פוליגמיה מוסלמית: מי זכאית לקצבת שארים?

תושב לוד נרצח והותיר אחריו שתי נשים. ביטוח לאומי סירב לשלם קצבה לאישה השנייה, אך לבסוף חויב לעשות זאת על ידי בית הדין לעבודה

עו"ד מארון עילוטיפורסם: 28.07.15 , 22:55

בעקבות רצח של גבר מוסלמי תושב לוד, שהיה נשוי לשתי נשים, התבקש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לעסוק בשאלה האם שתיהן זכאיות לקצבת שארים? השופטת דגית ויסמן קבעה שחרף ההתנגדות של הביטוח הלאומי, ולאור מדיניות הרווחה בישראל, גם האישה השנייה זכאית לרשת ביטחון סוציאלית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

מדובר במוסלמית אדוקה, שהתחתנה ב-2002 בהיותה בת 17.5, והפכה אשתו השנייה של הגבר. הם חיו יחד במתחם המשפחה בלוד עד הרצח שהתרחש ב-2011, ובהתאם לחוקי הדת היא חזרה לבית הוריה. מאחר שפוליגמיה אסורה לפי הדין הפלילי, היא פחדה לתבוע קצבת שארים כאישה נשואה, מה גם שלא הייתה לה תעודת נישואים, ולכן היא תבעה את הקצבה בטענה שהייתה הידועה בציבור של המנוח.

הרב הראשי לישראל:

"האישה לא רוצה גט? קח לך אישה נוספת"

עו"ד רחל שחור אנגלמן

בעל עזב את אשתו ופתח בהליכים כדי לחייב אותה להתגרש. הרב הראשי לישראל קבע שאם היא תעמוד בסירובה – הפתרון הוא פוליגמיה

"האישה לא רוצה גט? קח לך אישה נוספת"

לאחר שביטוח לאומי דחה אותה היא פנתה לעזרת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה שהיא זקוקה לקצבה משום שהייתה סמוכה על שולחן בעלה. לא היו בידיה הוכחות כמו הסכם נישואים – שלטענתה אינו נדרש לפי הדין המוסלמי, אבל היא הגישה לבית הדין תמונות מיום החתונה ומסמכים שהעידו על כך שהיא ובעלה עברו טיפולי פוריות במטרה להביא ילדים, ובהם גם נכתב כי היא נשואה. בנוסף הביאה התובעת שורת עדים שאישרו כי הייתה אשתו.

ביטוח לאומי טען מנגד שעצם העובדה שבתביעה הראשונית היא טענה שהייתה ידועה בציבור של הנרצח, ועכשיו היא טוענת שהייתה נשואה לו, מצדיקה לדחות אותה ואת העדים מטעמה. בנוסף, ביטוח לאומי סבר שהתובעת לא הוכיחה שניהלה מערכת יחסים עם המנוח ובטח לא בית משותף: לא היה לשניים חשבון משותף, התובעת לא שינתה את הכתובת במשרד הפנים ואפילו לא ידעה להגיד מה הכתובת של בעלה.

בהקשר זה טענה התובעת שהיא לא זכרה את הכתובת המדויקת משום משלא נהגה לצאת מהבית, וכדבריה: "הייתי תמיד בבית יוצאת רק לשוק או לקופ"ח".

תלויה בו

השופטת דגית ויסמן קבעה כי זכאות לקצבת שארים מתקיימת גם כשמדובר במשפחה פוליגמית, אם הוכח משק בית משותף, אבל לנוכח המאפיינים הייחודיים של משפחה כזו, אין זה מחייב שבני הזוג יגורו ממש תחת קורת גג אחת ומספיק שהאישה התגוררה בסמוך לבית האישה הראשונה. בנוסף, יש לבדוק את ההשלכות הכלכליות של מות הגבר והאם היעדרו הותיר את האישה ללא כל פרנסה.

לפיכך דחתה השופטת את גרסת הביטוח הלאומי. היא התרשמה שלא ייתכן כי האישה, מוסלמית אדוקה הלבושה בהתאם ועוטה כיסוי ראש, ניסתה, למשל, להוליד ילדים עם גבר בניגוד לחוקי הדת. גם העובדה שהתובעת לא העבירה את כתובתה במשרד הפנים אינה מטה את הכף לטובת עמדתו של ביטוח לאומי. דברי העדים כמו גם הטיפולים שעברה באזור לוד, מעידים שהתגוררה בקרבת המנוח.

השופטת ויסמן הוסיפה שהאישה הייתה תלויה בבעל באופן מוחלט, ולכן אין זה משנה אם לא היה לשניים חשבון בנק משותף. השופטת ויסמן סיכמה בכך שבכל מקרה מדינת ישראל היא מדינת רווחה, והאישה זכאית לרשת ביטחון סוציאלי.

התביעה התקבלה אם כך, וביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.