שר הכלכלה של יוון: "לא נעזוב את גוש האירו"

התפתחות במשבר החוב של יוון: המדינה מוכת החובות לא מקבלת את ההצעות האחרונות באשר ל"מזומן-בתמורה-לרפורמות", שהוצגו בפניה על ידי הגופים המלווים הבינלאומיים, אך היא מוכנה להיכנס למגעים על פשרה על תשלומי החוב שלה. כך אמר היום (ו') שר הכלכלה היווני, ג'ורג' סטאטקיס, לרדיו BBC.

• יוון מבקשת לדחות את תשלומי החוב שלה ל-30 ביוני
• שר האוצר הגרמני פסימי: הציע ליוון מטבע מקביל לאירו
• עצבנות ביוון: 800 מיליון אירו נמשכו ביומיים
• האם הדרכמה תכה שנית?
  

אתמול דחתה יוון את תשלום החוב לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) שמועדו הסתיים היום, על רקע דרישה מצד ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, לשנות את התנאים המחמירים מצד הנושים הבינלאומיים עבור סיוע במניעת חדלות פירעון.

סטאטקיס אמר כי ליוון יש את הכסף לשלם, אך היא קיבלה את ההצעה מקרן המטבע לקבץ 4 תשלומים שמועד תשלומם בחודש יוני לתשלום אחד של 1.7 מיליארד אירו בסוף החודש. "אנחנו מצפים לקבלת העסקה מוקדם ככל האפשר", אמר סטאטקיס, אך הוסיף כי על אף ש"יוון מוכנה לדון על פשרה, היא לא תקבל את השינויים הפיסקאליים המוצעים לשנים 2015 ו-2016".

לדבריו, "הדבר נכלל בהצעה שלהם מבלי שיהיה על שולחן הדיונים במהלך החודש אחרון. ממשלת יוון לא יכולה לקבל את ההצעות החדשות האלו". כאשר נשאל האם יוון מוכנה לעזוב את גוש האירו, סטאטקיס אמר כי מפלגת סיריזה, שנבחרה בחודש יונאר על רקע ההבטחה לסיים את צעדי הצנע, לא קיבלה את המנדט לעזוב את הגוש מהעם היווני.

"לממשלה שלנו יש מנדט להישאר בגוש האירו ולקבל עסקה טובה יותר... לנסות ולשנות את התנאים של ההסכם שיש לנו עם השותפים האירופיים שלנו", ציין שר הכלכלה היווני. "יוון חייבת להישאר בגוש האירו".

הפגנות באתונה (צילום ארכיון)(צילום: רויטרס)

ראש ממשלת יוון ביקש הסכם שימנע חנק כלכלי

למרות שבקרן המטבע אישרו כי מדובר בפרוצדורה שאינה מהווה הפרה של תנאי החוב - אולם עדיין מדובר במהלך חריג ששולח מסר שלילי לשוקי ההון. הפעם היחידה בו עשתה מדינה שימוש בכלי זה פרט למקרה זה היה באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, אז ביקשה זמביה איחוד תשלומים מקרן המטבע.

שלשום הצהירו הנושים הבינלאומיים של יוון כי הם מוכנים לפשרה על מנת להימנע מחדלות פירעון. זאת, על רקע החשש מכך שאתונה לא תצליח להחזיר את ההלוואה מה-IMF.

העיר אתונה(צילום: shutterstock)

ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, הסכים בשיחת טלפון עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, פרנסואה הולנד, על הצורך בפתרון מיידי למגעים המתמשכים באשר לחוב העצום של יוון, כך נמסר מגורם ביוון.

השיחה השלישית של המנהיגים השבוע הגיעה זמן קצר אחרי שציפראס טס לבריסל להיפגש עם נציגים אירופיים רשמיים ולשמוע את תנאי התכנית שגובשה על ידי המועצה האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, לאחר פגישה של מנהיגי מדינות אירופה בהובלתה של מרקל ביום שני האחרון.

ציפראס, מצידו, גיבש תכנית משלו ואמר כי בכוונתו לדון על מסמך זה בבריסל, כאשר קרא לשותפים מגוש האירו להראות "ריאליסטיות" והפציר בהגעה להסכם שיאפשר ליוון להימנע מ"חנק כלכלי".

נשיא הבנק האירופי המרכזי, מאריו דראגי, הבהיר כי הבנק לא יסייע לגישור על פער המימון החמור של אתונה, על ידי כך שיאפשר רכישה של חוב ממשלתי קצר טווח נוסף על ידי הבנקים היווניים. זאת, עד להסכמת המלווים לכך שהחילוץ חזר למסלולו.

יוון חייבת סך של 320 מיליארד אירו, מתוכם 65% הם לממשלות גוש האירו וקרן המטבע, וכ-8.7% לבנק האירופי המרכזי. מדינות רבות באירופה הביעו חוסר רצון לשחרר לאתונה עוד חבל, מתוך חשש שהיא תפגע במצב הפיסקאלי בגוש האירו ותעודד קיצוניים במדינות נוספות, הקוראים לסיום צעדי הצנע.

התרחישים: מה צפוי לקרות?

התזמון קריטי

אם הממשלה היוונית תסכים לתכנית שמציעים הנושים, הם ישחררו את ההון לו זקוקה המדינה לכיסוי החזרי ההלוואות שלקחה. אם הממשלה לא תסכים, הברז יישאר סגור ויוון תמצא עצמה ללא כסף, עם חדלות פירעון על ההלוואה של קרן המטבע העולמי בסך 303 מיליון אירו כבר היום (שישי). סך החוב ביולי ובאוגוסט מגיע ל-1.5 מיליארד אירו לקרן המטבע ו-6.6 מיליארד אירו לבנק האירופי המרכזי.

האם יש ליוון אפשרות אחרת? 

כן. יוון יכולה לבקש לקבץ את התשלומים שלה לקרן המטבע ביוני לתשלום אחד ב-30 ביוני. אפשרות זו תיתן למדינה שלושה שבועות להגיע להסכם עם הנושים שלה. על אף שמדובר כאמור בהליך מותר על פי קרן המטבע, תהליך הצמדת התשלומים לתשלום אחד בא לידי שימוש רק לעתים נדירות בעבר – המדינה האחרונה שעשתה זאת היא זמביה בשנות ה-80.

ישנה גמישות סביב הזמן בו קרן המטבע תצהיר בדיוק על חדלות הפירעון של ההלוואה. ברגע שהדד-ליין יחלוף, המנהל הרלוונטי בקרן המטבע האחראי על יוון ייצור קשר מיידי ודחוף עם ממשלת יוון לתשלום ההלוואה. במקביל, יוון לא תורשה להשתמש באף משאב של קרן המטבע או שתהיה דרישה לבחון כל מקרה עד להסדרת החוב.

אם לאחר שבועיים החוב לא יוחזר, הנהלת קרן המטבע תגיש פנייה ישירה לשר האוצר היווני, יאניס ורופאקיס, או מחליפו, יאניס סטורנאראס, שיבהיר את חומרתו הרבה של המצב.

תהליך חדלות הפירעון יסלים

חודש לאחר אי התשלום, יו"ר קרן המטבע, כריסטין לגארד, תודיע באופן רשמי למועצת המנהלים של הארגון על כך שיוון נמצאת בחדלות פירעון, על פי תקנון הקרן.

שבועיים מאוחר יותר, לגארד תמסור לורופאקיס שאם החובות לא יוסדרו, היא תגיש תלונה רשמית למועצה של הקרן. תוך שלושה חודשים המועצה תשקול את תגובתה, כאשר בנקודה זו היא ככל הנראה תגביל את השימוש של יוון במשאבים הכלליים או בזכויות המשיכה המיוחדות, אם התוקף שלהן יפוג. תוך 15 חודשים, קרן המטבע תשהה את הסיוע הטכני ושלושה חודשים לאחר מכן יישללו מיוון זכויות ההצבעה והייצוג בקרן.

תוך 6 חודשים יוון תיאלץ לעזוב את קרן המטבע

השלכות מיידות מצידה של יוון יהיו אם הבנק האירופי המרכזי יחליט לעצור את המימון לבנקים היווניים, בעקבות חדלות הפירעון שלה מול קרן המטבע. בסופו של דבר, יוון תיאלץ להגביר את הפיקוח על ההון על מנת למנוע קריסה של המוסדות הפיננסיים. כפי שהיה ניתן לראות במקרים של קפריסין ואיסלנד, ברגע שמופעל פיקוח על ההון, קשה להיפטר ממנו.

הלחץ גם עלול להביא ליציאתה של יוון מגוש האירו. התפתחות כזו עלולה לגרום לתגובות שרשרת חמורות שישפיעו על כלכלת יוון ואירופה.