ספרים שוברי חומות: אירופה על הסכין

ההיסטוריה האירופית הוכיחה שחומות שנבנות בלבם של אנשים, עלולות להוליד סופה של שנאה ואלימות. כדיפלומט במשרד החוץ, ההתמודדות עם חומות שנבנו בלבם של אנשים מלווה אותי תמיד. כשפתחתי לראשונה את נציגות ישראל בקטאר ב-1996, כל פגישה עם אזרחים קטארים החלה בניסיון לסדוק את חומות החשדנות כלפי ישראל - חומות שנבנו במשך עשרות שנים של חינוך מגמתי.

• ספרותק'לה: כל מה שחדש בעולם הספרות
• ראיון עם סופר המתח פייר למטר
• דרור משעני וצרויה שלו: עכשיו באתר "עברית"
  

בשליחותי האחרונה כציר שגרירות ישראל בפריז, ובעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, נחשפתי במלוא העוצמה לחומות שנבנו בלבם של אנשים באירופה. המון מוסת, שניסה לנוע לעבר השגרירות הישראלית, וקרא "מוות לישראל". צעירים משולהבים שצעדו בשולי ההפגנה, החלו לחבל במכוניות, לזרוק כיסאות ולנפץ חלונות ראווה של חנויות. קשה היה להאמין שהדבר הזה יכול להתרחש בלבה של אחת הערים היפות והתרבותיות ביותר בעולם. אירועים אלו הניעו אותי לכתוב את הרומן: "לחלום מעבר לחומה".

"לבד בברלין". נס לאנושיות בלב הרוע

"העולם של אתמול", מאת סטפן צוויג

מתיאוריו של צוויג בספר עולה לנגד עיני הקורא, הניגוד הבלתי נתפס בין תפארתה של אירופה בראשית המאה ה-20 לבין אימת המלחמה. בפרק "זוהר וצללים מעל אירופה" מספר צוויג על ביקורו בראינוע קטן ופרובינציאלי, בעמק הלואר שבצרפת (עמק הידוע בארמונותיו המפוארים).

האולם היה גדוש באנשים פשוטים ותחילה הוקרנו "חדשות מהעולם": תחרות סירות באנגליה, מצעד צבאי בצרפת ורק במקום השלישי: "הקיסר וילהלם מבקר אצל הקיסר פרנץ יוזף בווינה".

אחריו נראה יורד לרציף וילהלם השני במדי גנרל אוסטרי, "שפמו זקור וגבוה". צוויג מספר כיצד עם הופעתו של הקיסר וילהלם "החלו באולם שריקות ורקיעות פראיות". "אנשי טור שלא ידעו על המדיניות והעולם אלא מה שנכתב בעיתוניהם, יצאו מדעתם לכמה שניות". צוויג מביע את חרדתו הרבה מהשפעת ההרעלה של "תעמולת השנאה שנוהלה שנים על שנים".

"רקוויאם גרמני", מאת עמוס אילון

בספרו מספר אילון על השפעתם של הוגי דעות, מדענים, משוררים ומוזיקאים יהודים, כמשה מנדלסון, היינריך היינה, זיגמונד פרויד ואלברט איינשטיין, על עיצובה של אירופה המודרנית. רוח התקופה של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, מוארת בתיאור פריחתם של הסלונים הספרותיים שיזמו נשים יהודיות בבתיהן המפוארים בברלין.

אילון מציין ש"הסלונים הברלינאים החדשים קישרו לתקופה קצרה את המאבק למען אמנציפציה של היהודים למאבקן של הנשים לשוויון זכויות". הסלונים של הנשים היהודיות הפכו למקום של הגות, ספרות ודיון פתוח (שעמד בניגוד ל"אווירה הנוקשה של חיי החברה הפרוסיים").

"רקוויאם גרמני". פריחה של נשים יהודיות בסלון ביתן

היו, עם זאת, סימנים שיכלו להעיד על מידת הפתיחות של החברה כלפי אותן נשים יהודיות. עמוס אילון מציין בספרו את הלחצים החברתיים שהביאו לכך ש"מבין שמונה-עשרה המארחות המפורסמות ביותר בסלונים של ברלין, שבע עשרה המירו את דתן בסופו של דבר".

הוא מדגיש גם את ההתנגדות הרבה לאמנציפציה של היהודים ואת העלייה במקביל של האנטישמיות. מסמך מצמרר במיוחד, אותן מזכיר אילון, פורסם ב-1803 בחתימתו של משפטן ברלינאי מכובד שכינה את היהודים "גזע" וכתב עליהם: "מדוע לסבול בקרבנו בני אדם שהם תמהיל כל הרעות והכשלים הקיימים באנושות ואשר מתרבים כמו ארבה?".

"אנשים טובים", מאת ניר ברעם

באופן מרתק טווה ניר ברעם את גורלם של האנשים תחת מכבש האירועים ההיסטוריים, ערב מלחמת העולם השנייה. תומס, הנוסק במהירות לתפקיד בכיר בסניף הגרמני של חברת חקר שווקים אמריקנית, מתכנן "שעד סוף 1940 יהיו באירופה עשרה סניפים של "מילטון'".

"אנשים טובים". להסתגל לנורא מכל

אך באחד הערבים הוא יוצא ממשרדי החברה אל רחובותיה של ברלין, ורואה את חלונות הראווה המנופצים של החנויות שבבעלות יהודים. מסביב מעלים אנשים באש חנויות ובתי כנסת, צועקים סיסמאות בגנות היהודים ובוזזים מכל הבא ליד. אך תומס כועס על אותם צעירים "במדים חומים ולפידים בידיהם", בעיקר מכיוון שהם עסוקים בהרס במקום לתרום "משהו לכלכלה הגרמנית".

כאשר הוא נתקל בבן גילו, שהצטרף לס"ס, נאחז תומס בהלה ונושא דברים בשבחי "הפיהרר". לאורכו של הספר, אף כאשר הוא מעמיד את יכולתו המקצועית לשירות המשטר הנאצי, מתואר תומס כמי שנגרר אחרי המאורעות. הוא מסתגל אף לנורא מכל, שחוללו הנאצים ליהודי אירופה, כדי להמשיך לקדם את רעיונותיו האישיים. החומות שהוא בונה, מונעות ממנו לראות את הזוועה שמסביב.

"לבד בברלין", מאת הנס פאלאדה

פאלאדה מביא את סיפורם של אלו, הבודדים, שכן ניסו להתנגד לחומות החושך שקמו מסביב.

בכישרונו הרב הוא מצייר תמונה של אומץ הלב העז שנדרש כדי לקום אל מול המשטר הנאצי, ולו בצעדים קטנים ביותר כמו כתיבת "גלויות דואר עם הטפות נגד הפיהרר והמפלגה, נגד המלחמה, כדי להאיר את עיני האנשים".

ניסיונם של בני הזוג קוונגל להביא לשינוי נראה חסר סיכוי, אך דווקא בשל כך, דמותם הינה נס לאנושיות ולאהבה בלב הרוע המוחלט.

"נשיכה צרפתית", מאת דניאל בן סימון

הספר עוסק באירועים הקרובים יותר לימינו אלה. בן סימון מטיב לתאר את גל השנאה והאלימות שהופנה כלפי יהודי צרפת בשנות האלפיים.

אירוע מכונן, שהביא ל"תהום שנפערה בין הקהילה היהודית למוסלמית", היה חטיפתו ורציחתו ב-2006 של אילן חלימי, צעיר יהודי שהתגורר בפרבר ליד פריז, שבו מתגוררים מהגרים רבים. הרצח זעזע עמוקות את יהודי צרפת. דניאל בן סימון מציין בספרו ש"באופן רשמי, זה היה הרצח הראשון של יהודי על אדמת צרפת מאז גל המהומות שהופנה כנגד היהודים באוקטובר 2000".

למרבה הצער, מאז שהספר יצא לאור, ב-2007, גל זה המשיך והתגבר. ב- 2012, בבית הספר "אוצר התורה" בטולוז, טרוריסט אסלאמי רצח בדם קר מורה יהודי ושלושה ילדים קטנים. בשנה האחרונה אירעו שלושה פיגועים רצחניים נוספים נגד היהודים באירופה - בבריסל, בפריז ובקופנהגן. גודלו של האתגר, הנובע ממצבם של בני הדור השני להגירה בצרפת ומהחומה שנפערה בין יהודים ומוסלמים, עולה באופן ברור מספרו של בן סימון.