מפוטר? עיריית ת"א נגד עובד שהחזיק סמים

עובד ניקיון הורשע וריצה עבודות שירות, שבעקבותיהן דרשה העירייה לפטר אותו. העובד התנגד ופתח במאבק שהגיע עד בית המשפט העליון

עו"ד ורד שדותפורסם: 11.06.15 , 08:13

עובד ניקיון בעיריית תל אביב שריצה עבודות שירות אחרי שהורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נאלץ להתמודד עם סאגה משפטית שהגיעה עד בית המשפט העליון על רקע הדרישה לפטר אותו. לבסוף, חרף התעקשותה של העירייה, קבע השופט אליקים רובינשטיין כי העובד שסרח יישאר בכל זאת בשירות הציבורי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

העובד (44) מועסק במחלקת הניקיון של העירייה זה 14 שנה. ב-2010 הוגש נגדו כתב אישום על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית משפט השלום גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות והוא סיים לרצות את עונשו. על בסיס הרשעתו בפלילים הורשע העובד גם בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות בעבירות משמעת.

אישום

החזיק "מעבדת קנאביס" – אבל לא יישב בכלא

מערכת PsakDin

המדינה דרשה להטיל מאסר על צעיר מחדרה שבביתו נתפסו 49 שתילים במשקל 5.5 ק"ג. אבל השופט דחה אותה וגזר עליו קנס ושירות לציבור

החזיק "מעבדת קנאביס" – אבל לא יישב בכלא

בבית הדין טענה עיריית תל אביב כי יש להטיל עליו את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, פיטורים לאלתר ופסילה מלעבוד ברשות מקומית כלשהי למשך חמש שנים. לטענתה, העונשים הללו נועדו להרתיע מפני עבריינות בשירות הציבורי ואין מקום להקל על העובד בשל הנסיבות האישיות שתיאר, בהן מצבו הנפשי הקשה.

העובד, שהביע חרטה, ביקש להישאר בעבודתו בעירייה והביע רצון עז להשתקם. הוא טען שההלכה המשפטית מחייבת לאזן בין סוג העונש לבין נסיבותיו האישיות. בהקשר זה סיפר כי התנדב בפרויקטים הקשורים בילדים ואף הציג מכתבי תודה שקיבל.

בית הדין קבע כי שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי הוא השיקול המרכזי, ולכן גזר על הנאשם פיטורים מיידיים. בהחלטה נקבע כי לא יתכן שעובד שסרח יישאר בשירות הציבורי רק בגלל מצבו האישי. ואולם, בדעת המיעוט נכתב כי על הרשויות המקומיות מוטל המאמץ לשקם עובדים שסרחו עקב מצב נפשי קשה.

העובד המאוכזב ערער על החלטת בית הדין לבית המשפט המחוזי, שהתחשב בהיותו עובד ותיק ללא עבירות משמעת נוספות, והחליט כי צריך להקל בעונשו המשמעתי: פיטורים על תנאי למשך שנתיים והורדת שכר חלקית.

הפעם היה זה תורה של עיריית תל אביב לערער על ההחלטה. היא פנתה לעליון וטענה כי טעותו העיקרית היא כי גם אם העבירה לא בוצעה בזמן העבודה, אין זה אומר כי היא לא מחבלת בעבודה במישרין. היא הוסיפה כי אפילו שהנאשם הוא עובד ניקיון, אין זה אומר כי המשך העסקתו לא תפגע באמון הציבור. לעמדתה, הישארותו בעבודתו תפגע בעקרון הרתעת הרבים.

המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, פירט בהחלטתו כי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית היא עבירה חמורה שיש עמה קלון, ולכן אפשר היה להחמיר את עונשו של העובד במעט. אולם לעמדתו, השאלה העיקרית שעולה מהפרשה היא אם השארת הנאשם בעבודה מכתימה את השירות הציבורי.

השופט רובינשטיין השאיר את השאלה פתוחה, משום שלטעמו, במקרה זה אין צורך להתערב בהחלטת המחוזי. בין היתר נימק השופט רובינשטיין את החלטתו בעונש הקל שהוטל על העובד במשפט הפלילי, בהיעדר הקשר הישיר בין העבודה לעבירה, בתרומתו של הנאשם לחברה ובמאמציו להשתקם.