מפרצת אבי העורקים: האבחון שיציל אותך
מה משותף לאריק איינשטיין, אלברט איינשטיין ושארל דה גול? שלושתם, כמו עוד רבים וטובים, סבלו ממפרצת באבי העורקים. אבחון מוקדם, פשוט ולא פולשני, הקיים בסל הבריאות, יכול להציל חיים
אבי העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי בגוף, היוצא מהלב לכיוון בית החזה והבטן, וממנה מתפצל לשתי הרגליים. את תהליך המפרצת בעורק, ניתן לדמות לצינור ש"הזדקן" והתבלה ודפנותיו התרככו, בתהליך הגורם למקטע החלש שבו להתרחב כמו בלון, עד כדי סכנת פיצוץ.
מדי שנה נפטרים בישראל כ-400 בני אדם ממפרצת באבי העורקים. העלאת המודעות למחלה ולעובדה שבדיקת אולטרה סאונד פשוטה, יכולה לאבחן אותה בנוסף להעלאת המודעות לעובדה שניתן לטפל במחלה בקלות יחסית - כל זאת יסייע להציל את חייהם של אחרים.
"מפרצת באבי העורקים נוצרת בגלל תהליך הזדקנות טבעי של כלי הדם, המאבדים אלסטיות ונחלשים. זהו תהליך דומה לזה המתרחש בעור, אבל בעומק הגוף", מסביר פרופ' יהודה וולף, מנהל מחלקת כלי דם במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, "אין דרך למנוע את התהליך. ידוע כי עישון מעלה את הסיכון למחלה פי 6 – 8. לא ברור אם איזון כולסטרול מוריד משמעותית את הסיכון, אך יתר לחץ דם עלול להגביר את הסיכון ללקות במפרצת".
המיקום השכיח ביותר למפרצת הוא באזור הבטן. קוטר ממוצע של העורק בגבר מבוגר אמור להיות כ-2 ס''מ. כשהעורק מתבלה, מתרחב ומגיע לקוטר של כשלושה סנטימטר, הוא מאובחן כמפרצת. במידה ואכן האבחון מתבצע בזמן, ניתן לטפל בבעיה בעזרת הליך כירורגי פשוט יחסית, בו מושתל לעורק תומכן (סטנט), המחליף את הקטע הפגום.
עם זאת, הבעיה הגדולה בהתמודדות עם מפרצת אבי העורקים, נובעת מכך שאין לה סימנים מוקדמים. אך כאמור, ניתן לזהותה בבדיקת אולטרסאונד פשוטה ובלתי פולשנית של הבטן . "בעבר המפרצת היתה מתגלה רק כאשר כבר היה קרע באבי העורקים", מוסיף פרופ' וולף, "ואז סיכויי התמותה היו גבוהים יותר".
הגיע למיון עם חשש לבעיה רפואית אחרת - וחייו ניצלו
"למרות שאני אדם משכיל, לא שמעתי בחיי על המפרצת, עד שאובחנתי בה", מסביר בצער משה בן ארי, בן 77, מירושלים. בן ארי הוא אדם בריא בדרך כלל, המקפיד על כושר, פעילות גופנית ובדיקות שגרתיות. לפני כשנה יצא כהרגלו, להליכת בוקר.
"אחרי הליכה של כ- 200 מטר, הרגשתי שאני לא יכול ללכת יותר. השריר ברגל הרגיש כאילו התמלא בעופרת", נזכר בן ארי, "חזרתי הביתה, ואשתי המליצה לי לקחת תוסף מגנזיום. למחרת, שוב לא הצלחתי ללכת, ואז הלכנו לרופא, שהפנה אותי למיון עם חשש לטרומבוזה".
בבדיקת אולטרסאונד שעבר במיון, נאמר לבן ארי שאמנם אין לו טרומבוזה, אך הוא אובחן עם מפרצת ברגל. בבדיקה נוספת, התברר שבעצם המפרצת ברגל היא משנית למפרצת באבי העורקים הבטני, שהגיעה לקוטר עצום של שמונה וחצי סנטימטר.
"למעשה, לא הרגשתי שום דבר חריג בבטן", מבהיר בן ארי, "גילינו את זה ממש במקרה, באמצעות בדיקת האולטרה סאונד, והרופאים מבית חולים הדסה, פשוט הצילו את חיי. מאז נעשיתי מיסיונר של הנושא ואני עושה כל שביכולתי להעלות למודעות הציבור את מפרצת אבי העורקים ולשלוח אנשים לעבור את בדיקת האולטרסאונד הפשוטה. אם מגלים בזמן, אפשר להציל 95 אחוז מהמטופלים".
האבחון הפשוט המציל חיים
פרופ' וולף היה בין מובילי ההסברה לחשיבות שבהכנסת הבדיקה לסל הבריאות, כבדיקת סקר. כיום, הבדיקה ניתנת לכל גבר בין גיל 65 - 74. מעשן בהווה או בעבר, אך לדברי פרופ' וולף, מומלץ לכל אדם מעל גיל 65, ללכת להיבדק.
בימים אלו, האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם עושה רבות כדי להעלות את המודעות לנושא, בקרב רופאי המשפחה, במטרה, שימליצו למטופליהם להיבדק. כאמור, מדובר בבדיקת אולטרסאונד בטן לא פולשנית, שאינה כואבת ויכולה להציל חיים ואף כלולה בסל הבריאות.
חשוב לזכור כי אין כל טיפול תרופתי אשר יכול לכווץ את העורק בחזרה או לעצור את תהליך ההתרחבות. לכן, קיימת חשיבות מוגברת לאבחון המוקדם, שיתרונו בכך שניתן לבצע מעקב קבוע אחר התקדמות המפרצת, אצל מטופלים שאובחנו במחלה. "כשהמפרצת מגיעה לקוטר של חמישה סנטימטר, כבר יש סכנה לקרע, ואז מבצעים תיקון", מבהיר פרופ' וולף.
טכנולוגיה מתקדמת לטיפול במפרצת באבי העורקים
בעבר, כל ניתוח לתיקון מפרצת כלל ניתוח פתיחת בטן, בהרדמה מלאה. ניתוח מסוג זה גורר תהליכי התאוששות והחלמה ארוכים, והוא טומן בחובו סיכונים גבוהים יחסית.
בשנים האחרונות מקובלת יותר טכנולוגיה אנדו וסקולרית (זעיר-פולשנית) המבוצעת, בדומה לצינתור, על ידי השתלת תומכן (סטנט) לאבי העורקים דרך עורקי המפשעה.
הכירורג מבצע שני חתכים קטנים במפשעות, דרכם הוא מחדיר מערכת הובלה גמישה שבתוכה נמצא התומכן, כאשר הוא ארוז בצורה הדוקה. תחת שיקוף רנטגן, המנתח ממקם את התומכן באזור הדרוש תיקון, ומעגן אותו אל דפנות העורק מבפנים.
לאחר השלמת התצורה הסופית בעזרת תומכן נוסף, המוחדר דרך המפשעה השנייה, המנתח מוציא את מערכת ההובלה מתוך הגוף ומחדיר בלון גמיש. את הבלון הוא ינפח בתוך החלק המתוקן של אבי העורקים כדי להצמיד את התומכן אל הדפנות ובכך למנוע דלף של דם.
לקראת סיום, המנתח מוציא דרך המפשעות את מערכת ההובלה ותופר את החתכים הקטנים. התומכן משמש בעצם כמעקף פנימי למפרצת, ומנתב את זרימת הדם דרכו כך שבתוך המפרצת לא עובר יותר דם ולכן היא מפסיקה להתרחב.
לאחר הניתוח, על המטופל להישאר באישפוז לימים ספורים. עם השחרור, הוא חוזר לפעילות רגילה, ונשאר במעקב של הרופא המטפל.
מחקר ה- ENGAGE Registry שערכה חברה מדטרוניק, יצרנית התומכן Endurant, הראה הצלחה גדולה: 98% מהמטופלים, נמצאו בריאים גם כעבור ארבע שנים מהניתוח, וכ-87% מהמטופלים לא היו צריכים לעבור ניתוח זעיר פולשני נוסף לתיקון המפרצת.
עד כה טופלו למעלה מ:175,000 חולים ברחבי העולם עם הסטנט מסוג Endurant של חברת מדטרוניק.
לפנייה לכתב/ת 
