הממשלה סיימה את מאי ללא גירעון תקציבי
מדיווח של משרד האוצר עולה כי מאז תחילת השנה נרשם עודף תקציבי של כ-500 מיליון שקל, לעומת כ-400 מיליון שקל בחודשי ינואר-מאי 2014. הגירעון הנמוך נובע משילוב בין הכנסות גבוהות מהתחזית, לבין העובדה שמאז ינואר מתנהלת הממשלה בתקציב מעבר
הממשלה סיימה את חודש מאי ללא גירעון תקציבי ואפילו בעודף תקציבי קטן. כך עולה מהדיווח החודשי של משרד האוצר בנוגע לביצועי תקציב המדינה והכנסות המדינה ממסים. מהדיווח עולה כי מאז תחילת השנה נרשם עודף תקציבי של כ-500 מיליון שקל, לעומת כ-400 מיליון שקל בחודשי ינואר-מאי 2014.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :
מתחילת השנה: עודף של 300 מיליון ש' ממסים
כתוצאה מכך עומד כרגע הגירעון בתקציב המדינה על שיעור של 2.7% מהתוצר במשק. זאת, כאשר היעד בתקציב 2015 שלא אושר היה 3.4% תוצר. למרות הגירעון הנמוך, נציין כי בחודש מאי חלה עלייה קלה לעומת חודש אפריל, שבו עמד הגירעון על 2.5% תוצר.
הגירעון הנמוך נובע משילוב בין הכנסות גבוהות מהתחזית, לבין העובדה שמאז ינואר מתנהלת הממשלה בתקציב מעבר, בגלל שהכנסת הקודמת התפזרה מבלי לאשר תקציב לשנה הבאה. תקציב מעבר הוא תקציב שבו כל משרד מקבל מידי חודש אחד חלקי שנים עשר מתקציבו בשנה שעברה. בשיטה זו, התוספות שהובטחו למשרדים לשנה התקציבית הבאה לא נכנסות לתוקף.
נחשב למצב שלילי
מצב זה נחשב למצב שלילי, בגלל שמשרדי הממשלה אינם מבצעים את הפרויקטים שאותם היו אמורים לבצע בשנה זו. אולם שיטה זו גורמת גם לירידה בהיקף ההוצאות של הממשלה. מאז תחילת השנה, עלו הוצאות משרדי הממשלה ב-5.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בצד ההכנסות הצטבר, נכון לחודש מאי, סכום הגבוה ב-3.8 מיליארד שקל מהתחזית, גם לאחר שזו הותאמה לכך שצעדים מסוימים להגדלת ההכנסות, שנכללו בתקציב 2015, לא קיבלו את אישור הכנסת לפני שזו התפזרה. כל העודף נובע מעודף בגביית מסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן), כאשר רק 700 מיליון נובעים מגבייה גדולה וחד פעמית.
לנתונים אלה חשיבות מכרעת בדיוני התקציב שנפתחים כעת. העודף בגביית מסים מעיד גם על כך שהאינפלציה השלילית שנרשמה במשק במהלך 2015, אינה גורמת לירידה בהכנסות המדינה ממסים. מכיוון שכך, הוא עשוי להעלות את תחזית גביית המסים שיכין האוצר לשנת 2016. אם תחזית זו תגדל, יידרשו פחות צעדים להגדלת הכנסות המדינה במסגרת התקציב הקרוב.
עוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, התחייבה הממשלה החדשה להוצאות נוספות בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל מידי שנה. הוצאות אלו כוללות, בין היתר, הגדלה של קצבאות הילדים בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל, העלאת שכר חיילי החובה בעלות של כמיליארד שקל, הגדלת התקצוב של מוסדות חינוך חרדיים בעלות של כמיליארד שקל ומע"מ 0% על מוצרי יסוד בעלות ל כ-1.2 מיליארד שקל.
סביר להניח ששר האוצר הנכנס, משה כחלון, יבקש להגדיל את תקציב המדינה על מנת שלא יידרש לקצץ פעילויות אחרות כדי לממן את כל ההוצאות הללו. הגדלה כזו תצריך גם הגדלה של הכנסות המדינה בשיעור שיאפשר לממשלה לעמוד בגירעון של פחות מ-3% תוצר. תחזית גביית מסים גבוהה, כאמור, תאפשר העברה של התקציב עם כמה שפחות העלאות מסים.
הגידול בהכנסות המדינה בחודש מאי התאפשר בעיקר בשל גידול בהכנסות ממיסוי ישיר, וממיסוי על רכישת דירות בפרט. ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-936 מיליון שקל, עליה של כ-23% לעומת מאי 2014. במס שבח נרשמה עליה בשיעור של 11% ובמס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 30%.
במשרד האוצר ציינו כי "שני שלישים מהגידול בגביה מתרכזים באזור ת"א ובאזור השפלה, זאת על רקע עסקאות בנדל"ן מניב (חלקן בגין גביית חובות עבר בעסקאות אלו, א"ל) וגידול בהיקף הרכישות של "דירה נוספת"".
לפנייה לכתב/ת 
