בחסות המדינה: עובד מקופח לצד עובד מטופח
ההסתדרות מאיימת בשביתה על רקע העסקת עובדי הקבלן. כדי להבין על מה המהומה, ביצענו השוואה בין 2 עובדים סוציאליים: השכיר יקבל 24 ימי חופש, קרן השתלמות וקופות גמל - עובד הקבלן יזכה ב-10 ימי חופש ללא כל תנאים. זהו את ההבדלים
שר האוצר משה כחלון נפגש היום (ב') עם יו"ר הההסתדרות אבי ניסנקורן, בניסיון נוסף למנוע את השביתה הכללית המתוכננת להתחיל ב-22 ביולי, ופגישתם הסתיימה ללא תוצאות. איום השביתה הוכרז במחאה על תופעת העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי.
- למד 5 שנים כדי להרוויח 5,000 ש' - חיי עובד קבלן
- ההסתדרות: שביתה כללית ב-22 ביולי
- ניסנקורן נגד כחלון: "אדאג שפקידי האוצר יתעוררו"
כדי להבין על מה המאבק, נציג בפניכם השוואה בין שני עובדים סוציאליים - האחד שכיר והשני מועסק בצורה קבלנית. השניים מועסקים באותו משרד ומחזיקים בוותק זהה, ובכל זאת התנאים שלהם שונים בתכלית. צפו בהשוואה:
ההשוואה מתייחסת לעובדים בעלי ותק של 6 שנים. מהנתונים עולה, כי עובד שכיר משתכר 6,800 שקל בממוצע, מקבל הטבות כמו קרן השתלמות והפרשות לקופות גמל, שמוסיפות לחשבון הבנק שלו אלפי שקלים בשנה, וכן נהנה מ-24 ימי חופש בשנה. עובד קבלן לעומתו, ירוויח אמנם יותר - 7,085 שקל, אבל ללא כל תוספות לשכר ויקבל רק 10 ימי חופש בשנה.
בנוסף, העובד השכיר גם נהנה מיציבות תעסוקתית, צבירת ותק, אפשרות לקידום ועליה בשכר, בעוד שעובד קבלן יתמרן באותה תקופת זמן בין פרויקטים זמניים לבין הפסקת עבודה זמנית, עם יציבות תעסוקתית ששופאת לאפס. כשלוקחים בחשבון שכ-60% מהעובדים הסוציאלים שמועסקים כעובדי קבלן עובדים במשרה חלקית - מבינים את גודל הבעיה.
תחושות קשות של חוסר שייכות
הבעיה ממנה סובלים העובדים הסוציאלים המועסקים בצורה קבלנית מאפיינת את כל עובדי הקבלן במגזר הציבורי. עובדים אלה מועסקים במתכונת של "כתף אל כתף" - מושג המתייחס לעובדים שעושים עבודה זהה לעמיתיהם המועסקים על ידי המדינה, אך מועסקים בצורה קבלנית ובתנאים גרועים יותר.
בין המקצועות בהם התופעה בולטת - מלבד עובדים סוציאלים - כלולים גם מורים, סייעות בגנים, מהנדסים המועסקים במשרד הפנים, אנשי מחשוב במשרדי הממשלה, אחיות ואפילו רופאים.
"המדינה רוצה למקר החוצה את כל השירות הציבורי כך שהוא ייעשה על ידי עובדי קבלן", מסבירה אורנה עמוס, המייסדת והרכזת של הקואלציה הארצית להעסקה ישירה - גוף שפועל נגד התרחבות תופעות ההעסקה הקבלניות בישראל. "בכל פעם שמתפנה תקן היא לא מחדשת אותו אלא מחליפה אותו עם עובד קבלן, כלומר מורידים תקנים ומכניסים במקומם חברות כוח אדם".
הבעיה לדבריה, היא הפערים הגדולים בתנאים, כמו גם תחושות קשות של חוסר שייכות מצד עובדי הקבלן. "יש אי שוויון מבחינת שכר ותנאים סוציאליים", היא מסבירה, "כך למשל, אם יש פעילות צוותית כמו טיול או הכשרה - ולפעמים גם ארוחות צהריים או שי לחג - עובדי הקבלן לא יקבלו כלום. יש מורות שלא יכולות אפילו לשים את הכוס בחדר המורים. העובדים הללו מרגישים תלושים ולא שייכים".
הקואליציה הארצית להעסקה ישירה היא גוף שנוסד ב-2010 וחבריו כוללים ארגונים, עובדות ועובדי קבלן ופעילים. עמוס מציינת כי הבעיה אינה רק בעובדי "כתף אל כתף", אלא בתופעות ההעסקה הקבלניות במגזר הציבורי והפרטי בכלל. על פי נתוני הלמ"ס, בישראל יש כיום כ-400 אלף עובדי קבלן. עם זאת, עמוס מציינת כי אין מעקב מסודר אחר הנושא ולפיכך אחת הדרישות של הקואליציה היא להקים בהקדם מנגנון איסוף מידע, שיאפשר מסד נתונים מדויק.
בתוך כך, בקואליציה פתחו בקמפיין במסגרתו נשלחו לחברי הכנסת כ-50 אלף מכתבים, בו הם התבקשו לתמוך במעבר להעסקת עובדי הקבלן בעסקה ישירה. "אני מבקש/ת את תמיכתך במעבר להעסקה ישירה, כדי שהילדים שלך ושלי לא יהיו עובדי הקבלן הבאים", צוין במכתב. "ביכולתך להבטיח שהעובדים במדינה יהנו מהעסקה הוגנת ושהשירותים של המדינה יהיו איכותיים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
