התור ל-MRI: חצי שנה לישראלים; ימים לתיירי מרפא

תמונת מצב מדאיגה: התורים לטיפול רפואי ארוכים מדי, בתי החולים מעדיפים תיירי מרפא ומקפחים את הישראלים, ולמה שולחים את החולים לבדיקות בעלות קרינה גבוהה יותר? דו"ח מבקר המדינה חושף את כל הבעיות בבדיקות הקריטיות.

הביקורת עסקה בבדיקות של שלושה מכשירים, CT, MRI ו-PETCT, שמשמשים לאבחון, למעקב ולתכנון הטיפול בחולים. הבעיות הן כמעט בכל אספקט. החל מכמויות המכשירים וכלה במי מפענח את הבדיקות.

עוד מדו"ח המבקר

למה אין פיקוח על מצב בריאות השיניים בישראל?

מעט מדי מכשרי MRI

העובדה שבישראל יש שיעור נמוך במיוחד של מכשירי MRI כבר פורסמה בעבר. בארץ יש רק שלושה מכשירי MRI למיליון תושבים, לעומת 14 למיליון בממוצע ב-OECD. כעת דו"ח המבקר מראה כי אפילו המספר הנמוך הזה, 18 בסך הכל, הוא נמוך מהמספר שנקבע על ידי המדינה בעצמה. בארץ היו אמורים להיות 22 מכשירים כאלו.

גם המספר הזה הוא נמוך מדי, ואף לא מצליחים לעמוד ביעד. לכן בישראל יש רק 28 בדיקות MRI לאלף לעומת 45 לאלף ב-OECD. בנוסף, שיעור מכשירי ה-PETCT הוא 0.9 למיליון לעומת 3 למיליון ב-OECD.

18 אחוז ממכשירי ה-CT בארץ, שהם 12 מתוך 66, אינם כוללים טכנולוגיה המצמצמת את שיעור הקרינה ב-40 עד 70 אחוז. משרד הבריאות חייב את בתי החולים לשלב את הטכנולוגיה עד סוף 2017, אך לא מספק מידע לציבור היכן נמצאים המכשירים בעלי הקרינה המוגברת, ולכן החולים לא יכולים לבחור.

תושבי הצפון נפגעים

רכישת מכשיר דימות מותנה ברישיון מטעם המדינה, זאת על מנת להגביל את ההוצאות הכספיות במערכת הבריאות. אלא שהרישיון מלווה בבירוקרטיה רבה ומעכב משמעותית את הוספת המכשירים. משרד הבריאות קבע ב-2007 שיש להוסיף חמישה מכשירים חדשים, אך בפועל הם התווספו רק ב-2011.

מבקר המדינה קובע שלמשרד הבריאות אין תוכנית לטווח ארוך בנוגע לרכישת המכשירים, והוא כלל לא מתחשב בצרכים אזוריים אלא כלל ארציים בלבד. למשל, בירושלים ישנם שני מכשירי PETCT, בחיפה אחד, בתל אביב והמרכז חמישה, בדרום אחד ובצפון אין כלל.

הדבר גורם לפגיעה משמעותית בתושבי הצפון. לפי נתוני שירותי בריאות כללית, מתוך 1,481 מבוטחיה בצפון שעברו בדיקת PETCT ב-2013, 64 אחוז מהם נאלצו לנסוע עד לבילינסון שבפתח תקווה כדי לעבור אותה, ו-30 אחוז עברו אותה ברמב"ם שבחיפה.

תושבי הצפון מחכים לבדיקה לא דחופה במשך שבועיים עד שלושה, לעומת הממוצע הארצי שעומד על חמישה עד עשרה ימים בלבד.

מעדיפים לטפל בתיירים

לא רק שהזמינות ממילא נמוכה, החולים הישראלים גם נדחקים בתור לעומת תיירי המרפא. לפי הנתונים שנאספו בשנת 2013, בשיבא המתינו 36 אחוז מהישראלים יותר מ-64 יום לבדיקת MRI לא דחופה בהרדמה לעומת שישה אחוז בלבד מהתיירים.

ברמב"ם רק 24 אחוז מהישראלים הצליחו לעבור בדיקה לא דחופה ללא הרדמה בתוך שבוע - 17 אחוז בלבד בדיקה לא דחופה בהרדמה בתוך שבוע, לעומת מאה אחוז מהתיירים.

באסף הרופא, 54 אחוז מהישראלים המתינו לבדיקה ללא הרדמה במשך שבוע או פחות לעומת מאה אחוז מהתיירים. רק 38 אחוז מהישראלים בשיבא ביצעו בדיקת PETCT בהמתנה קצרה משבוע, לעומת 63 אחוז מהתיירים. בבילינסון רק ארבעה אחוז מהתיירים חיכו לפענוח הבדיקה במשך יותר מחמישה ימים לעומת 60 אחוז מהישראלים.

בנוסף להעדפת התיירים, משרד הבריאות לא קבע תקן לזמן ההמתנה המרבי לבדיקות דימות. לעתים ההמתנה נמשכת תשעים יום לבדיקה ללא הרדמה, ולבדיקה בהרדמה ההמתנה עשויה להיות בין חודש וחצי לחצי שנה.

המידע לגבי אורך התור לא מפורסם לציבור ולכן המטופלים לא יכולים לבחור את מקום הבדיקה המתאים. ההבדל נובע גם עקב מדיניות בתי החולים. למשל, בסורוקה מכשיר ה-MRI פועל במשך חמישה ימים בשבוע, 70 שעות בלבד. לעומת איכילוב ואסף הרופא, שם פועלים שישה ימים בשבוע ובסך הכל 120 שעות.

הקופות מטרטרות חולי סרטן

CT היא בדיקה זולה וזמינה יותר, ולכן קופות החולים נוטות לשלוח את החולים אליה, למרות שיתכן שמבחינה רפואית עדיף לעבור בדיקה אחרת, יקרה יותר. קופות החולים לא מנמקות מדוע הן מסרבות לאשר בדיקות דימות מסוימות, ומבקר המדינה חושש שהשיקולים הם לעתים כלכליים. למשל, בשנת 2011 הוגשו 117 קבילות למשרד הבריאות בנוגע להחלטות הקופות לגבי בדיקות MRI, וב-2012 הוגשו 127 קבילות.

39 אחוז מהן נמצאו מוצדקות. המבקר גם קובע שהקופות מטרטרות חולי סרטן ושולחות אותם לעתים לבצע בדיקות במרכז רפואי אחר מזה שהם מטופלים בו, מטעמי חיסכון ובניגוד לתקנות. המבקר מציין שמתבצע ניסיון להפחית את מחיר ה-MRI אך הוא מתעכב בגלל חילוקי דעות בין משרדי הבריאות והאוצר וקופות החולים.

המבקר גם מצביע על ליקויים בכל הנוגע לכוח אדם בתחום הדימות. שבעים אחוז מצילומי רנטגן החזה והאורתופדיה בבתי החולים לא מפוענחים על ידי רדיולוגים שהוכשרו לכך, אלא על ידי הרופא המטפל שאינו מומחה בנושא. אין בקרת איכות על הפענוח, למרות שמחקרים בעולם הראו ששיעור הטעויות עשוי להגיע אף לשלושים אחוז.

למרות החשיבות הרבה של הבדיקות באבחון ובטיפול, אין פיקוח על לימודי הרנטגן ועל העוסקים במקצוע. לכן אין דרישות ברורות לעיסוק במקצוע, ולמעשה מכוני הדימות יכולים להעסיק אנשים חסרי השכלה מתאימה.

אפילו התפקיד של הממונה על הקרינה והרנטגנאי הראשי במשרד הבריאות לא מאויש. בנוסף, משרד הבריאות לא גיבש תוכנית על מנת להתגבר על המחסור הקיים ברנטגנאים שצפוי להחריף.

ממשרד הבריאות נמסר: "שיעור מכשירים ומספר הבדיקות אינם מהווים מדד מספיק טוב לאיכות השירות הרפואי. המשמעות החשובה היא מספר הבדיקות המוצדקות המבוצעות או לא מבוצעות. כלומר, יכול להיות שבמדינות אחרות מבוצעות הרבה מאד בדיקות מיותרות, תוך בזבוז כספי הציבור או כספי מערכת הבריאות הציבורית מבלי שזה יתרום לאיכות הטיפול. לפיכך - לדעתנו, לא ניתן להסיק זאת מנתונים אלו.

"נושא תיירות המרפא נמצא כעת בהליך הסדרה, הן על ידי חוזר מינהל רפואה והן בהליכי חקיקה בעקבות ועדת גרמן. בחוזר נכתב כי חל איסור לתת עדיפות לתיירי מרפא על פני ישראלים. גם בהליך החקיקה שכעת מתנהל בנושא, הגדרה זו הינה חד משמעית. במסגרת הסדרת תיירות מרפא, יתבצע מעקב אחר תחום זה".

ד"ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "אנחנו ערוכים היום לתת את השירות המקצועי והאנושי הטוב ביותר לתושבי הגליל ליד הבית במגוון רב של תחומים.

"במקרה של מכון ה-MRI, המספרים לצערי מדברים בעד עצמם. לפני כשלוש שנים נפתח במרכז הרפואי מכון MRI בתמיכת ממשלת ישראל ובסיוע כספי תורמים. המכון מצויד במכשור חדיש, כח רפואי ברמה הגבוהה ביותר ותורים בזמינות גבוהה. אין שום סיבה שתושב הצפון ייסע לקבל טיפול רפואי או יעבור בדיקה רפואית הרחק ממקום מגוריו או ייאלץ להמתין זמן רב לקבלת שירות רפואי הזמין בקרבת ביתו וניתן אצלנו במרכז הרפואי לגליל בנהריה".

 מאיגוד חברות תיירות המרפא נמסר: "דו״ח המבקר אינו מבקר את התנהלות חברות תיירות המרפא. יתרה מזאת, מנגנוני הפיקוח והבקרה המיושמים בתחום רפואת המרפא הפכו אותנו לשותף חשוב של מערכת הבריאות ומנוע הצמיחה שלה.

"בשנת 2013 הסתכמו הכנסות בתי החולים מתיירות מרפא במאות מיליוני שקלים. ההכנסות הללו משמשות לבניית מחלקות חדשות וקניית ציוד משוכלל וחדיש, המאפשר בסופו של דבר טיפול רפואי מתקדם וטוב יותר לכלל הציבור בישראל.

"אנחנו קוראים לשר הבריאות החדש לזמן אותנו כדי להמשיך ולפעול יחד להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל".