נרדם שיכור באוטו – והורשע בנהיגה בשכרות

נהג ששתה וודקה והבין שאינו כשיר לנהיגה החליט לנמנם במכונית עד שיתאושש. 3 ערכאות משפטיות קבעו שמדובר בנהיגה בשכרות ורישיונו נשלל

עו"ד רון סייגפורסם: 07.05.15 , 08:30

פסק דין מרעיש של בית המשפט העליון: אדם ששתה וודקה הורשע בנהיגה בשכרות אף שנתפס כשהוא ישן ברכב שלא זז ממקומו. שופט העליון אורי שהם, שדן בערעור שהגיש הנאשם, קבע אתמול (ג') כי הוא עלול היה – אפילו שלא במתכוון - להעביר את הרכב ממצב סטטי למצב של תנועה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש באוקטובר 2009: הנאשם החנה את מכוניתו ברחוב יצחק שדה בעיר אזּור, יצא החוצה ופנה לחנות קרובה שם רכש לעצמו בקבוק וודקה. לאחר ששתה כמות נכבדה והבין שאינו מסוגל לנהוג, הוא חזר למכונית, סיים את המשקה והלך לישון.

התחרטה

אוי, טעות: למה בוטל הסדר טיעון לנהג שיכור?

עו"ד שלמה ערד

נהג שנתפס תחת השפעת אלכוהול סיכם על 6 חודשי שלילה והודה באשמתו בבית המשפט. אלא שאז קמה התובעת והודיעה שהיא חוזרת בה מההסכם

אוי, טעות: למה בוטל הסדר טיעון לנהג שיכור?

כעבור זמן מה הבחינו בו עוברי אורח וסברו שהוא איבד את הכרתו, משום שהרכב היה מונע והפריע לתנועה. הם הזעיקו כוחות מד"א ומשטרה, שהגיעו למקום והבינו שהאיש ישן שינה עמוקה. הוא נעצר בחשד לנהיגה בשכרות ובגופו נמצאו 885 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר, יותר מפי 3.5 מהכמות המותרת.

הנהג הורשע בבית המשפט לתעבורה לאחר שהודה שישב שיכור במושב הנהג. נקבע כי בנסיבות שבהן אדם שיכור יושב במושב הנהג כשהרכב מונע, הוא יכול בפעולה קלה ומתוך שיקול דעת מוטעה לגרום לתנועה של הרכב. רישיונו של הנהג נפסל לשנתיים ונגזרו עליו בנוסף קנס של 1,500 שקל ומאסר על תנאי.

ערעור שהגיש על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה. נקבע כי ישיבתו של המערער ברכב מונע בעודו שיכור היא פעולת נהיגה, וכל פרשנות אחרת למצב היא "בלתי סבירה בעליל". המחוזי קיבל את טענת המערער כי נפלו ליקויים שונים בהליכי המעצר שנקטו השוטרים, אולם קבע כי לאחר שהודה מעל דוכן העדים, יש להותיר את הרשעתו על כנה.

יחד עם זאת ציין המחוזי כי אדם שמחליט להחנות את רכבו בצד הדרך מפני שהוא סבור שאינו כשיר לנהיגה, ראוי להערכה ולא לגינוי. לכן הוא הפחית משמעותית את עונשו של המערער לשמונה חודשי פסילה, והתיר לו לנהוג במשאית לאחר שלושה חודשים בלבד, לצורך עבודתו.

המערער סירב להשלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור לעליון. הוא טען שהרשעתו התבססה על פעולה עתידית שהיה עלול לבצע אם יקיץ משנתו, עובדה שלא הובאה כל ראיה לגביה. מנגד טענה המדינה שכוונתו של לישון הייתה לגיטימית יותר אם היה שוכב במושב האחורי, ולא כאשר יש לו שליטה במנגנוני הרכב. שליטה שכזו, כשהנהג שיכור כלוט, היא מסוכנת ביותר, ואת הסכנה הזו בדיוק נועד האיסור על נהיגה בשכרות למנוע.

השופט אורי שהם אישר את הכרעות בית המשפט לתעבורה והמחוזי, וקבע כי בנסיבות מסוימות כוללת עבירת הנהיגה בשכרות גם מצבים שבהם הנאשם מצוי ברכב כשהוא שיכור, אף אם הרכב לא בתנועה וכלל אינו מונע.

השופט נימק קביעה זו בכך שמעבר לפגיעה ביכולת הנהיגה, האלכוהול פוגע גם בשיקול הדעת של הנהג, שעלול להעביר את הרכב ממצב סטטי למצב של תנועה. מדובר בסיכון ממשי ומיידי ולא בכזה ש"צופה פני עתיד" כטענת המערער.

עוד הוסיף השופט שהם כי המסקנה שמדובר בעבירת נהיגה בשכרות מתיישבת עם הדין הנהוג ברוב מדינות ארצות הברית ועם הדין האנגלי והקנדי. השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית הצטרפו לפסק הדין.