מייקל דגלאס: "ישראל מפחידה אנשים בעולם"
רגע לפני שהוא מקבל את פרס בראשית, מעניק השחקן ההוליוודי מייקל דגלאס ראיון ל-ynet ובו מתייחס לעליית האנטישמיות ברחבי הגלובוס. "התופעה הנוכחית מתמקדת בישראל, ולא ביהודי העולם. יש לכם סיבות טובות להיות פרנואידים", הוא אומר, "אתם כל כך קטנים והשגתם כל כך הרבה. זה מאיים"
שחקן הקולנוע האמריקאי עטור השבחים, מייקל דגלאס, שב לישראל בימים אלו - שנה אחת בלבד אחרי שהגיע לארץ הקודש, כדי לחגוג בר מצווה לבנו, דילן. היום, כמו אז, הגיע הכוכב בן ה-70, כשהוא מלווה באשתו, השחקנית קת'רין זיטה ג'ונס, ושני ילדיהם, אלא שהפעם הם אינם חוגגים אירוע משפחתי, אלא את זכייתו של דגלאס בפרס בראשית. הערב (ד'), כמעט יממה לפני שיקבל את הפרס מידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בתיאטרון ירושלים, מעניק דגלאס ראיון ל-ynet, ובו הוא מביע דעותיו על מצבה של מדינת ישראל בעולם, פריצת האנטישמיות, ותחושת הרדיפה של היהודים.
"כגזע, היהודים הם רק 13.5 מיליון איש, ויש לכם כל כך הרבה הישגים, ואני חושב שזה מאיים", הוא אומר בראיון. "אני חושב שזה מאיים על כמה אנשים בעולם, ואתם חייבים להבין את זה".
דגלאס, בנו של כוכב הקולנוע קירק דגלאס, התחיל את הקריירה בישראל ב-1966 (עת היה בן 22) לצד אביו שכיכב בסרט "הטל צל ענק" על הגנרל האמריקני מיקי מרכוס ותרומתו למלחמת העצמאות. מאז, הפך לכוכב מוערך ומבוקש בהוליווד וזכור בעקבות הופעותיו בסרט ההרפתקאות "בעקבות האוצר הרומנטי" (1984) המותחנים האירוטיים "חיזור גורלי" (1987) ו"אינסטינקט בסיסי" (1992), וכן בדרמות המתח הנוקבות "בדרך למטה" (1993), "טראפיק" (2000).
הוא אף גילם לפני כשנתיים את הפסנתרן הגרנדיוזי ליברצי בתפקיד נועז ביותר ("חיי עם ליברצ'י" של סטיבן סודרברג), והקיץ אף יככב בסרט גיבורי העל "אנט-מן". באוסקר הוא זכה ב-1988 על הופעתו כאיש העסקים המושחת גורדון גקו בדרמה "וול סטריט" של אוליבר סטון - דמות אליה חזר ב-2010 בסרט ההמשך "וול סטריט: כסף מדבר. לפני כן זכה באוסקר כמפיק על "קן הקוקיה".
אבל הפעם הקריירה הקולנועית העשירה של דגלאס נדחקת הצידה ומפנה מקום לסיבות שבגינן הוא זוכה בפרס בראשית (שבצדו פרס כספי בסך מיליון דולר), המוענק לו "בזכות הישגיו המקצועיים וזיקתו למורשת היהודית ולמדינת ישראל". למרות שהוא אינו יהודי על פי ההלכה (אמו של דגלאס היא השחקנית הנוצריה דיאנה לאב דיל), הוא מקדיש עצמו לקירוב לבבות בתוך הקהילה היהודית בארצות הברית, תוך שימת דגש על אלו, שכמוהו וכמו בנו, אינם נחשבים יהודים, אך מרגישים ככאלה. על פי מאמר שכתב השנה ללוס אנג'לס טיימס, הם גם נתפסים ככאלה על ידי מי שחש כלפיהם גזענות.
למרות שהוא כאמור אינו יהודי כשר על פי ההלכה, הוא מספר על קירבתו לתרבות היהודית - לא לדת, הוא מדגיש. בטור אישי נוקב שכתב ללוס אנג'לס טיימס בחודש מרס האחרון, יצא דגלאס נגד התגברות האנטישמיות. הוא סיפר על חוויה לא נעימה שעברה על בנו שהותקף מילולית בגלל שענד תליון של מגן דוד. "בעוד שיש יהודים שמאמינים שזה שאמי אינה יהודיה, הופך אותי ללא יהודי, אני למדתי בדרך הקשה שאלו ששונאים לא עושים את ההבחנה הדקה הזאת", טען.
"יהודים התמודדו עם איומים לאורך 5,000 שנה, ואני חושב שלרוע המזל, הסוג של האנטישמיות הייחודית של היום מתמקד יותר בישראל מאשר ביהודים ברחבי העולם", הוא מסביר את התגברות התופעות בשנים האחרונות.
לכן הוא גם מבהיר כי הוא לא מזהה תחושת רדיפה בקרב יהודי ארצות הברית, אך יכול להזדהות עם התחושות הללו בישראל.
"יש לכם את כל הסיבות להיות מפוחדים", הוא אומר, "אחד הדברים שאני מתענג עליהם בכל פעם שאני מגיע לכאן - זה עד כמה כולם נהנים, איזו אנרגיה יש לכולם, כמה שמחת חיים יש להם עם כל מה שקורה מסביב. והכוח הצבאי שלכם, וחברות הסטארט-אפ. יש לכם כל כך הרבה סיבות להיות גאים. עבור העולם אתם נראים כל כך חזקים, אנחנו יודעים כמה קטנים אתם, וכמה פגיעים. אני חושב שאיפשהו בשילוב הזה נמצא הקושי. השגתם כל כך הרבה, אבל הנרטיב של ישראל בשבעים השנים האחרונות - הנרטיב הזה קצת מבלבל כרגע".
