שתף קטע נבחר
 

מוצץ אנושי: מה עושים כשהתינוק לא יורד מהציצי?

אם הדרך היחידה של התינוק להירגע היא רק על ידי הנקה, ואת מרגישה שאין לו אפשרות להיפרד ממך אפילו לכמה דקות, הגיע הזמן לשינוי המצב. קבלי טיפים שיעזרו לך לזהות מתי הוא באמת רעב ואיזה פתרונות נוספים יש לרוגע ושלווה

ביום, בלילה ובכל רגע נתון: אם את מרגישה שהתינוק שלך במהלך היום מחובר לפטמה ויונק כל הזמן, ואי אפשר להשאיר אותו אפילו לעשר דקות בלעדייך כי הוא ישר בוכה ומחפש את הציצי, כדאי לחשוב איך לשנות את המצב.

 

טורים נוספים של לריסה גינת:

רוצים שהוא יישן כל הלילה? תורידו לו את החיתול

כך תעשו את זה נכון: לגדל תינוק בלי חיתולים

השיטה שתחסוך לכם כסף: לגדל תינוק בלי חיתול

  

פעולת המציצה, גורמת להפרשה של אנדרופינים, חומרים מרגיעים, ולכן מרגיעים במצבים של תחושת חוסר בטחון, עוזרים להרדמה ולהרגעה כללית. מציצה של פטמה, בין היתר, מגרה את קולטני החלב ומגבירה את ייצור החלב בפטמה. חלב אם, גם הוא מכיל חומרים מרגיעים במצבים של חוסר בטחון, חולשה, מחלה וגם הם מאוד עוזרים להרדמה ולהרגעה כללית.

 

קוביית סוכר וכפית כסף

המוצץ הראשון הומצא באנגליה בשנת 1680 והוא היה למעשה קלח תירס שאחד התינוקות בחווה מצא, מצץ אותו, נרגע ונרדם. במאות ה-17-19 באירופה, נתנו לתינוקות צורות שונות של אלמוגים, שנהב, פנינים, עצמות ואפילו כסף או כפיות כסף להקלה על כאבי בקיעת שיניים והרגעה, וקוביית סוכר עטופה בבד לח במעמדות נמוכים יותר, כשהמטרה הייתה לאפשר לתינוקות להרגע.

 

רק בשנת 1900 קבוצה של חוקרים פיתחו את מוצץ הגומי בצורה של פטמה, כדי שהתינוק יוכל להתחבר אליו ביתר קלות כי זה מדמה באופן מדוייק יותר את הפטמה הטבעית. מאז כל חברת מוצצים או בקבוקים מפתחת טכנולוגיות מפותחות יותר ויותר, כדי לדמות ולחקות באופן מדוייק יותר את הפטמה האנושית של האם.

 

אז לשם הבהרה, אנחנו לא מוצץ ואף פעם לא נהיה מוצץ - המוצץ מדמה ומחקה אותנו ולא להיפך. הנקה מיועדת לרעב של התינוק, חיבוק, נחמה ועזרה בהרדמה אבל לא כמוצץ.

 

 (צילום: sutterstock) (צילום: sutterstock)
(צילום: sutterstock)

מה בכל זאת לעשות אם התינוק מבקש להיות כל הזמן על הציצי?

 

1. סימני רעב: אם קודמים לכך סימני רעב, ייתכן שהתינוק חווה קפיצת התפתחות וגדילה והוא אכן רעב יותר. הגוף של התינוק לא משקר ואם הוא מראה סימני רעב - הוא באמת רעב. סימני רעב מוגברים עשויים להיות: הכנסה אינטנסיבית של ידיים לפה, אגרופים קפוצים, ריור מתמשך, אי נוחות כללית. חשוב מאוד, במצב הזה לנסות לזהות גם סימני שובע של התינוק במהלך ההנקה, בכל הנקה. סימני שובע עשויים להיות: גוף רפוי, אצבעות פרוסות. אם אין סימני שובע במהלך ההנקה, תשקלו את סעיף 2.

 

2. כמות החלב: אם סימני הרעב והצורך לינוק מתמשכים לתקופה ארוכה, ואין סימני שובע במהלך ההנקה, ייתכן שהתינוק לא יונק כמות מספקת של חלב בכל הנקה וכדאי לבדוק את אפקטיביות ההנקה. אם היא לא אפקטיבית, כמו במצבים של לשון או שפה קשורה, התינוק ישבע רק לפרקי זמן קצרים ויבקש לינוק לעיתים מאוד תכופות.

 

3. עייפות: אם התינוק מצליח להרדם אך ורק בהנקה או במציצה של הפטמה ואתם מזהים סימני שובע במהלך ההנקה, ייתכן כי הוא מגיע לשלב של עייפות קריטית שבה הוא יזדקק למקסימום עזרה שתהיה ברשותו בשביל להרדם – הנקה.

 

חשוב מאוד לזהות את סימני העייפות המוקדמים שלו ולנסות להרדים אותו באווירה שלווה ורגועה בנענוע, ליטוף והרגעה. ניתן לעשות זאת גם מגילאי שבוע, שבועיים וכך לאפשר תהליך למידה של הרדמות רגועה ונינוחה.

 

סימני עייפות מוקדמים עשויים להיות: תזוזת ראש מצד לצד, חוסר יכולת למקד מבט, בהיות מתמשכות. אם התינוק שלכם מגיע לשלב של עייפות קריטית: בכי, קולות גבוהים, היפראקטיביות, בכי – צחוק משולב, חשוב להבין כי בשלב הזה התינוק יזקק לכל עזרה אפשרית בשביל להרדם וחלב אם מאוד יעזור להרגיע אותו ברגעים האלה. אין תהליכי למידה בשלב הזה של העייפות.

 

4. הצורך להתפנות: הרבה פעמים תינוקות מבקשים לינוק או למצוץ בשביל להתפנות. מערכות השרירים הטבעתיות בגוף שלנו קשורות זו בזו, כך שבשביל להתפנות תינוקות קטנטנים ינסו להפעיל את שרירי הפה והשפתיים. מצב זה לא יראה כמו סימני רעב אלא כמו סימנים לצורך להתפנות: כגון, תנועות דג עם השפתיים, ליקוק שפתיים, תזוזות עם האגן, מתיחות רגליים.

 

אם מזהים את הסימנים בזמן, אפשר להחזיק את התינוק במנח כריעה: כשהגב שלו צמוד לבית החזה שלכם והרגליים שלו מכופפות כלפי הבטן. הוא יצליח להתפנות הרבה יותר בקלות, גם ללא היניקה.

 

אם רוצים ללמד את התינוק לקחת מוצץ:

 

  • לא כל מבנה לסת של תינוק מתאים לכל מוצץ, לכן חשוב לבדוק ולנסות מגוון מוצצים. יש תינוקות אשר בהתחלה לא מצליחים לקחת מוצץ כי מבנה הלסת שלהם לא מתאים ורק כשיגדלו קצת, מבנה הלסת יסתדר ללקיחת מוצץ. ייתכן כי מבנה הלסת של התינוק יסתדר רק בגיל שבו המוצץ כבר לא יהיה רלוונטי.

 

  •  מאוד חשוב בהתחלה לתת לו לשחק עם המוצץ ולהתרגל אליו בזמנים שהוא שליו ורגוע, ולא כשרעב או עייף בצורה אקוטית. כשרואים שהוא כבר מתעסק עם המוצץ באופן נינוח בזמנים האלה, ניתן להציע אותו גם במצבים שבהם מזהים סימני עייפות מוקדמים באוירה שקטה ורגועה כחלק מתהליך הרדמות עצמאית יותר.

 

  • כשאתם נותנים לו מוצץ, נסו לחכות את צליל המציצה והפעולה שעושים. תינוקות וילדים לומדים מחיקוי, הם ינסו לחקות אתכם וכך יבינו ביתר קלות את הפעולה.

 

  • אם התינוק שלכם מתגלה בסרבן מוצצים והוא לא מצליח לקחת מוצץ, תוכלו ללמד אותו להרגע גם בדרכים נוספות: חיבוק חם, מילול של פיסת בד רכה או בובה רכה, ליטוף היד או השיער וגם בהנקה.

 

הכותבת היא אמא של אביגיל (3.8) ונעמי (7 חודשים), בעלים ומפתחת של SmallTalk - לדבר עם תינוקות




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אולי הוא בכלל עייף ולא רעב?
צילום: shutterstock
מומלצים