"המיניונים": מדברים ג'יבריש, ועדיין מגמגמים
יש משהו מאוד מפתה בדמויות המיניונים - הם קטנים וחמודים, דוברי ג'יבריש מרובי סלספטיק ומלא כוונות טובות. אלא שגיבורי להיט האנימציה הקיצי נוטים להשתעבד מרצון למעבידיהם. איזה מסרים הם מתכוונים להנחיל לילדים שלכם?
לשם כך בחרו לספר לנו סיפור מקור קצר בהתחלה, שמראה איך המיניונים רצו לשרת בוסים רשעים וגדולים עוד הרבה לפני שהאנושות היתה קיימת. הם משולבים באופן מצחיק ודי סדיסטי למען האמת בתקופת הדינוזאורים ולאחר מכן בתקופת האבן, ובכל פעם גורמים לנזק אלים ובלתי הפיך. הוא אמור להיות מצחיק ולא מזעזע, פשוט כי הם מקשקשים שטויות, עושים את הכול בטעות, ולא מראים לנו טיפת פציעה או דם - כי זה בכל זאת סרט לילדים.
מדובר בסרט שמכוון לקהל צעיר, ואולי דווקא בגלל העובדה הזו, יש משהו די מטריד בכמות ההרס והמוות שהמיניונים זורעים סביבם במהלכו. הרעיון הוא שהם ממש לא טובים בלשרת בוסים מרושעים, או מפלצות, או חיות ענק מפחידות. אחת הבדיחות החוזרות הן שהם יגרמו לנזק חסר תקנה, ואז יאלצו למצוא לעצמם בוס חדש. בהתחשב בכך, משמח לדעת שהם התקדמו במשהו ושגרו, הגיבור של "גנוב על הירח" לא נהרג עד עכשיו בתאונת בית איומה.
בזמן שהם לא גורמים לאסונות, שלושה מהמיניונים - קווין, סטיוארט ובוב - יוצאים לחפש אדון חדש. ברקע, היות והם לא ממש מדברים בשפה מובנת, מלווה אותם המספר בקולו של ג'פרי ראש. קייל בלדה מצטרף לתפקיד הבימוי אל פייר קופין שביים את הסרטים הקודמים. קופין גם ממשיך לגלם בקולו את המיניונים עצמם. לצדו את הקול של הנבלית הנחשקת סקרלט אוברקיל מגלמת סנדרה בולוק, את קולו של בן זוגה החינני עושה ג'ון האם, וגם מייקל קיטון, סטיב קוגן וג'ניפר סונדרס מתארחים.
אלא, שברגע שהמיניונים והיא מתחברים, מתברר שהגברת בעצם סובלת מתסביך גדלות, או שמא נחיתות די היסטרי שמערב את מלכת אנגליה, את הכתר שלה ואת המלוכה בכלל. בניגוד לדמות של גרו, שאיזנה בסרטים הקודמים בחן בין מחווה לנבלים קלאסיים לבין אנושיות נוגעת ללב, סקרלט היא קלישאה מהלכת של אישה נוירוטית. היא קנאית, היא בוגדנית, היא בטוחה שרוצים לבגוד בה ולדפוק אותה ושהיא צריכה להתעמר במי שמסביבה, להתעסק בשיער, בביגוד ובפרט בהצרת המותניים שלה כדי להיראות טוב.
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
המיניונים עצמם, שלשמם נתכנסנו, עושים את העבודה רוב הזמן. כלומר, מסתבכים שלא בכוונה, נופלים וקמים, חברותיים, חמודים, דואגים זה לזה ולא עושים משהו שלא ראינו אותם עושים בעבר. חוץ מלחסל בטעות כמה בוסים,
זאת אומרת. אם משווים אותם לפינגווינים ממדגסקר, המיניונים מתקשים הרבה יותר להחזיק סרט לבד. אולי כי הם לא מדברים, והעלילה שתפרו סביבם לא עובדת טוב.
בנוסף קצת קשה הפעם להתעלם מהעובדה שהם מעין גזע שלם של עבדים מרצון. המיניונים מוגדרים שוב ושוב על ידי מישהו אחר, גדול וחזק מהם. הם נועדו לשרת וכשזה לא מתאפשר הם מרגישים חלל עצום בליבם הקטן והצהוב. גם אם לא לוקחים את הסרט ברצינות, מי אמור לרצות להזדהות עם הרגש הזה במודע? האם הם אמורים לבטא פנטזיה של היררכיה קפיטליסטית? או שהעובדה שכל בוס כמעט מתחסל בסוף אמורה להעיד על איזו חתרנות מרקסיסטית בכלל? ולמה הם כולם בנים בלבד? ולמה הם צהובים, בעצם?
רוב הסיכויים שהילדים שאהבו את הסרטים הקודמים יהנו, גם אם הוא נופל בהרבה מהסרט הראשון, שהיה המוצלח בסדרה עד כה. בינתיים אפשר לחכות לסרט הבא, שכבר נמצא בתכנון.
"המיניונים" (ארצות הברית) - במאים: קייל בלדה ופייר קופין. שחקנים ראשיים: סנדרה בולוק, מייקל קיטון, ג'ון האם, סטיב קוגן, ג'פרי ראש, סטיב קארל ואליסון ג'אני. אורך הסרט: 91 דקות.
