תנו גז - בינתיים אנחנו מפסידים

עוד טורים של פרופ' עדי וולפסון:

מה אכפת לי מההתחממות הגלובלית?

האתגרים של השר החדש להגנת הסביבה

לא רק בחיפה, זיהום האוויר קשור לכולנו

מה קורה באוויר של חיפה והקריות?

האינטרסים של כלל מחזיקי העניין במשק הגז הטבעי בישראל סבוכים. לתוך כל אלה נוספו גם מאבקים פוליטיים ואזרחיים, וסוגיות של הון-שלטון. במהלך השנים האחרונות הוקמו ועדות שונות, החל בוועדת ששינסקי הראשונה, שדנה בגובה המס והתמלוגים של החברות, דרך ועדת צמח, שדנה במדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי ובהיקף יצוא הגז לחו"ל, ועד לוועדות השונות שדנו בשאלת המונופול או הדואפול של חברת דלק ונובל אנרג'י בשוק הגז המקומי.

אם נוסיף לכך את הקלחת הפוליטית עם הודעתו של שר האוצר החדש שימשוך את ידיו מהנושא, בכדי לא לעמוד בניגוד עניינים, ואת התפטרותו של הממונה על ההגבלים העסקיים נוכח המתווה המתגבש לניהול משק הגז בישראל, המצב רק מסתבך. אבל מבלי להיכנס לוויכוחים ולתהות על פשרן של מילים מפוצצות כגון יתירות אנרגטית ועצמאות אנרגטית, חשוב לדעת מה אנחנו מפסידים בינתיים.

מגזר החשמל

אחד השימושים המרכזיים בגז טבעי הוא כחומר בערה בתחנות כוח לייצור חשמל. בימים אלה תמהיל הדלקים בתחנות הכוח של חברת חשמל מבוסס על כ-50% גז טבעי והיתר פחם וסולר או מזוט, אך הפוטנציאל בעתיד צפוי לגדול עד כ-70-80%.

יתרונותיו של הגז כדלק לייצור חשמל רבים. תכולת האנרגיה שלו כפולה מזו של פחם וכ-15% יותר מזו של סולר או מזוט. השימוש בגז טבעי ליצור חשמל גם יעיל יותר, ומאפשר ניצולת של כ-80% לעומת כ-40% בתחנת כוח מבוססת על פחם או מזוט. בנוסף, הגז הטבעי הוא גם דלק נקי יותר, ושרפה שלו מובילה להפחתה של כ-70-90% בפליטה של מזהמי האוויר כגון תחמוצות גופרית וחנקן וחלקיקים נשימים. כמו כן, שימוש בגז טבעי פולט כ-40% פחות גזי חממה משרפת פחם ובין 25%-35% פחות משרפת דלק נוזלי.

תחנת הכוח בחדרה של חברת החשמל(צילום: ג'ורג' גינסברג)

המחיר של הגז הטבעי ליצור קילו-וואט-שעה (קוט"ש) נמוך בכ-50-80% מזה של הפחם והסולר. גם הקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי זולה יותר בכ-50% מזו המבוססת על פחם, והיא דורשת שטח קטן יותר ולא חייבת להיות צמודה לים. על פי נתוני משרד התשתיות, האנרגיה והמים, המעבר לשימוש בגז טבעי בין השנים 2012-2004 הוביל לחיסכון של 17 מיליארד שקל למשק.

לבסוף, הגז הטבעי יכול לשמש גם ליצור חשמל זול ונקי יותר בתחנות כוח פרטיות בתעשייה, להורדת מחירים ולהגברת התחרותיות. אך כאן המימוש רק בתחילת הדרך, וכיום רק כמה מפעלים גדולים ברחבי הארץ, כגון בתי הזיקוק בחיפה ומפעלי ים המלח, הוסבו לגז טבעי.

מגזר התחבורה

מגזר התחבורה בישראל צורך כ-40% מהאנרגיה הראשונית, אולם השימוש בגז טבעי דחוס כדלק לתחבורה בישראל טרם החל. גם כאן היתרונות הכלכליים והסביבתיים רבים, אך יש צורך להסב את כלי הרכב לשימוש זה ולפרוש תשתית אספקה מתאימה. הפוטנציאל בתחום מאוד רחב עד כדי החלפה של כ-50% מכלי הרכב בעשור הקרוב.

הגז הטבעי הוא גם אבן בניין לייצור מגוון מאוד רחב של דלקים נוזליים. אחד הדלקים הזולים וידידותיים יותר לסביבה בהקשר זה הוא המתנול, שמעורבב יחד עם בנזין ולא מצריך הסבה מיוחדת של המנוע או תשתית אספקה מיוחדת.

מגזר ביתי

לגז הטבעי יש גם לא מעט פוטנציאל לשימוש ביתי, בעיקר לבישול ולחימום. שימוש בגז טבעי במקום גז הבישול שמקורו בזיקוק הנפט הוא זול יותר, יעיל יותר ומזהם פחות. גם שימוש בגז טבעי במערכות חימום מרכזיות, במקום בגז בישול, בסולר או בחשמל, יהיה זול ונקי יותר.

מגזר התעשייה

לפיתוח משק הגז הטבעי צפויה גם השפעה משמעותית על התעשייה המקומית, ובעיקר על פיתוח של תעשייה כימית מבוססת גז טבעי. תעשייה שכזאת יכולה להניב מגוון רחב של מוצרים, שכיום מיובאים ארצה ומאוחסנים בכמויות גדולות, ויש לכך היבטים כלכלים וסביבתיים רבים, אך גם פוטנציאל להגדלת היצע ומגוון התעסוקה במשק.

פרט לייצור מתנול ודלקים נוזליים מגז טבעי, הגז הטבעי הוא מקור עיקרי לייצור מימן, שהוא המרכיב המרכזי בייצור האמוניה, המשמשת בתעשיית הדשנים וכגז קירור. ייצור מקומי של אמוניה מגז טבעי ייתר את הצורך באחסון אמוניה בכמויות גדולות ומסכנות, כפי שהוא קיים כיום במפרץ חיפה, ויאפשר גם לייצא אמוניה למדינות שכנות.

מגזר ההכנסות

שגשוג משק הגז הטבעי המקומי ויצוא של הגז הטבעי צפויים להכניס למדינה גם כסף רב ממיסים, היטלים ותמלוגים. אחד מההישגים של ועדת ששינסקי היה ההבטחה שהחברות שמפיקות את הגז הטבעי ישלמו למדינה ולאזרחיה תמלוגים על השימוש במחצב הלאומי.

 על פי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בשנת 2014 שילמו ספקיות הגז 718 מליון שקל תמלוגים, סכום שאמור לזנק בעשור לכ-3.3 מיליארד שקל בשנה.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון