השולחן לבש לבן: עיצוב שכל אחד יכול
ביקשנו מאלישבע גליקסברג, ה"מרתה סטיוארט" של העולם החרדי, לעצב לנו ארבעה שולחנות חג - אבל עם מגבלה: על בסיס מפה לבנה ופשוטה שיש בכל בית, ונגישות גם לבעלי שתי ידיים שמאליות. קיבלנו שולחן לחג השבועות, חג מתן תורה, חג הביכורים - וחג הקציר. עכשיו תורכם
חג השבועות בסגול ואלגנטי
"כל מה ששוזפות עיניכם בקונדיטוריות בוטיק ובאולמות שעצבו אנשי מקצוע - ניתן לעשות בבית, בלי להיכנס להפקות מוגזמות", מעדכנת גליקסברג מעצבת, סטייליסטית ובעלת "סטייל אקדמי". לכבוד שבועות היא גייסה את השף קונדיטור חני פיין למשימה, וגם אם אתם לא יכולים להתענג על הטעם – תנו לעיניים לזלול.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
גליקסברג אומרת שהסוד לשולחן מרשים טמון בשלושה רכיבים: צבע, אלמנטים וקומפוזיציה. "קודם כל הצבע: הוא עוזר לנו להתמקד במה שאנחנו רוצים להעביר. הסגול שבו בחרתי הוא צבע מאוד אלגנטי, ומשדרג את השולחן באמצעות ראנר פשוט וזול".
"כל הפרטים - הכלים והאקססוריז - מושכרים (אני השתמשתי בשירותי 'כלי שרת'). אין צורך להחזיק מלאי של דברים שלא ממש משתמשים בהם. אפשר מדי פעם לשכור באופן קנדלברות, אפשר לשכור סטים של כלים, ואפילו ריהוט למי שרוצה 'כמו באולם'. שוכרים ומחזירים לחברה בלי לשטוף אחר כך כלים, ובלי הוצאות מוגזמות".
"למרכז השולחן, לקחתי כדורי קלקר פשוטים שאפשר למצוא בחנויות יצירה, הזמנתי 'בוקה' פשוט מחנות פרחים, השארתי רק את התפרחת - וחיברתי אותה לכדור עם סיכות. בסוף לקחתי סחלב, והשתמשתי בתפרחת אחת בלבד על הכדור. אין סיבה לבזבז כסף על פרחים יקרים".
"על השולחן העמדתי צלחות שקופות, כדי שיאזנו את הצבעים הדומיננטיים - וישדרו קלילות. גם בעיצוב האוכל לא חייבים להשתגע", מזהירה גליקסברג. "אפשר להשתמש בענבים סגולים, או לקחת כל קינוח חלבי ולהוסיף לו ריבת אוכמניות למעלה".
חג הקציר: זרעי קיץ
חודש סיוון וחג השבועות בפרט מבשרים את בוא הקיץ – ואת חג הקציר מייצגים צבעי הצהוב והפריחה הקיצית הרעננה שעל השולחן: "בוקה" פשוט של פרחים מלאכותיים, שאפשר למצוא בכל חנות "הכל בדולר".
"לקחתי את הבוקטים הממש לא מרשימים האלה. פירקתי אותם ופיזרתי את הפריחות על ספוג מלבני. מאחר וגם רציתי לחסוך בפרחים, וגם בכלי מאורך שהוא יקר, ולא נמצא בכל בית - עטפתי את הספוג בראנר, אותו ראנר ששמתי אחר כך על השולחן. התוצאה - יוקרתית בלי להיות יקרה".
"חשוב מאוד לשים לב למינונים. צבע דומיננטי לא יכול להיות יותר מ 30% גג 40% מהשולחן. הכי טוב זה לשמור 60% בצבע ניטרלי, במקרה שלנו לבן. 30% בצהוב שהוא צבע קיצי ופותח תיאבון, ואז לאזן עם 10% רעננות ירוקה".
"קיפול המפיות הוא בצורת כיס - מאוד פשוט, מאוד אלגנטי. אפשר להשתמש בקיפול הזה להחביא הפתעות לסועד: אימרה נחמדה, או מתכון. את הצלחות המרשימות בצורת הטיפה, שוב, אפשר להשכיר, ובמקרה הזה אפשר גם לרכוש בצורה בודדת ובתקציב שפוי. היום חנויות הכלים הבינו שאי אפשר 'לחתן' אותנו עם סטים. צריך להתייחס לצלחת כמו לבד קנבס ריק, שעליו ממקמים אלמנטים מעניינים בצבעי השולחן".
חג מתן תורה: חג המים
התורה נמשלה למים - והשולחן הטורקיז הוא, לדברי גליקסברג, מתכון מנצח לאווירה טובה בטמפרטורות גבוהות: "בכל מדינות הים התיכון הצבע השולט הוא לבן, עם נגיעות של ירוק וטורקיז. אלה גוונים מרגיעים ומקררים, באזור שבו לא תמיד יש מזגן, כמו מרפסת או גינה. אלה גם צבעים מאוד יהודיים וישראלים".
"השתמשתי בראנר מפלסטיק, רחיץ ונוח לאירוח - בלי נקיפות מצפון לאורחים או לילדים. מאחר והוא קצר משתכננתי, מיקמתי שני ראנרים במקביל. השתמשתי בנגיעות קטנות של שחור כדי לתחם ולאזן, עם פמוטים וקופסאות הפתעה חמודות בצורת ספר שלקחתי מ'הילולה', ופיזרתי על השולחן פרפרים לתחושת קלילות וחופש".
"אלמנט נוסף שבולט בשולחן הוא כלובים עם יונים. כלובים הפכו מאוד דקורטיביים בתקופה האחרונה. אנשים מניחים אותם סתם על המזנון לנוי, וכאן הם מקבלים שימוש נוסף כאלמנט דקורטיבי. חשוב מאוד לא להגזים עם כלובים גדולים, אלא ללכת על קטנים. במקום יונים, אפשר לשלב פירות, קינוחים, או כל אלמנט אחר".
"בכוונה תחילה שיחקנו עם הטריטוריה של הסועדים, ולא הושבנו אותם בצורה פורמאלית אחד מול השני, על מנת ליצור אווירה לא פורמאלית ונינוחה".
חג הביכורים: הכפר המינימליסטי
סלינו על כתפינו – וגם אנחנו הבאנו ביכורים, אבל בקלי "קיטש של יוטה, חמניות, וכל המוכר והלעוס. המטרה – מינימליזם מעוצב".
"זהו למעשה מזנון להגשה עצמית שמתאים להתכנסות לא פורמאלית, אירוע מינגלינג. הוא מחולק בצורה מאוד פרקטית לצד מלוח - פיקנטי, וצד מתוק - קינוחים ושתייה. האלמנט המרכזי הוא זרדים שאפשר לאסוף מכל גינה. אני שילבתי אותם עם מה שחנויות הפרחים יכנו 'פרחי מילוי': פרחים לבנים קטנטנים וזולים שדוחפים בזרים כדי לייצר נפח ולהוזיל עלויות".
"את גזרי העץ תקעתי על ספוגים שאותם הנחתי בסלסילות משובצות שהיו לי בבית. בניגוד למה שחושבים, אין לי מחסן אביזרים, והרעיון הוא ללמוד לעשות 'שינוי יעוד' נקודתי לפרטים שיש לנו. את הגבהים במזנון עשיתי בעזרת כוסות שעליהן מונחת פלטת זכוכית. אבל כל מגש, או צלחות ביתיות שתעמידו אותן על כוסות - יעשו את העבודה. אפשר גם למלא את הכוסות האלו במים ולהוסיף פרח בודד, ויצרתם מראה מרשים".
"כאמור, גם מי שהוא לא בדיוק שף יכול לעצב כוסות קינוח יפות עם שכבות של ביסקוויטים מפוררים, כדורי גלידה ופירות יפים. אפשר לקנות טארטלטים מוכנים ולמלא. אני בעד נוחות. אפשר ליצור משהו מאוד טעים ומאוד יפה, בלי להיות שפים".
"הכי חשוב לזכור, כי העיצוב הוא 30% מהאירוח. מצד אחד, חבל להשקיע
באוכל מבלי לפנות מקום לאסתטיקה של ההגשה. מצד שני, זה לא יהיה המרכז - לא במחיר ולא בזמן ההשקעה. הפרופורציות חשובות".
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- מחאה: השרות צונזרו מתמונת הממשלה
- סבא שלו היה רב, סבא שלו היה כומר
- לשיר אותו בכאב: זמר המחאה הדתי הראשון
