הפקרות במשרד הדתות: שירות אחד - תעריף שונה
בכשני-שלישים מהמקוואות האגרה גבוהה מן התעריף שקבע המשרד לשירותי דת, וכלות האמורות לטבול ללא תשלום - נדרשות לשלם בניגוד לחוק: מחקר חדש של "המכון לאסטרטגיה ציונית" חושף פערים של עשרות אחוזים בין הערים השונות, ואפילו בתוך אותה העיר - וזאת במתקנים ציבוריים המתוקצבים על ידי הממשלה
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מחקר חדש חושף פערים של עשרות אחוזים בתעריפי הכניסה למקוואות הטהרה בין הערים השונות, ואפילו בתוך אותה העיר – וזאת במתקנים ציבוריים המתוקצבים על ידי הממשלה, ושמחיר השימוש בהם אמור להיות קבוע ואחיד. למרבה האבסורד, במקרים רבים נדרשות דווקא טובלות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לשלם יותר מנשות המעמד הבינוני והגבוה – על אותו השירות בדיוק.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- המשטרה התעלמה מצווי מעצר - סרבן הגט נעלם
- פסטיבל ה-SketchSHE החסידי
- בית הדין לערעורים בירושלים - משותק
בחודשים אוקטובר ונובמבר 2014 פנו חוקרי "המכון לאסטרטגיה ציונית" ל-757 מקוואות הנשים הפזורים ברחבי הארץ, בחסות המועצות הדתיות ומחלקות הדת של הרשויות המקומיות, וזאת על מנת לבדוק האם מקיימים בהם את תקנות מנכ"ל המשרד לשרותי דת מנובמבר 2013, ולפיהן טבילה רגילה תעלה 15 שקלים, והמחיר כולל רחצה באמבט והכנות נוספות – 30 ש"ח.
הכל כלול, אבל לא חוקי
"חובה להקפיד על גביית התעריפים הנזכרים לעיל", נכתב בחוזר, אך בפועל כל מועצה דתית - ולעתים אף כל בלנית - פועלת כראות עיניה, ואין אכיפה של נוהלי המשרד. מתוך 482 מפעילי המקוואות שנענו לפניית המכון, כמחצית מהם, 231, גבו מחיר שונה עבור טבילה רגילה ממה שנקבע על ידי המשרד. גם בניתוח לפי מועצות דתיות או מחלקות הדת נמצא כי זהו המצב אצל למעלה ממחצית הנבדקות.
בכ-73% מהמקוואות שבהם יש חריגה מהתעריף, הוא יקר יותר,
מי שמחפש היגיון מאחורי פערי המחירים, לא בהכרח ימצא. עורכי המחקר, מיכל אחרק-ויין, אריאל פינקלשטיין ודביר שוורץ, מדווחים כי לעתים דווקא ברשויות שהאוכלוסייה בהן היא ממעמד חברתי-כלכלי נמוך-יחסית, יידרשו הטובלות לשלם סכומים גבוהים משמעותית מהמותר – ולהפך.
כך, למשל, במיתר (המדורג 9 באשכול החברתי) ובגבעתיים (המדורגת 8) נצמדו המקוואות למחיר הקבוע, ובעמק חפר (8) הוזילו ל-11 ₪ בלבד, ולעומתן בקריית יערים, בית שמש ואופקים (מדורגות 3) גובים 35, 30 ו-20 שקלים (בהתאמה).
ההנחיה קבעה חינם, הכלות נדרשו לשלם
במספר רשויות אין אחידוּת אפילו בתוך אותה מועצה דתית או מחלקת
הדת: בחלק מהמקוואות בירושלים גובים 15 שקלים, ובאחרים 20. בחיפה נעים המחירים בין 15 ל-35 ש"ח, וביישובי חבל מודיעין בין 0 (מקווה חינמי בכפר טרומן) ל-20.
זאת ועוד: על פי הנחיות השר לשירותי דת, כלות פטורות מתשלום על טבילה בכל המקוואות בארץ במהלך השנה הראשונה לאחר חתונתן, ואולם נשואות טריות שהתראיינו למחקר דיווחו ברובן כי הבלניות כלל לא מיידעות אותן על כך, או שהן בעצמן אינן מודעות להנחיה זו.
מתוך 50 כלות שנישאו חצי שנה לאחר כניסתה של ההנחיה לתוקף, וטבלו ב-35 ישובים - רק 20 שמעו מהבלנית על ההטבה שהן זכאיות לה, ושבע העידו כי הוסבר להן שהטבילה ללא תשלום היא רק במקומות מסוימים (למשל, במקווה שבו טבלו לראשונה, או במקוואות אחרים הנמצאים תחת אותה הרשות).
כלות שיודעו על הזכאות לטבילה חינם בשנה הראשונה, סיפרו כי הציגו בפניהן נהלים שונים ולא אחידים: חלקן סיפרו כי הבלנית הביאה להן אישור מיוחד שאמור להיות תקף לכל מקווה בארץ, אחרות סיפרו כי הודיעו להן שיצטרכו ללכת למועצה הדתית ולהנפיק את אותו מסמך, ויש שכלל לא קיבלו אותו.
ניסיון לעקוף את "חוק צהר"
חוקרי "המכון לאסטרטגיה ציונית" בדקו זאת גם בעצמם כשפנו כ"כלות" לבלניות המקוואות שנבדקו. 57% מתוך ה-363 שהשתתפו לא עמדו בנהלי המשרד לשירותי דת. ההסברים היו מגוונים: "ניתן לטבול רק עם אישור מתאים", "הנוהל היה נהוג בעבר", "יש לשלם פעם אחת על מנת שהטבילות הבאות תהיינה בחינם", "יש הנחה מסוימת", "הנוהל תקף רק לתושבות המקום", "רק במקווה שבו טבלת בליל הכלולות" וכדומה.
אחת התשובות הנפוצות הייתה שההטבה ניתנת רק במקוואות המועצה
ועוד מתוצאות המחקר: מאגרי המידע שמפעיל המשרד לשירותי דת באתר האינטרנט שלו ובתוכנת הניווט Waze חסרים מידע רב. באתר חסרים עשרות מקוואות המופעלים על ידי המועצות הדתיות ומחלקות הדת, וב-Waze לא מופיעים 288 - כ-38% מהם.
במאגר האינטרנטי של המשרד כמעט שלא קיים מידע על פעילות המקוואות. כך, למשל, לא צוינו המחירים של טבילה רגילה ושירותים נוספים המוצעים בהם, ורק לעתים רחוקות הוצגו שעות הפתיחה. במקרים רבים גם מספר הטלפון של הבלנית או של המקווה כלל לא הופיע, ובכרבע מהמקרים המידע היה שגוי. בכשליש מהמקוואות המעודכנים ב-Waze לא צוינו פרטים ליצירת קשר – או שהיו לא נכונים.
"צורך ברפורמה כוללת בתחום"
ב"מכון לאסטרטגיה ציונית" מציינים כי עלויות בניית ואחזקת המקוואות מוטלות ברובן על המדינה, ועל פי ההסכם הקואליציוני הטרי בין הליכוד לש"ס, למחלקה למבני דת יועברו כ-70 מיליון שקלים - הרבה יותר מאשר במצב הקיים כיום.
למרות זאת, מעירים במכון, הפיקוח הממשלתי על גובה מחירי
אריאל פינקלשטיין, מנהל פרויקט "שביל הזהב" של המכון, להסדרת יחסי עם-דת-מדינה, אומר: "איש לא היה מעלה על דעתו שהמחיר על שירות ממשלתי, כמו הנפקת דרכון או רישיון, יהיה תלוי במקום שבו ניתן השירות, אך כך הדברים בענף המקוואות. קביעת המחיר במועצות השונות נעשית כמובן באופן שרירותי: אין כל קריטריונים לגביית כספים לא אחידה, וכאלה גם לא יכולים להיות, שהרי הגבייה כלל לא אמורה לכסות את הוצאות המועצה הדתית על מקוואות".
מיכל אחרק-ויין, החברה בצוות המחקר, הוסיפה: "אנו סבורים שאין להסתכל על כל בעיה רק באופן ספציפי, אלא יש להסתכל על הדברים כמכלול". לדבריה, "ממצאי המחקר מלמדים על בעיות מהותיות בניהול מחלקות המקוואות במועצות הדתיות, ועל חוסר היכולת של המשרד לשירותי דת לבצע פיקוח אפקטיבי. ייתכן כי יש צורך ברפורמה כוללת בתחום".
מנכ"לית "המכון לאסטרטגיה ציונית", מירי שלם, הגדירה כ"שערורייה" את המחירים הגבוהים הנגבים דווקא באזורי פריפריה, שבהם שיעור גבוה-יחסית של נשים מסורתיות המקפידות על טבילה במקווה. "נראה שמשרד הדתות יודע שהוא יכול לנקוב במחיר גבוה מאחר שהנשים שם תבואנה לטבול בכל מקרה", אמרה. לדבריה, ייתכן שמדובר ב'מס' מכוון רווחיות למקומות מרובי טובלות ובהנחה' לצורך עידוד טבילה למקומות שבהם מסםרם מועט.
המשרד לשירותי דת: הנחיות אחידות ושילוט
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה כי "המשרד הוציא הנחיות בנוגע לסכום
אחיד עבור הטבילה. המשרד מודע לדיפרנצציה בין המועצות הדתיות, ועל כן הוציא הנחיה, ויוציא נוספת כדי למנוע זאת. בשנה הבאה ישולטו המקוואות על ידי המשרד, כך שהנהלים והמחירים יוצגו באופן ברור".
בנוגע לגבייה מכלות, אומרים במשרד כי "ברוב המקוואות שבדקנו, כלה לא משלמת בשנה הראשונה. כל שיימצא מקרה כזה או אחר של אי עמידה בנהלים, נשמח לקבל את המידע".
באשר לתוכנת Waze, "מדובר ביוזמה חדשה ומתקדמת", נמסר בתגובה. "מאחר ומדובר בהיקף גדול של מקוואות, והפריסה ארצית - הדבר דורש עדכונים מעת לעת. רוב-רובם של המקוואות בהחלט נמצאים ומעודכנים בתוכנה, כולל מקוואות שנמצאים בנקודת ציון ולא ברחוב, ונדרש בהם עדכון ידני בשטח שבאופן טבעי טרם הסתיים".
לפנייה לכתב/ת 
