כינתה את השכן "ערבי" – ותפצה על לשון הרע

דיירת בבניין משותף בראשון לציון תשלם 15 אלף שקל לאחר שתלתה על לוח המודעות שלטים שבהם כינתה את אחד משכניה "ערבי, נבלה, צורר יהודים"

עו"ד אבי אפטקמןפורסם: 07.06.15 , 08:21

סכסוך שכנים ארוך שנים בבית משותף בראשל"צ הסתיים לאחרונה בבית משפט השלום בעיר: השופטת הלית סליש קבעה כי שלטים שנתלו בלוח המודעות של הבניין, וכללו כינויים כגון "ערבי" ו"מחבלים" כלפי בני זוג המתגוררים במקום, מהווים לשון הרע. בשל כך תיאלץ השכנה שתלתה את השלטים לשלם 15 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית הפרשה כשבני הזוג הבחינו כי בלוח המודעות של הבניין פורסמו במועדים שונים ארבע מודעות לגביהם, שבהן הם כונו "מחבלים" ו"גנבים" המנסים להשתלט על רכוש משותף. בנוסף, באחת המודעות כונה הבעל "נבלה", "ערבי" ו"צורר יהודים" שמנסה להרוס את איכות החיים בבניין.

תביעה

לשון הרע: סיפרה למשטרה שנאנסה ע"י מאהב

עו"ד חגי אורגד

אישה ניהלה רומן מחוץ לנישואים עד שהמאהב גילה על כך לבעלה ולאביה. בתגובה היא הגישה נגדו תלונה במשטרה והסתבכה בתביעת לשון הרע

לשון הרע: סיפרה למשטרה שנאנסה ע"י מאהב

הזוג, שהיה בסכסוך ארוך שנים עם אחת הדיירות, סבר כי היא זו שעמדה מאחורי הפרסומים, ולכן עתר לבית משפט כדי שיחייב אותה בתשלום פיצוי של 300 אלף שקל על הדיבה שהפיצה עליהם. לטענתם, היא כיהנה בוועד הבית וניצלה את מעמדה כמחזיקת המפתחות ללוח המודעות כדי לתלות עליו את הפרסומים המכפישים.

כתוצאה מפרסומים אלו, טענו השניים, נפגע שמם הטוב בצורה משמעותית ולא נותרה להם ברירה אלא לעזוב אחרי 30 שנה בית יפה ושכנים נהדרים.

הנתבעת כפרה בטענות כלפיה. לטענתה, המודעות לא נכתבו או פורסמו על ידה, וכל מטרת התביעה היא להפריע לפעילותה בוועד הבית. היא הוסיפה כי אינה יודעת מי פרסם את המודעות, וציינה כי היא ובני ביתה אינם נוהגים להתבטא בשפה נמוכה כזו שנכתבה במודעות. הנתבעת הגישה תביעה נגדית שבמסגרתה עתרה לפיצוי של 200 אלף שקל, שכן לדבריה, התובעים ריגלו אחריה והאזינו לשיחותיה הפרטיות.

"ערבי" זה לשון הרע?

השופטת הלית סילש מתחה ביקורת על התנהלות הצדדים, שהגישו מספר רב של תצהירים ונספחים לא רלוונטיים וזימנו לעדות את רובם המכריע של דיירי הבניין, כולל אלו שלא היה להם כל קשר למקרה. בנוסף הבהירה השופטת כי לא כל טענה או אמרה, גם אם אינה נוחה לאדם שלו היא מיוחסת, נחשבת ללשון הרע.

מנגד קבעה השופטת כי כינוי התובע "צורר יהודים", "נבלה" ו"ערבי" (כשהיה ברור שהכותב התכוון לכך באופן שלילי), אינו יכול להיחשב כהבעת דעה עניינית, ולכן יש בכך משום לשון הרע. נפסק כי במהלך הדיון הוכח שבעלה של הנתבעת הוא זה שכתב את המילים הפוגעניות, אולם האחריות הוטלה עליה כיוון שהיא זו שתלתה את המודעות בפועל.

בהיעדר הוכחות דחתה השופטת סילש את התביעה הנגדית שהגישה הנתבעת וניגשה לאמוד את הפיצוי לו זכאים התובעים בגין הפגיעה בשמם הטוב.

בהקשר זה הביעה השופטת תמיהה על טענתם כי נאלצו לעזוב בית עם שכנים "נהדרים", שכן מכלל העדויות עלתה תמונה שלפיה התובעים היו מצויים בסכסוך עם מספר גבוה של שכנים עוד לפני הפרסומים. בהתחשב בכך החליטה השופטת שדי להם בפיצוי של 15 אלף שקל, ללא צו להוצאות משפט.