מכסחי הכס 508: ערב לוהט במלחמה הקרה
סרסיי עדיין אומללה, אריה מתקדמת בחומר, טיריון ודאינריז סוף סוף מגלים כמה כיף להם (ולנו) ביחד - בסך הכל זה היה פרק נחמד ב"משחקי הכס". אה כן, ואז התחיל סרט הזומבים המטורף שהזכיר לנו מה כל כך טוב בסדרה הזו
בשבוע שעבר החליטה העונה החמישית של "משחקי הכס" לשלב סופסוף להילוך גבוה, לאחר פתיחה מנומנמת אפילו יחסית לעצמה, עם שני שיאים: כליאתה של סרסיי בהוראת הדרור העליון, ופגישתם המיוחלת של טיריון ודאינריז. בפרק המצויין ששודר אמש (ב'), קיבלנו המשך ראוי, גם אם לא מסקנה משמעותית כלשהי, לפתילי סיפור אלו, כמו גם הצצה למתרחש אצל האחיות סטארק. ולקינוח - פבלובה קפואה ובלתי נשכחת בטעם של מלחמה קרה.
הפרק נפתח בשיחה המשמעותית הראשונה בין קוטל יד המלך לאם הדרקונים, שרגילה להיות מוקפת מעריצים לחשניים ונתקלת לראשונה בעזות המצח הלאניסטרית. חייבים לתהות, האם טיריון עבר קורס של מאפ"י פעם? נראה שהוא חושב שטקטיקת ההעלבה הזו תעבוד גם הפעם, כשהוא תוהה אם דאני בכלל ראויה לייעוץ שלו. כשהיא מציבה לו מבחן ראשון, לייעץ לה בדבר הכלבלב חסר התקנה סר ג'ורה, הוא חושף על הדרך גם את הפיל המאוהב שעומד במרכז החדר. האם טיריון מעדיף את ג'ורה רחוק מהעין והלב של דאני כדי לפנות לעצמו מקום? כך או אחרת, ג'ורה יוצא לגלות שנייה, רגע לפני שהספיק להדביק את כולם בקשקשת ולהצטרף מחדש לגלדיאטורים של בורות הלחימה.
בצד השני של העולם, סרסיי עדיין כלואה. איזה כיף. מי שהידרדרה ברגע אחד ממלכה כל יכולה לאסירת כאפות, שוב מבטיחה לנזירה בלוז שהדבר האחרון שתראה יהיו פניה. היא קצת פחות קשוחה כשהיא נשארת לבד, בחושך, אחרי שהאיומים שלה לא עובדים (לראשונה בתולדותיה), לחשוב על מה שעשתה או לתכנן אלף מיתות נוראיות לדרור ושלוחיו. מה שיבוא קודם. אם סרסיי לא תישבר ולא תתוודה כדי לזכות בחסדי האם, מה קורה בעצם? ומה עם קצת עדכונים משפטיים בדבר התיקים של משפחת טיירל, אם אנחנו כבר בעניין?
בבראווס, אריה אינה מוכנה עדיין להפוך לאיש ללא פנים, אבל כן מוכנה, מתברר, להפוך למשרתת עבור האל מרובה הפנים. רוחצת גופות עגומה - אאוט, מוכרת צדפות קטנה - אין. האם לאנה דל סטארק מוכנה לרגל אחר המהמר המסתורי מהנמל, ולמה בעצם? לא בטוח, כפי שכבר בכלל לא ברור אם ג'אקן האגר רואה לנגד עיניו באמת את אריה ומטרותיה, או רק את האל הרב פרצופי היקר שלו.
בווינטרפל, סאנסה חבוטת התהפוכות שואלת את ריק מדוע בגד בה ולא ממש מקבלת תשובה. שניהם מסכימים לפחות שהגיע לת'יאון כל מה שהוא קיבל (לא בטוח שכולם יסכימו איתם בסעיף אחד קטן). האם לאחר שהבינה שבראן וריקון עדיין חיים תרחם סאנסה קצת יותר על ריק, שמפחד מרמזי בצדק, ועדיין איכשהו פולט מידע חשוב די בקלות שוב ושוב? בינתיים במועצת הבולטונים, הממזר לשעבר לא מוכן לתת לסטאניס להחליט מתי להפעיל את מכונת המלחמה, וכדי להכות חרישית כל מה שהוא צריך מאבא זה בורג, קפיץ, גליל נייר טואלט, ועשרים גברים טובים. בהצלחה עם זה, חמוד. בוא תתחיל בלאתר אחד.
במירין ממשיכים דאינריז וטיריון, שמתגלים באופן לא מפתיע כצמד החדש והמשובח ביותר בווסטרוז ואסוס גם יחד, בשיחת ההיכרות הזו שדומה עד מאוד לראיון עבודה, וסופסוף מזכירים את ואריז שנעלם כשנכנס ג'ורה לתמונה מוקדם יותר העונה. בסופו של מרכז ההערכה דאני שוכרת את שירותיו של טיריון, שמיד אומר לה שאולי עדיף להישאר באופוזיציה במירין. אבל לדאני, למרות כל ההוכחות הסותרות בעונות האחרונות, אין כוונה להשתקע במדבר לנצח. אם אצבעון מדבר על סולם, דאני רואה את משחקי הכס יותר כגלגל, ונשמח מאוד אם הרגע המובטח, בו היא תנסה לשבור אותו, יגיע כבר.
בצפון, גילי מטפלת בפצעיו של סאם מהשבוע שעבר, ואולי היתום חוזר על הנאום שלו שכבר שמענו כדי שסאם יוכל גם לחזור על הנאום שלו שכבר שמענו. צפונה משם, על סירה רעועה למראה, מגיע ג'ון ליעדו בניסיון לשכנע את הפראים לאחד כוחות מדרום לחומה, רגע לפני שהחורף מגיע. חבל שהוא לא בדק שוב בתחזית מה צפוי, לפני שיצא מהבית.
כשההנהגה המקומית אינה מקבלת אותם בברכה, ניכר כי טורמונד מתמודד עם דברים בצורה פראית למהדרין. בפגישה שהוא בכל זאת מארגן לו ולג'ון עם זקני השבטים, שחלקם ממש לא נראים קשישים, הוא מסביר להם מדוע אכפת לעורבים בכלל מגורלם. יחד עם טורמונד והאינטרס המשותף הברור ג'ון כמעט מצליח לשכנע עד שאחד מבני הת'ן מתערב, ורק מיעוט מקרב הפראיים נאות להצטרף למשלחת חזרה לטירת שחור.
ואז מתחילה סצנת הקרב הטובה ביותר כנראה בתולדות הסדרה עד כה. כן, יותר מהקרב על הבלאקווטר או טירת שחור.
בתור התחלה, צבא המתים החורפי הרבה יותר מהיר ועצבני מזה של המתים המהלכים בעצלתיים, גם אם הוא סובל מקטרקט. שנית, ענקים זה דבר מגניב ושימושי, בעיקר אם הם מהזן שאומר FUCK וחובב בייסבול זומבים. המת המהלך בו נלחם ג'ון, נראה גם לכם כמו טייווין לאניסטר? או שזו פשוט הבעת הפנים שלו, רגע לפני שפגש את חרב הפלדה הואלריאנית, שקצת הזכירה את זו של טיי מעל אסלה?
עוד באדיבות הקרב הראשון והמפואר הזה של המלחמה הקרה הבאה עלינו לכלותנו, הרגע הכי קריפי אי פעם בדמות הילדים הזומבים, וכמה רגעים נהדרים בחסות מלך הלילה, שליט המהלכים הלבנים, שראינו לאחרונה עושה בייביסיטינג לתינוק של קראסטר. זה שהוא בא עם כתר בילט אין, אומר שאין אצלם מאבקי ירושה?
השבוע קיבלנו מעין מנת טעימות משובחת של עיקריות בלבד (עוד שבוע בלי פוד ובריאן!), עם התקדמות או לפחות עדכון בחזיתות של אריה, סרסיי, סאנסה, וטיריון ודאני, שהסתכמה בסצנת הסיום משובחת. בין אקשן רועם לרגעי דממה מהפנטים המלאים לא פחות בהתרחשות, קיבלנו הצצה מקפיאת עורקים לאיך ייראה העולם כשהחורף וצבא המתים יגיעו.
אם בשבוע שעבר החלו דברים מהותיים לנוע, השבוע מציב הפרק השמיני - ככל כנראה הטוב ביותר לעונה החמישית עד כה - רף חדש לגמרי של אקשן אפי, מהסוג שמזכיר לנו מה באמת מבדיל בין "משחקי הכס" וכל דבר אחר על מסך הטלוויזיה כרגע.
