קריסת הציר: הסיבות להתפוררות משטר אסד
אחרי 4 שנות מלחמה שליט סוריה סופר 40 אלף חיילים הרוגים וכמות עריקים אדירה. איראן וחיזבאללה נחלשו, פוטין עסוק בסנקציות עליו, והמורדים זוכים לתמיכה של עשירי המפרץ - ומחזיקים ברוב שטח סוריה. אסד עומד לברוח?
בימים אלה נראה שמשטרו של בשאר אסד מתפורר לאטו, אבל רק לפני שלושה חודשים התמונה הייתה הפוכה. הפרשנים ניבאו ששליט סוריה יחזיק מעמד ושהדגש עבר למלחמה בדאעש, אבל הגלגל מסתובב ועמו גם מצבו של המשטר העלווי. זה כמובן עוד לא הסוף - איראן לא תיתן לשלטון אסד לקרוס מהר כל כך - אולם המשימה הולכת ונעשית קשה וצריך להכיר בעובדה שגם האיראנים לא מפגינים יכולות מרשימות במלחמת האזרחים בסוריה, שבה הם שקועים עד צוואר. אז מה גורם למצבו הקשה של המשטר בסוריה?
ראשית, היחלשות הצבא הסורי. מכוח שמנה כ-350 אלף לובשי מדים ב-2011, כשהחלה מלחמת האזרחים, נותרו כיום רק כ-150 אלף חיילים בלבד. לא רק מספרית נחתך הצבא ביותר מחצי, אלא גם המוטיבציה של החיילים נמצאת בשפל בגלל האבידות הכבדות. מכוני מחקר במערב מעריכים שמדובר ב-40 אלף חללים שספג צבא סוריה בארבע השנים האחרונות.
המשטר עושה מאמצים גדולים למלא את השורות באנשי מילואים ובמגויסים חדשים, אבל ההיענות היא דלה וההשתמטות מגיעה לממדים עצומים. כך גם מספר העריקות מבין המגויסים. המשטר הסורי שולח משטרה צבאית ואת לוחמי המיליציות הנאמנות לו כדי לפשוט על בתי המגורים של המשתמטים, לקחת אותם בכוח וגם להעניש את משפחותיהם.
אולם אמצעים אלה רק מרחיקים מאסד את הגורמים באוכלוסיה שעדיין תומכים בו, למשל הדרוזים. השתמטות משירות צבאי נרשמת במרבית כפרי הדרוזים ובעיר המרכזית של העדה, סווידא, הנמצאת ממזרח לרמת הגולן. לפי דיווחים מהימנים המגיעים מהאזור, הפשיטות של אנשי אסד עליהם רק מגבירות בקרבם את הזעם והמרמור. מצב דומה אפשר לזהות גם בחבל החורן הסורי שגובל בירדן, ויש בו לא מעט שיעים שעד כה היו נאמנים למשטר.
הצבא הסורי קטן מדי
נקודה מעניינת: דווקא בכפר חדאר, הסמוך לגדר המערכת עם ישראל במורדות החרמון, מול מג'דל שמס, נשארו עדיין מרבית התושבים נאמנים למשטר הסורי, ומביניהם גייס חיזבאללה את ארבעת מניחי המטען שנהרגו בליל ראשון שעבר בשטח ישראל. מי שגייס ושלח אתם למשימה הוא לא אחר מאשר סמיר קונטאר, שישב עשרות שנים בכלא הישראלי על רצח בני משפחת הרן בנהריה בשנות ה-70 ושוחרר ב-2008 בעסקה שהחזירה את גופותיהם של אלדד רגב ואודי גולדווסר.
ובכלל, חיזבאללה לא מוכיח יכולות טובות במיוחד במלחמת האזרחים הסורית. המתקפה שהארגון פתח בה עם הצבא הסורי ואנשי משמרות המהפכה האיראנים בגולן בפברואר השנה נבלמה אחרי שנתקלה בהתנגדות עזה של ג'בהת א-נוסרה, הארגון המשתייך לאל-קאעידה. כך אבדה רמת הגולן למשטר אסד, שנדחק יחד עם חיזבאללה למורדות החרמון.
סיבה נוספת לניהולה של אותה מתקפה, שהחלה בתרועה גדולה והסתיימה בלא כלום, הייתה הצרות של אסד בצפון: המורדים פתחו במתקפה בעיר חלב, השנייה בגודלה בסוריה, והאיראנים מיהרו לשלוח לשם את צבא אסד ואת חיזבאללה כדי למנוע את כיבוש העיר. אבל הם נכשלו, וכיום נמצאת כמעט העיר כולה בידי ג'בהת א-נוסרה ודאעש (כל ארגון שולט בחלקים אחרים של העיר).
התמונה המתקבלת היא שלרשות אסד, האיראנים וחיזבאללה עומד כוח צבאי קטן מכדי להתמודד עם מתקפות המורדים שיוצרות ארבע חזיתות. היחידות הלוחמות שנותרו מהצבא הסורי, והמיליציות הסוריות והשיעיות שעדיין נאמנות למשטר, מתרוצצות ממקום למקום יחד עם חיזבאללה ומנסות לבלום את התקדמות המורדים, אבל הכוח לא מספיק וכך מאבד המשטר מאחז אחרי מאחז.
הנמר האיראני התגלה כחתול
לפיכך, סיבה נוספת להתפוררות המשטר בסוריה היא ההיחלשות של האיראנים. התדמית המפלצתית שמשווים בישראל לאיראן נראית בשטח מפחידה הרבה פחות. האיראנים, בשאיפתם המגלומנית, מעורבים כעת בלחימה באזורים רבים מדי במזרח התיכון. הם שקועים בלחימה בעיראק, מנסים לסייע לחות'ים בתימן וטובעים בביצה הסורית. יכולתם הכלכלית לסייע לאסד מצומצמת, וגם חיזבאללה לא מקבל את מה שהוא זקוק לו בכסף ונשק בגלל הסנקציות הכלכליות שהטיל המערב על איראן לפרויקט הגרעין שלה ושעדיין לא הוסרו.
האיראנים הביאו מיליציות שיעיות מעיראק להילחם לצד צבאו של אסד בסוריה, אולם לאחרונה, כשהחריפו הקרבות עם דאעש באזור תיכרית, החזירו האיראנים את המיליציות למלחמה בעיראק, ואיתן העבירו את יחידות משמרות המהפכה.
מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שאמור לנהל את היוזמות הצבאיות האיראניות ולייצא את מהפכת האיסלאם של האיראנים למדינות האזור, נכשל כמעט בכל המערכות שניהל. למשל, הוא ניסה לפקד ולהנחות את המתקפה המשולבת לאיראן, סוריה וחיזבאללה בגולן הסורי, אבל נעלם מהר מאוד מהשטח כשהתברר שנכשלה.
התנהלות דומה הייתה במתקפה על דאעש בעיר תיכרית. הוא נאלץ להוציא את המיליציות השיעיות שלו מהמחילה אל העיר כשהאמריקנים העמידו זאת כתנאי להפצצותיהם על דאעש. הצבא העיראקי והמיליציות ששלחו האיראנים היו על סף קריסה, ורק ההפצצות האמריקניות הצילו אותם.
גם רוסיה, התומכת במשטר אסד, לא מסוגלת לשנות הרבה. יכולותיה הכלכליות לתמוך בסוריה התמעטו בגלל צניחת מחירי הנפט בשוק העולמי ובגלל הסנקציות שהטיל המערב על ולדימיר פוטין בעקבות המשבר באוקראינה. משלוחי נשק רוסיים מגיעים אמנם לנמל טרטוס, הנמצא באזור החוף העלווי בסוריה, אבל אין בהם כדי להטות את הכף. רוסיה שולחת בעיקר רקטות מסוגים שונים, בהם דגם משופר הנקרא "אורגאן" שאסד יורה במאות על אזרחיו.
המפרציות עם המורדים
הסיבה השלישית העיקרית להיחלשות של אסד היא התחזקות המורדים, שהשורש שלה נמצא בכלל בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי.
המלך הסעודי הטרי סלמאן בן עבד אל-עזיז נוקט כעת קו נוקשה ואקטיבי בכל הנושאים הקשורים לבלימת איראן במזרח התיכון. נגמר הסיפור של המדיניות הזהירה של קודמו המנוח, המלך עבדאללה. כיום עומדת סעודיה בראש המחנה הערבי-סוני שהחליט לצאת לשטח ולהילחם כדי לבלום את האיראנים. במידה רבה זה נובע מהאכזבה ממדיניותו המזגזגת של משטר אובמה בארה"ב והחשד שהנשיא האמריקני עומד לשים את כל ביצי מדיניות החוץ במזרח התיכון בסל האיראני.
המלך סלמאן הצליח לסיים את העוינות בינו לבין קטאר וטורקיה, שכל אחת מהן חיזקה קבוצות מורדים אחרות, ולרתום את מדינות המפרץ האחרות למאמץ מרוכז לסייע למורדים הסורים המתונים יחסית, כולל צבא סוריה החופשי החילוני וקבוצות המורדים האיסלמיסטיות המתונות יותר. התמיכה הערבית אמנם לא הצליחה לאחד את קבוצות המורדים, אבל היא נותנת להם רוח גבית וציוד לחימה משופר. אלה באים עכשיו לידי ביטוי בתבוסות שהמורדים מנחילים למשטר הסורי. אפילו דאעש וג'בהת א-נוסרה, ארגונים יריבים, מאחדים כוחות בחלק ניכר מהאזורים כדי להדוף את כוחות המשטר.
תמונת מצב: איפה שולט אסד?
כתוצאה מכל אלה, המצב כיום בשטח הוא כדלקמן: בצפון סוריה איבד המשטר את חלב, אידליב וערים נוספות, ולאחרונה השתלטו המורדים על העיר נבי יונס שברכס השולט על העיר לטקייה. לעת עתה זה מהווה איום ישיר על השבט העלווי המרוכז ברצועת החוף שנקרא "מדינת העלווים" מלטקייה ודרומה. המורדים עדיין לא מפגיזים את לטקייה, אבל העיר מכותרת משלושה עברים, ואם המורדים יגלשו מההר היא תהיה בסכנה.
בדרום איבד אסד את רמת הגולן הסורית, ובהרי קלמון, עד הגבול עם לבנון, נלחמים דאעש וג'בהת א-נוסרה נגד חיזבאללה. חיזבאללה תכנן מתקפה גדולה כדי לשמור על הרכס האסטרטגי הזה, אבל ג'בהת א-נוסרה הגביל אותו ושלשום הסתערו לוחמיו בהפתעה על כוחות חיזבאללה בשטחי ההיערכות שלהם. המורדים הצליחו לפגוע קשה בכוחות חיזבאללה והרגו כמה ממפקדיו.
קבוצות מורדים שונות השתלטו גם על מעברי הגבול בין סוריה לבין טורקיה, עיראק וירדן. המשטר הסורי כבר אינו יכול לייצא או לייבא סחורות מבלי לשלם מס לדאעש או לקבוצות מורדים אחרות. רק נמל טרטוס ולטקייה נשארו פתוחים בפני המשטר כדי לקבל צרכים חיוניים לו.
בנוסף לכך, המורדים מכתרים את מרכז דמשק משלושה עברים: לוחמי דאעש נמצאים עכשיו 30 ק"מ ממזרח לנמל התעופה הבינלאומי של הבירה ויכולים לכבוש אותו בכל רגע. אם וכאשר זה יקרה זו תהיה מכת מוות למשטר, מפני שנמל תעופה זה הוא השער האווירי העיקרי לקבלת תגבורות ונשק מאיראן.
המשטר נלחם גם על מאחזיו בערים חומס וחמה שמצפון לדמשק, וכאמור גם בשכונות הצפוניות והמזרחיות של דמשק שבהן מתבסס דאעש. הארמון של משפחת אסד במרכז דמשק מופגז ללא הרף על ידי המורדים, אולם משפחת אסד לא מרבה לצאת מהמבנה המבוצר. הילדים חדלו ללכת לבית הספר והכול מתנהל באותו מרחב מוגן מוגבל.
אסד חושש שאם יעזוב את הארמון עם משפחתו יקרוס שלטונו לגמרי, ולכן הוא מסכן את משפחתו ומנסה לקיים שגרת חיים ואפילו ראיונות עם עיתונים מערביים. אמו, לעומת זאת, כך לפי מידע שלא אומת סופית, כבר עזבה את הארמון המשפחתי ונסעה לבלרוס, והצטרפה בכך לדודו של אסד שכבר נמצא שם.
קרובים אחרים של אסד, בני משפחתו ובני השבט ווחש העלווי הודחו מעמדותיהם. למשל ראשי שני מנגנוני מודיעין – רפיק שחאדה ורוסתם רזאלה – שהודחו עקב מריבה בינם לבין עצמם ובינם לבין אסד (את רזאלה הרגו אנשי שחאדה במכות). הסיבה להדחתם הייתה ההתנגדות שלהם למעורבות האיראנית בניהול המלחמה בסוריה. הם צדקו. האיראנים היום למעשה מנהלים את המלחמה בחלקים ניכרים מסוריה בכלל בלי ליידע את בשאר אסד או לבקש ממנו אישור.
מה צופן העתיד?
לפי ההערכות בלבנון ובקרב דיפלומטים ואנשי מודיעין מערביים, יש אפשרות שאסד, משפחתו וגורמים אחרים התומכים בו יצאו מדמשק ויעברו ל"עלוויסטאן" – מדינת העלווים שמשתרעת כאמור מלטקייה בצפון ועד מדרום לטרטוס בואכה דמשק. המטרה תהיה לשמור על ציר יבשתי פתוח ללבנון, שיקשר בין המעוז השיעי הסורי למעוז הלבנוני בבקעת הלבנון.
אבל לשם כך צריכים חיזבאללה והצבא הסורי להדוף את המתקפה של דאעש וג'בהת א-נוסרה בהרי קלמון, וזה נראה כרגע משימה קשה.
יש מי שמעריך שקיים סיכוי למצוא פתרון פוליטי שישים קץ למלחמת האזרחים בסוריה אחרי שייחתם הסכם בעניין הגרעין בין איראן למעצמות, בסוף יוני. ההערכה היא שבמצב כזה יירתמו האיראנים והרוסים כדי לעזור למערב למצוא פתרון דיפלומטי שבמסגרתו ישתלטו המורדים על סוריה, אבל העלווים ימשיכו להחזיק ברצועת החוף ואולי יהיו חלק מהממשלה שתקום.
הרעיונות רבים אבל כרגע נראה שמשימתו הדחופה ביותר של אסד היא להחזיק ברכס קלמון ולמנוע מהמורדים מלהתקדם ולכבוש את לטקייה וסביבותיה. אסד והאיראנים שולטים כיום בפחות מרבע משטחה של סוריה, וזה עשוי להצטמצם בימים הקרובים, אבל גם אם יקרוס אסד סביר כי המלחמה בסוריה תימשך, הפעם, בין קבוצות המורדים לבין עצמן.