כך הוועדים הביאו לפיטורי עובדי כיל
במשך שנים על גבי שנים סחטו ההסתדרות וועדי העובדים של מפעלי הקבוצה בדרום עוד ועוד הטבות ותנאים מפליגים. כעת, כשהמחירים בשוק העולמי יורדים - הגיע זמן התשלום. דעה
הסאגה סביב פיטורי 170 עובדים ממפעל תרכובות ברום ומפעלי ים המלח מקבוצת כיל בדרום, תשוב מחר לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, זאת לאחר שהמו"מ בין ההנהלה להסתדרות ולעובדים קרס. סאגה זו הגיעה לשיאה בהפגנה בדרום, בה המפגינים טענו כי המדינה נתנה יד לטייקונים ורוב כלי התקשורת התעקשו להציג את הדרום בתהליכי גסיסה ופירוק נכסים - זאת על אף כי שיעור האבטלה בדרום יורד בהדרגה בשנים האחרונות.
- "חוץ ממפעלי ים המלח - אין עבודות בדרום"
- ההסתדרות: כיל פוצצה את המשא ומתן
- שביתה בדרום: 25 מפעלים נסגרו בעשור
אם לא די בטרמינולוגיה המסוכנת, לפיה לבעלי מפעל אסור להתייעל ולפטר וכי המדינה "חייבת" להתערב בפיטורים האלו ו"לא לתת לכך יד" - הרי שכמו תמיד, הכותרות הסנסציוניות מיתגו מצד אחד את האנשים כמסכנים ומצד שני את המדינה כצד הרע והלא אנושי בסיפור. זאת כמובן, בניגוד לפעילים החברתיים למיניהם, שאוהבים לצעוק "צדק חברתי" בקול רם ולהתבלט.
שובתים עד שמקבלים
השכר הממוצע של 850 עובדי תרכובות ברום במפעל בנאות-חובב, עומד על 39,400 שקל בחודש - גבוה יותר מזה של עובדי הבנקים, ההיי-טק, הביטוח, חברת החשמל ומקורות - ויותר מפי 4 מהשכר הממוצע במשק.
משנת 2007 הועברו לוועד עובדי המפעל כרבע מיליארד שקל לפעילויות נופש, רווחה ופנאי, הכוללות שתי טיסות לחו"ל בשנה, ליעדים כגון ארה"ב, מקסיקו, וייטנאם, קוריאה, סרי לנקה ועוד. במהלך ארבע השנים האחרונות, שהו חברי ועד העובדים כ-300 ימים בחו"ל במצטבר.
תנאים ומשכורות אלו, הם פועל יוצא של ועד עובדים חזק, שסחט, שוב ושוב, את בעלי המפעלים, לצד לחץ תקשורתי מצד נבחרי ציבור פופוליסטיים וגיבוי של ההסתדרות. רוצים תוספת תשלום או חופשה מפנקת? אין שום בעיה - פשוט שובתים ודורשים, עד שמקבלים.
בשל ירידת מחירים ותחרות בשוק העולמי, הפסידה "תרכובות ברום" בשנת 2014 כ-160 מיליון שקלים ובשמונה השנים האחרונות הפסידה 1.5 מיליארד שקלים. הפסדים אלו, לצד הסכמי השכר וההטבות שכפו ההסתדרות וועד העובדים על המעסיק, מחייבת התייעלות למען שימור וחיזוק החברה ומועסקיה.
אירוע זה יש בו כדי ללמד על הסכנה הגדולה שטמונה בוועדי עובדים חזקים, שמתבלבלים וחושבים שהעסק שייך להם. שכן על מתנות צריך לשלם בסופו של דבר - וכעת הגיע זמן התשלום, בדמות פיטורים והתייעלות.
על-פי המתווה שהתגבש באשר לפיטורים, הציעה הנהלת כיל לעובדים המפוטרים מענק חודשי קבוע של 15 אלף שקל בממוצע - גם אחרי שיסיימו את עבודתם ועד גיל 67, ולעובדים מתחת לגיל 55, יינתנו פיצויי פיטורים של 200% בגובה מאות אלפי שקלים.
לאור תנאי פרישה אלו ולאור משכורות העתק של אותם עובדי מפעלים, סיסמאותיהם של בוז'י, יחימוביץ' וחבריהם לאופוזיציה, שכעת רוכבים על הגל שהם בעצמם יצרו, לא יכלו להיראות אומללות ומגוחכות יותר. הדבר הטוב ביותר שהם יוכלו לעשות למען יתר תושבי הדרום - ועל מנת ללמוד ממקרה עגום זה - הוא פשוט לא להתערב להבא בניהול עסקיהם של אנשים אחרים. צעד שעלול להוציאם מאיזון כלכלי ולהביא לצורך בהתייעלות.
הכותב הנו חבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה"
לפנייה לכתב/ת 
