אין מבוגרים בהיי-טק? מיזמים של בני 45+
למעלה מ-500 יזמים ויזמיות הגישו מועמדות לתחרות הסטארטאפים של קרן מיארז' המיועדת לבני 45 ומעלה. רגע לפני ההכרזה על הזוכה - שיקבל 100 אלף דולר בעבור ההמצאה - בחנו שלושה מהמיזמים שעלו לגמר
למרות התחושה של רבים לפיה לעובדים בגילאי 40 ומעלה אין כמעט סיכוי בהיי-טק - תחרות יזמים שמגיעה לסופה בתחילת השבוע הבא מוכיחה אחרת. לתחרות ניגשו מאות יזמים ויזמיות בני 45 ומעלה מעולם הביומד וההיי-טק, כאשר המיזם הזוכה עתיד לקבל 100 אלף דולר וסיוע בחיבור עם בכירים בענף ההיי-טק והיזמות בארץ ובארה"ב.
- לכתבות נוספות בערוץ קריירה
התחרות מתקיימת זו השנה השנייה על ידי קרן מיארז' (Merage) של המיליארדר והפילנטרופ האמריקאי פול מיראז', הפועלת בתחומי הכשרת יזמים, מנהלים ואנשי עסקים ישראלים בנוגע להתנהלות נכונה בעולם העסקי האמריקאי. בסך הכל נרשמו כ-500 יזמים, מתוכם 7 העפילו לשלב הגמר שייערך בתחילת השבוע הבא.
ההכרזה על הזוכה תיערך ביום ראשון (17.5) בשעות הצהריים במלון דן פנורמה, באירוע פתוח לציבור הרחב. רגע לפני - בחנו מקרוב שלושה מבין המיזמים המקוריים:
מערכת לשמיעת מוזיקה לחרשים
אחד מהמיזמים שהעפילו לשלב הגמר הוא מערכת שמע ניידת להעברת תחושת מוסיקה וקול לחרשים על ידי ויברציות. המוצר פותח על ידי שי שוורצברג (56) מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים עם התמחות באקוסטיקה, עיבוד איתות וראייה ממוחשבת, ביחד עם ביתו, מור.
העבודה על המיזם התחילה במסגרת פרויקט גמר של מור במסגרת החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה בירושלים, בו נדרשה לעצב מוצר לשימושם של החירשים. היא הגיעה עם המידע שאספה לאביה וביחד עם פיתחו את Alto - מערכת ארגונומית ניידת המאפשרת לאנשים חירשים וכבדי שמיעה להרגיש ולחוש את צלילי המוסיקה על ידי ויברציות מתואמות.
המוצר מתרגם גלי קול לוויברציות (רטט מותאם לתדירות), דרכן יכולים חירשים וכבדי שמיעה לחשוב סאונד ומוזיקה. היא מורכבת משתי יחידות, שמקבלות את אות השמע דרך ממשק Bluetooth. בליבה של כל אחת מהיחידות קיים מכלול אלקטרוני המפקח על הממשקים ופעילות המנגנון.
אפליקציה להפסקת גמגום
ד"ר יאיר שפירא (45) הגיש לתחרות ביחד עם שני שותפים מיזם שנועד לסייע בטיפול בגמגום. שפירא, בעל דוקטורט להנדסה ביו-רפואית מהטכניון, נדרש לנושא ממקום אישי - כהורה לילד מגמגם כבן 17. לאחר שחקר את הנושא, גילה כי אף שניתן להתגבר על גמגום בפגישות קלינאי תקשורת - אבל עולה כי רוב המטופלים ממשיכים לגמגם ביומיום בשל חוסר המודעות מצידם לגמגום.
שפירא חבר לד"ר יואב מידן, מומחה לעיבוד אותות דיבור, ולד"ר עופר אמיר, קלינאי בכיר וראש החוג להפרעות בתקשורת. יחד הם הקימו את חברת ניניספיץ' (NiNiSpeech) ופיתחו אפליקציה ייחודית שיודעת לזהות גמגום של המשתמש ומספקת לו פידבק לגבי איכות הדיבור.
החיווי מתקבל בצמיד רוטט, הגורם לעצירת הגמגום ולהמשך דיבור שוטף. בנוסף מתקבל גם חיווי במסך המכשיר בצורה גרפית: באמצעות קווים, כמשחק של נסיעה במכונית, ואפילו כקהל מאוייר, המגיב בהרמת הראש והורדתו לאיכות הדיבור. שפירא מסביר, כי ברגע שלגמגם יש יכולת ניטור 24 שעות 7 ימים בשבוע - חל שיפור מהיר במצבו. מכיוון שהאפליקציה מחוברת לשרות ענן - גם המטפל יכול לעקוב אחר המטופל ולראות אם קיימת מגמת שיפור.
משקפיים לניוון בראייה
מיזם נוסף, בשם majicsight, הוקם לפני כחצי שנה על ידי שלושה שותפים: פרופסור משה בן דוד (60) האחראי על פיתוח עסקי (לשעבר סמנכ"ל הדרכה באמדוקס), פרופסור מיכאל בלקין (70) יועץ לתחום הרפואי ומדעי וד"ר ארתור רבנר (40), שאחראי על פיתוח המוצר ובהכשרתו הוא מהנדס אלקטרוניקה פיזיקלית.
המוצר אותו פיתחו הוא למעשה במשקפיים שנועדו לסייע למקרים של מחלות כמו ניוון רשתי או סוכרת, שגורמות לכך שבמרכז הראייה יש כתם שחור ומרכז הראייה חסום הלכה למעשה. הפיתוח מגדיל למעשה את האובייקט והמשתמש יכול לראות את התמונה טוב יותר, כי המוח משלים את החלק החסר.
ישי אייזיק, מנהל הקרן, סיפר כי ההיענות לתחרות השנה היתה מרשימה, לא רק בהיקפי ההצעות אלא גם במגוון התחומים. "לאחר שעברנו על מאות ההצעות אין לנו כל ספק כי רוח היזמות הישראלית קיימת ובועטת גם בגילאי 45 ומעלה", אמר.
"במסגרת הפגישות שקיימנו עם היזמים השונים בשלבים השונים של התחרות, הבנו כי המכנה המשותף של האוכלוסייה הזאת הוא הרצון העז להמשיך ולהוכיח שהם רלוונטיים. חלקם לוקח את זה למקום של הובלת יזמות אבל מרביתם מתייחסים לזה כאסמכתא לרלוונטיות של הכישורים והניסיון שלהם למעגל העבודה התובעני.
לפנייה לכתב/ת 
