פסטיבל סרטי הילדים - או שזו בכלל קיטנה?
האם פסטיבל סרטי הילדים והנוער הוא אירוע קולנועי או הפנינג למשפחות? להיטי האנימציה המסחריים מקשים את התחרות על הקהל, וההיצע הדל של הקולנוע הישראלי דוחף את המארגנים להסתמך על התוכנית הבינלאומית. ובכל זאת, יש תקווה: צפו בפרויקט המחוננים מריינה, שלומי וראשון לציון
ביום ה' (2.7) יפתח הפסטיבל לסרטי ילדים ונוער, המתקיים זו השנה ה-11 בסינמטק תל אביב. הפסטיבל הוא במידה רבה גולת הכותרת של פעילות המוסד הקולנועי החשוב, והוא מנוהל ביוזמתו ובחסותו. גם העומדים בראשו הם חברים מהצוות של הסינמטק: מנהלת הפסטיבל היא מיכל מטוס, שהיא גם מנהלת מחלקת החינוך בסינמטק, והמייסדת שלו היא לא אחרת מאשר השחקנית גילה אלמגור, שמשמשת גם כיו"ר מועצת המנהלים של הסינמטק.
לכאורה מדובר בפלטפורמה מזמינה במיוחד לחובבי קולנוע - ילדים, בני נוער וגם מבוגרים, אלא שהתוכנית שמציע הפסטיבל מעלה שאלה מהותית: האם מדובר בפסטיבל קולנוע או בהפנינג קיצי לילדים?
הטריילר של "אדוננו הרובוט" - מההיילייטס של התוכנית הרשמית
מצד אחד פסטיבל סרטי הילדים והנוער מוגדר כאירוע קולנועי ומתוקצב ככזה על ידי גופי התמיכה השונים - ממועצת הקולנוע ועד עיריית תל אביב, והוא אכן מציג לקהל אינספור סרטים מרחבי העולם עם תכנים המותאמים לגילאים צעירים (בעיקר לילדים, בני הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם). אלא שקשה לתת תו איכות אמנותי לסרטים הללו, ולבטח להעריך אותם בקריטוריונים של יצירה קולנועית בוגרת, מעמיקה ורצינית.
בסופו של דבר, הסרטים בתוכנית מ"עוף גוזל" הבלגי, ל"הילד הבלתי נראה" האיטלקי ועד "אדוננו הרובוט" הבריטי בהשתתפות בן קינגסלי וג'יליאן אנדרסון (אבל הירוד, יש לומר) אמורים בעיקר לספק בידור לילדים בחופשת הקיץ, ולספק להוריהם מעט שקט ואוויר לנשימה באולמות הממוזגים של הסינמטק.
הטריילר של "הילד הבלתי נראה" של גבריאלה סלבטורס
אלו לא סרטים מהזן המוצג בדרך כלל בפסטיבלי קולנוע מן המניין - בירושלים, בחיפה, דוקאביב וכו', סרטים שמבקשים להציג את המיטב שיש לקולנוע העולמי להציע. הפרוגרמרים שלהם מתחרים ביניהם על הסרטים המשובחים ביותר בעולם, מהבחינה הזו פסטיבל הילדים והנוער מחוץ למשחק (למעשה פסטיבל ירושלים מציע השנה תוכנית לילדים משלו והיא בולטת וממוקדת כפי שהיא תמציתית). אם זה לא מספיק, פסטיבל הילדים והנוער נדרש לתחרות כמעט חסרת סיכוי על הקהל מול להיטי אנימציה מהדהדים כמו "הקול בראש", "המיניונים" ו"אסטריקס" שיוצאים בהקרנות מסחריות.
תחרות בצד, יש לתהות בכלל האם סרטים בהולנדית, שבדית או אפילו אנגלית מתאימים לילדים שקריאת כתוביות עלולה להיות משימה לא פשוטה עבורם. עדיף כבר עברית, אבל פה נכונה אכזבה גדולה: התוכנית הישראלית שהפסטיבל מציע אינה מרשימה.
לזכות מארגניו יאמר שהתוכנית משקפת נאמנה את ההיצע הדל של סרטי ילדים ונוער בארץ. לא הרבה כאלו יוצאים מדי שנה (אלא אם כן אתם מחשיבים ככאלה את ההפקות של משה דץ, רינת גבאי והאחרים שהולכות בדרך כלל הישר ל-DVD). על כן, נאלצים בפסטיבל להודות בעצמם כי לבו הפועם של האירוע הוא התוכנית הבינלאומית. עם זאת, הם עושים ניסיון לעודד את היוצרים המקומיים עם אירוע פיצ'ינג, וכן עם מיזם בינלאומי ובו מעניק בסך של עד שני מיליון שקלים.
ומה בכל זאת יש לפסטיבל בתוכנית הישראלית שלו? לצד "הכוכבים של שלומי" מ-2003, "אילי ובן" מ-2008, "הדקדוק הפנימי" מ-2010 ואחרים, יש גם שלושה סרטים חדשים: "10 אחוז ילדה שלי" של אורי בר-און בכיכובם של אודי פרסי ויהלי פרידמן, "גויאבות" של קובי מחט עם יהורם גאון, חנה לסלאו ויובל המבולבל (שינעל את הפסטיבל ב-8 ביולי - כמה ימים אחרי שיצא לאקרנים ברחבי הארץ) ו"איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן" הדוקומנטרי של דבורית שרגל, המוקדש לגיבורות אלבומי התצלומים של ילדי העולם משנות ה-50. וגם נוריקו סאן היפנית תתארח בגרסתה המבוגרת.
בנוסף יוקרן הסרט הקצר "מישהו כמוני" של יוסי רבך על ילדה שיוזמת כנס ג'ינג'ים בקיבוץ גזר. הסרט נכלל בפרויקט "אתגרים" של איגוד השידור האירופי, אשר שודר בערוץ הראשון בפברואר האחרון.
עוד יוקרן מקבץ סרטונים תיעודיים קצרצרים מבית מכללת ספיר, שנחשפו לראשונה בפסטיבל קולנוע דרום אשתקד, העוסקים בילדים בגילאי הגן ומציגים אותם בסביבתם הקרובה.
תוכנית מקורית ומרעננת, ומלאה בכוונות טובות שהפסטיבל מהווה במה בלעדית עבורה, היא זו הבמה המחוננת ליצירה בקולנוע ואנימציה - יוזמה של משרד החינוך ומחלקת החינוך בסינמטק תל אביב. כ-350 תלמידים מחוננים בכיתות ה' עד ט' מרחבי הארץ הוציאו תחת ידם 25 סרטים קצרים, ושלושה מהם יוקרנו בפסטיבל והינה הם פה מוצגים בפניכם.
"את בת"
המרכז למחוננים ומצטיינים בריינה. מנחה: הישאם סלימאן
במשפחת אבו כרים יש חמש בנות. קרובי המשפחה לוחצים על ההורים לנסות להרות בתקווה שייוולד להם הבן הזכר שיוכל לשאת את שם המשפחה. ההורים נכנעים ללחצי הסביבה, אך לא לוקחים בחשבון את תגובתן של הבנות:
"הולך נגד הרוח"
מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים בשלומי. מנחים: שחר גל נור, נדא קבלאן סלאלחה
הסרט עוסק בהליכה אחר הלב ובניגוד לזרם, ומציג את סיפורו האישי של חביב ג׳הג׳אה, סבו של תלמיד מהסדנה שאף השתתף בעשיית הסרט:
"שירים לסבא"
מרכז רון ורדי למחוננים ומצטיינים בראשון לציון. מורה מנחה: אושרי חיון
נטע היא נערה בת 15 הקשורה מאוד לסבה, זאת למרות ריב ישן בינו לבין הוריה. יום אחד מגלה נטע שסבה היקר חולה במחלה סופנית. באומץ רב היא מחליטה להפוך את החודש האחרון בחייו לחודש המושלם בחייו:
