובדים רבים נאלצים להתמודד עם הליך שאינו תקין, דוגמת היעדר שימוע ופיטורים שרירותיים ללא נימוק. עורכי הדו"ח סבורים כי הדבר משקף אי יציבות בשוק העבודה, המתבטאת בין היתר בצורות העסקה פוגעניות.
סיבה נוספת קשורה לעמדתם בצורות ההעסקה הקבלנית. "החלפת קבלנים או מפעילים מהווה גורם פיטורים משמעותי בשוק העבודה הקיים, תופעה המונעת מעובדים לצבור וותק במובן האמתי של המילה, לא רק לצורך זכויות, אלא לשם תחושת ביטחון והיכרות הדדית במקום העבודה", מצוין.
בשונה מסוגיית הפיטורים - עורכי הדו"ח הופתעו לגלות שכמעט 25% מהפניות במייל נסובו על הלנת שכר או אי תשלום שכר. אלו כללו בין השאר אי תשלום שכר כלל והפחתת שכר בשל ניכויים שונים, עיכובים בתשלום השכר משך חודשים, נוהג קבוע לשלם שכר בסוף החודש ועוד. עוד מצוין, כי לא אחת אף התברר שמדובר במקומות עבודה ידועים ומוכרים, המזוהים עם הצווארון הלבן.
הכי הרבה תלונות: בענף האבטחה
הענף שבו התקבלו הכי הרבה תלונות, היה השמירה והאבטחה. בעמותה מציינים כי חרף צווי ההרחבה והחקיקה בתחום כמו גם עלייה במודעות העובדים, בענף נהוגה עדיין "שורה של הפרות מבניות ושיטתיות". בין הנושאים שבהם פנו אליהם עובדי האבטחה, מפורט אי הפרשות לפנסיה, דמי חגים, תמורה על שעות נוספות ועוד.
תופעה נפוצה במיוחד על פי הדו"ח היא ניכויי "קנסות" משכר העובדים, זאת על אף שנאסרה בצו ההרחבה לענף ובפסיקה. כך למשל מודגמות תופעות של ניכוי של 100 שקל לעובד שלא יפגין ערנות או לא יציית לאחראי משמרת, ניכויים על עזיבת מקום עבודה, או על הכשרה עם תחילת העבודה.
"כוחות השוק כוחות השוק ממשיכים לפעול בכוח רב נגד זכויות העובדים ובכיוון שמעודד הפרות חוק", מפורט בדו"ח. "הנוסחה פשוטה: כאשר השירות המבוקש הוא עובדים והמעוניין בשירות מבקש להוזיל את השירות ככל הניתן, נוצר תמריץ משמעותי למי שמספק את השירות הקבלן המשלם לעובדים את שכרם לפגוע בזכויות העובדים כדי להשיא רווחיו מעבודתם עבור מזמין השירות".
במקום השני בתלונות: ענף המכירות
בדו"ח מצוין כי בענף המכירות, יותר מבכל ענף אחר, התקבלו תלונות מקוממות, שתיארו עבודה בתת-תנאים. בין השאר מסופר על עבודה בלי תאי שירותים, בלי הפסקות, יחס משפיל, השעיות ללא שכר והצדקה, דרישות לא סבירות, ניכויים שרירותיים ואף איומים ואפליה מצד המעסיקים.
כך למשל מודגם סיפורה של נ', העובדת ברשת חנויות בגדים בשכר מינימום: "אני בחודש השישי להריוני, עובדת כמוכרת בחנות, 8 שעות עבודה ביום. אין לי כיסא לשבת עליו, חל איסור במקום עבודתי לשבת במהלך המשמרת. אין שירותים, אין מקום לאכול בו, איך להמשיך ככה?",
ענף החינוך: הפרטה זוחלת
תחומי החינוך והטיפול בלטו אף הם במגזרים המובילים בתלונות עובדים - דבר שלא הפתיע את עורכי הדו"ח. "כבר לפני שנים הצבענו בדו"ח "על נשים ושינויים" (2009), על העובדה שמקצועות נשיים כגון חינוך, טיפול ורווחה, כמו גם מקצועות המכונים במחקר "הצווארון הוורוד", הולכים ותופסים נתחים רחבים יותר ויותר בצד הפוגעני של שוק העבודה", מצוין. "השנה, ניכרה המגמה הבולטת שעליה הצבענו לעיל, והיא התרופפות גמורה של מחויבות ושל קשר בין מעסיק לעובדותיו המורות".
הנושא המטריד ביותר על פי הדו"ח הוא צורת ההעסקה. "רבות מהפונות הועסקו דרך קבלן, באמצעות עמותה, והיו אף מורות שסיפרו על דרישה להעבירן למשרת "פרילנסר" שבה נעדרות מלוא החובות כלפי העובדות", מצוין. "גם מי שהוסיפו לעבוד כשכירות ידעו פגיעות רבות ברצף ההעסקה, במחויבות המעסיקים לשכרן, ליציבות בעבודתן ובהיקפי המשרה, וניכר החופש שנטלו לעצמם מעסיקים לזגזג עם עובדותיהם בין היקפי משרה שונים לפי צורכיהם.
שכר המינימום - אתגר חדש
בדו"ח מפורטים אתגרים נוספים, בהם העלאת שכר המינימום, זאת לאחר שהפעימה הראשונה נכנסה לתוקף בתחילת החודש שעבר. על פי הדו"ח, התלונות מלמדות כי חלק מהמעסיקים מצאו דרכים לחמוק ממנה. "אלו השתמשו בשלל קונסטרוקציות מסובכות להבנה ופירוש, בתוכן תוספות שונות לשכר, פרמיות, עמלות, כוננויות ועוד".
גם סביב הבחירות לכנסת התעוררו תופעות של העסקה פוגענית, מצד המפלגות עצמן. בעמותה מציינים כי הם קיבלו פניות רבות מצד עובדים שהועסקו במסגרת הבחירות ולא קיבלו את שכרם וכן מצד עובדים - בעיקר שעתיים - שלא עבדו ביום הבחירות ולא קיבלו שכר.
"התמונה העיקרית העולה מניתוח מאות הפניות שהגיעו לעמותה בחודשים האחרונים היא של תחושה עמוקה של חוסר יציבות במקום העבודה", מציינת עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד. "מתכונות העבודה ה"שעתיות" הן הבסיס הרחב ביותר לאי היציבות הזו, ומרבית העובדים שפנו אלינו היו עובדים בשכר ששולם לפי שעה. כאשר הבסיס אינו יציב, תשתית הקשר בין מעביד לעובד מיוסדת על היעדר מחויבות.
"הדרך היחידה לפעול לשינוי, היא להפוך את בסיסי העסקה ליציבים יותר: שכר שעתי משתנה אינו יכול להחזיק את שוק העבודה השניוני ומחצית משוק העבודה בישראל. העסקה עקיפה אינה יכולה להיות דרך המלך במגזר הציבורי, כאשר ענפים שלמים מושתתים עליה. לקראת האחד במאי, אנו קוראים לחזק ולייצב את הבסיס הרעוע של יחסי העבודה בישראל".
סקר: שיפור זעיר בקבלת זכויות סוציאליות
עם זאת, יש גם סיבות לתקווה: סקר שנערך על ידי חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול וחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות, מגלה שיפור קל לעומת אשתקד בציות של המעסיקים בישראל ללשון החוק בכל הנוגע למתן הזכויות המגיעות לעובדים. אבל אם משווים את הנתונים לאלו שנרשמו לפני שנים ספורות בלבד, ניכרת הטבה משמעותית.
הסקר נערך באמצעות בחינת תלושי השכר של 10,101 עובדים המועסקים ב-302 חברות במגוון ענפים במשק. הנתונים נכונים לחודשים פברואר-אפריל והשוו לנתונים שנאספו בתקופה מקבילה ב-2014 ו-2009. הממצאים מגלים ירידה קלה בשיעור העובדים שמעסיקיהם לא רשמו כלל את שעות העבודה שלהם - מ-7.5% ב-2014 ל-7.3%.
| משתנה | 2009 | 2014 | 2015 |
| אי רישום שעון נוכחות כלל | 16% | 7.50% | 7.30% |
| רישום לא מלא של שעות נוכחות/ אי הקפדה על רישום כחוק של מלוא הפרטים בתלוש | 76% | 24.80% | 24.10% |
| אי הפרשה לגמל ופנסיה ו/או הפרשה חלקית | 38.70% | 24.80% | 24.70% |
| הלנת שכר | 11.50% | 6.40% | 6.30% |
בשנת 2009, אז נכנס לתוף תיקון לחוק הגנת השכר לפיו ניתן להעמיד לדין פלילי מעסיק שלא מסר לעובד תלוש שכר עם כל הפרטים הנדרשים כחוק - עמד שיעור המעסיקים שלא רשמו כלל את שעות הנוכחות של העובדים על 16%. גם בשיעור העובדים שלא הונפק להם תלוש שכר עם מלוא הפרטים ירד, מ-24.8% אשתקד ל-24.1%. ב-2009 עמד שיעור העובדים הללו על לא פחות מ-76%.
עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי הסיבה העיקרית לעליה ברישום תקין של תלושי השכר היא ההחמרה בחקיקה. זו מאפשרת כיום לעובד לתבוע את המעסיק בסכום של עד 5,000 שקל בגין אי מתן תלוש ביודעין או כל תלוש שהיו חסרים בו הרכיבים המפורטים בתוספת לחוק.
בבחינת הפרשות תקינות לקופות הגמל והפנסיה, כמעט שלא חל שינוי - 24.7% מהעובדים לא קיבלו את כספי הפנסיה בצורה תקינה, לעומת 28.7% אשתקד. במקרה זה בוצעה ההשוואה מול שנת 2008 - אז פורסם צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, קבע לראשונה זכאות של כלל העובדים השכירים במשק לפנסיה. באותה שנה, שיעור המקרים עמד על 37.8%.
גם בתופעות של אי תשלום שכר בזמן נרשמה גם כן ירידה זעירה בלבד - מ-6.4% מהעובדים שסבלו מהלנת שכר ב-2014 ל-6.3%. ב-2009 עמד שיעור העובדים על 11.5%. לפידור מסביר כי עובדים שאינם מקבלים את שכרם בזמן, במלואו או חלקו - זכאים לתבוע פיצויים מהמעסיק. "עובדים רבים אינם רצים לתבוע את המעסיק כי במקרים רבים הם מגלים הבנה לקשיי תזרים המזומנים שלו".
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, סבור כי הממצאים מלמדים על שיפור במודעות של מעסיקים לחקיקה, בין היתר בשל הגברת האכיפה בתחום. השיעורים הממוצעים שנמצאו במסגרת הסקר, מעידים לדבריו, על מצבם של רבים מהעסקים במשק. "חלק לא מבוטל מהמעסיקים נקלע ב-2014 למצוקה תזרימית חריפה בעקבות מבצע צוק איתן, שהשפיעה באופן ישיר על מסוגלותם להעניק לעובדים את מלוא הזכויות, באופן מלא, בזמן וכחוק", הוא טוען.
