הרבנות הראשית במגמת התאבדות
"הרבנות הראשית היא כיום היוזמת העיקרית של התמוטטות מעמדה במהלכי החקיקה הכוחנית היום, כאשר הציבור מגיב ביוזמות פרטיות משלו. פלא על ממשלת ישראל שהיא נותנת יד למדיניות המפקירה את שאלות הזהות, כדי לזכות ברווח פוליטי". הרב שרלו נגד הוויתור על כל נכסי הדת במדינה
הרבנות הראשית לישראל מתפקדת בסביבה קשה מאוד. רוב הבוחרים בה – אינם מצייתים להוראותיה. האתגרים שהיא מתמודדת עמהם, כגון אתגר הגיור, אינם תלוי רק בה, ופתיחת צוואר הבקבוק של הגיור איננו תלוי רק בה. יש בה היסטוריה לא מחמיאה של כתמים אתיים; מקור הסמכות המשפטי שלה הוא חוקי המדינה, בזמן שההלכה היא לא חוקת המדינה; האווירה הכללית בתקופתנו היא התנכרות למוסדות המבוססים על אוטוריטה, ועוד ועוד. ואף על פי כן, היא עדיין מוסד חשוב מאוד בכינון זהותה היהודית של מדינת ישראל.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מה עושה מוסד כאשר הוא חש שמעמדו נחלש מאוד בציבוריות הישראלית? עומדות בפניו כמה דרכים. אחת מהן היא לצבור עוד כוח, בצורה מלאכותית, וזהו הבסיס למטרות הפוליטיות של הצעדים המובאים היום בפני הממשלה: שינוי החלטת הממשלה בנושא גיור; החמרה בקריטריונים של חוק הכשרות; העברת בתי הדין הרבניים למשרד הדתות, ועוד פעולות הנמצאות בצנרת.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- מתי מסתיים צום י"ז בתמוז?
- נייעס: מחאת הפייסבוק של האדמו"ר מגור
- סקר: צניחה של 54% במספר האנטישמים בצרפת
בית המשפט העליון למד כבר על בשרו כי פעולות מעין אלו – משיגות את המטרה ההפוכה. מעמדו של בית המשפט העליון בחברה נמצא בירידה, דווקא בשעה שהוא מכנס לתוכו את מֵרב הכוח שהוא מסוגל. בדרכו של העליון, הרבנות הראשית לישראל היא כיום היוזמת העיקרית של התמוטטות מעמדה.
גול עצמי של הרבנות הראשית
יוזמות מקומיות צצות ועולות כל הזמן: בתי דין פרטיים לגיור (בעיקר של אלה שכבר מוגדרים כיהודים על
פי חוק השבות). בתי דין אלה אינם משלים את המתגיירים כי גיורם מוכר כיום על ידי חוקי הנישואין והגירושין, אולם הם מחבקים את המתגיירים כהלכה, ואלה מצטרפים על פי ההלכה לעם ישראל.
יוזמות של נישואין פרטיים – למן נישואי קפריסין ועד לעלייה דרמטית של נישואין כדת משה וישראל על ידי צעירים שומרי מצוות, הסולדים מהנעשה עתה בעולם הרבני; כשרויות פרטיות; פסיקות הקשורות לכלל ישראל שאינן מתחשבות בעמדת הרבנות הראשית, ועוד ועוד.
לא זו בלבד שמעמדה של הרבנות הראשית מתערער בכך, האתגרים שהיא ניצבת בפניהן הולכים וגוברים. בסופו של דבר, מאבק כוחני זה הוא שמפקיר את מאות-האלפים שיהדותם איננה מוסדרת, והוא שמביא לנישואי תערובת; הוא שמביא עוד ועוד מוסדות שלא להזדקק לכשרות כהלכה; הוא שמערער את הנישואין כדת משה וישראל, ובעיקר: מערער את מעמדה של הרבנות בישראל.
חלק מתופעות השחיתות הרבנית טמון אף הוא באי-הצבת מגבלת הכוח. פלא על ממשלת ישראל שהיא נותנת יד לזה. זהו המשך של מדיניות המפקירה את שאלות הזהות כדי לזכות ברווח פוליטי-מדיני.
יש דרך אחרת
על המערכת הפוליטית למשוך את ידה מהניסיון לכפות ביתר כוח את עמדת הרבנות הראשית. דרך תחייב את הרבנות
עצמה לפעול בהכרה כי הכל תלוי במעשיה שלה: ככל שהיא תהיה מופת מוסרי וערכי – ינהרו אחריה. ככל שהיא תנגיש את הגיור כהלכה, ותפעל בחברה הישראלית כדי להשיג זאת – יתגיירו יותר. ככל שבתי הדין הרבניים ינקו את עצמם מהרגלי עבודה קלוקלים, מינויים לא מוצדקים ופסיקות על פי עמדות מיעוט מחמירות – הם יהוו את חוט השידרה ההלכתי של עם ישראל, וכיוצא באלה.
החלטות הממשלה הצפויות לאורך היום כולו מעידות על כך שהמערכת הפוליטית החליטה ללכת בדרך של הענקת כוח גדול יותר לעמדת הרבנות. לצערי הגדול, השמחה העיקרית על מהלך זה תהיה במחנה עוייני הרבנות הראשית, כיוון שדרך זו תקרב עוד יותר את קריסת מעמדה בחברה הישראלית.
דווקא בשעה שרבים נענים יותר לאתגר היהדות כאשר זו נכפית עליהם פחות – החלטת הממשלה צועדת בכיוון ההפוך. כואב מאוד.
